"יפגעו בנשים נוספות": המאבק להרחיק נהגים ציבוריים החשודים בעבירות מין

לפני כמה שנים, מ', סטודנטית צעירה בירושלים, עלתה לילה אחד על מונית שתיקח אותה לדירתה בעיר ובמהלך הנסיעה החל לפתע הנהג, בשנות ה-70 לחייו, לגעת בה בניגוד לרצונה. "הוא התחיל לגעת לי בחזה וברגליים והציע לי הצעות מגונות", שחזרה מ'. "בהתחלה קפאתי. לא הבנתי את הסיטואציה. הוא היה יכול להיות סבא שלי. הוא הפך לאגרסיבי ואינטנסיבי. ניסיתי להתרחק ולהיצמד לחלון, אבל הוא לא הפסיק, גם כשביקשתי ממנו ואמרתי לא".

לדבריה, "אחרי כמה דקות ביקשתי ממנו שיוריד אותי. בהתחלה התלבטתי אם להגיש תלונה למשטרה. אמרו לי שהמשטרה לא תעשה כלום ושהתיק ייסגר, כמו שקורה בהרבה תיקים כאלה. אבל הבנתי שאני חייבת להתלונן, כי יכול להיות שהוא כבר עשה את זה פעם ויעשה זאת שוב. ידעתי שאם הוא יפגע בעוד מישהי, אני בחיים לא אסלח לעצמי".

מ' ניגשה לתחנת המשטרה והגישה תלונה נגד הנהג. הוא נעצר ונחקר, והשוטרים אף ערכו ביניהם עימות. בהמשך העידה מולו באומץ בבית המשפט. בדיעבד התברר כי נגד הנהג הוגשה תלונה נוספת על מעשה מגונה בקטינה, כמה חודשים קודם לכן.

עורכת הדין ברכה בן-אדרת זרחיה מפרקליטות מחוז ירושלים, שהגישה נגדו כתב אישום בגין מעשים מגונים, דיווחה על כך למשרד התחבורה, ורישיונו הותלה על ידי המשרד. לאורך כל משפטו סירב הנהג להביע חרטה או להודות במעשיו, טען כי המתלוננות משקרות ואף דרש כי יוחזר לו רישיון הנהיגה כנהג ציבורי כדי שיוכל להמשיך ולעבוד כנהג מונית.

בסופו של דבר הורשע הנהג בבית המשפט, ונגזרו עליו עשרה חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי. הוא ערער על עונשו לבית המשפט המחוזי בירושלים, אך ערעורו נדחה, כשהשופטים ציינו: "ראוי שהמונית תהיה מבצרן של מי שנוסעות בה ולא תשמש כר לניצול המצב שבו, בשעת נסיעה, הנוסעת נמצאת עם נהג המונית לבד ובמובן זה נתונה כביכול לחסדיו. אין לפגוע באוטונומיה של נערות ונשים על גופן, ואין מקום שכלי תחבורה שנועד לשרת את הציבור יהפוך לו לרועץ".

החוק קובע כי אדם המבקש להוציא רישיון נהיגה לרכב ציבורי, לרבות מורי נהיגה, נהגי מוניות ונהגי הסעות, חייב להיות ללא עבר פלילי. אך מה קורה כשנהג בעל רישיון נהיגה ציבורי מבצע עבירות מין תוך כדי תפקידו? למשל נהג מונית, נהג הסעות או מורה לנהיגה?

במקרה של הנהג שתקף את מ', רישיונו אמנם הותלה כבר במהלך משפטו, אך במקרים רבים משרד התחבורה אינו יכול להתלות רישיון של נהגים ציבוריים הנחקרים בחשד לעבירות מין, כל עוד לא הוגש נגדם כתב אישום או כל עוד לא הסתיים משפטם והם הורשעו. זאת, שכן השיקול המרכזי בהחלטה הוא זכותו של הנהג לחופש העיסוק וחזקת החפות.

מ' מספרת כי חלף זמן עד שרישיונו של הנהג שתקף אותה הותלה. "אני זוכרת שממש פחדתי להיתקל בו. הוא ידע איפה אני גרה, ופחדתי שהוא או מישהו מבני משפחתו יפגע בי. זה פשוט מטורף שלא לוקחים את הרישיון לאנשים האלה, והם יכולים לפגוע בעוד נשים". במקרה של אותו נהג, רישיונו הותלה לאחר שהתברר כי פעל בדפוס פעולה שיטתי, ולאחר פעילות מתמשכת בנושא מצד עורכת הדין בן-אדרת זרחיה.

בשנה האחרונה הוביל פרקליט המדינה עמית איסמן מהלך לשיפור הטיפול בנפגעות ובנפגעי עבירה בתיקי עבירות מין. לשם כך הוקמו מחלקות ייעודיות לעבירות מין בכל אחד ממחוזות הפרקליטות, והוכשרו פרקליטים ייעודיים לטיפול בעבירות אלה.

ההחלטה לקדם את המהלך התקבלה בעקבות ההבנה כי הטיפול בתיקי עבירות מין, המהווים 17% מכלל התיקים הנפתחים בפרקליטות, דורש מומחיות ראייתית גבוהה, ליווי צמוד לנפגעות ולנפגעים ויכולת טיפול מקצועית בתחום בעל מאפיינים ייחודיים.

עורכת הדין בן-אדרת זרחיה היא הפרקליטה שמונתה לטפל בתיקי עבירות מין בפרקליטות מחוז ירושלים. היא גם הפרקליטה האמונה על הדיווח למשרד התחבורה בכל תיק חקירה שנפתח בחשד לעבירות מין של נהגים ציבוריים. במסגרת תפקידה טיפלה במספר רב של תיקי עבירות מין של נהגים ציבוריים, ובעיקר נהגי מוניות, מורים לנהיגה ונהגי הסעות.

כך למשל טיפלה והגישה כתבי אישום בתיקים של יהודה שמואל, נהג מונית שהואשם במעשים מגונים בשש קטינות שהסיע לבית הספר; יואב משה, מורה לנהיגה שהואשם בשבעה מקרים של מעשה מגונה והטרדה מינית של תלמידותיו; מרדכי כהן, מורה נוסף לנהיגה שהואשם במעשה מגונה בשש מתלמידותיו; ואבשלום כהן, מורה לנהיגה נוסף, שהואשם במעשה מגונה ובהטרדה מינית של תלמידה שלו במספר מקרים. כהן הורשע, ונגזרו עליו עבודות שירות, מאסר על תנאי ופסילת רישיון.

לאחרונה הוגש כתב אישום נגד שי שטרית, נהג הסעות תלמידים, שהואשם בביצוע עבירות מין בקטינה בת 15, תלמידת החינוך המיוחד. על פי כתב האישום, שטרית לקח אותה לביתו, סיפק לה סמים וביצע בה מעשים מגונים כשהייתה תחת השפעתם.

כפרקליטה המטפלת אך ורק בתיקי עבירות מין, תפקידה של עורכת הדין בן-אדרת זרחיה אינו קל, אך לדבריה היא מונעת מתחושת שליחות ומרגישה סיפוק עמוק בעבודתה. "הפעם הראשונה שדיווחתי למשרד התחבורה על נהג ציבורי שנפתחה נגדו חקירה בחשד לעבירות מין הייתה בתיק של יעקב רובינגר, מורה לנהיגה שביצע מעשים מגונים בתלמידה שלו. הגשנו נגדו כתב אישום, ובזמן שהמתין לדיון ההוכחות הגיעה תלונה נוספת של צעירה אחרת", היא מספרת.

כלומר, רובינגר המשיך לעבוד כמורה לנהיגה גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. "כשהגשנו את כתב האישום הראשון דיווחתי למשרד התחבורה. ואז הגיע התיק החדש, דיווחתי גם עליו, והם החליטו להתלות את רישיונו, כך שלא יוכל לשמש מורה לנהיגה עד לסיום ההליכים המשפטיים. הוא הגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי, ובהמשך פנה גם לבית המשפט העליון. ממש נלחמנו על כך שלא יוחזר לו הרישיון. אני זוכרת שבית המשפט לא שש לפגוע בחופש העיסוק שלו, אבל בסופו של דבר קיבל את עמדתנו, שלפיה קיימת מסוכנות ועזות מצד אדם שמנהל נגדו הליך פלילי ובמקביל ממשיך לפגוע בעוד מישהי", הוסיפה.

רובינגר הורשע בשני התיקים ונגזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין באחד התיקים כתב השופט: "אין מדובר במעידה חד-פעמית, אלא במעשים מכוערים שנעשו שוב ושוב ואף הסלימו מפעם לפעם באופן הדרגתי. הוא ביצע את העבירות תוך ניצול מעמדו".

עו"ד בן-אדרת זרחיה מוסיפה כי "התיק של רובינגר היה התיק הראשון של נהג ציבורי שבו טיפלתי. בתיק הזה הבנתי עד כמה חשוב לדווח למשרד התחבורה על כל נהג שמתנהלת נגדו חקירה בחשד לעבירות מין. תחשבו על הסיטואציה שבה מורה לנהיגה נוגע בתלמידה שלו במהלך שיעור, כשהיא למעשה כלואה ברכב ונתונה לחסדיו. העזות שלו הדהימה אותי. הבנתי שאם לא נדווח על כך הוא ימשיך לפגוע בעוד נשים ולנצל את המצב. מאז, כל תיק של נהג ציבורי עובר דרכי, ואני מדווחת עליו למשרד התחבורה".

המישור הנוסף שבו יכולה הפרקליטות לפעול כדי להרחיק נהגים ציבוריים שיש נגדם תיקי עבירות מין הוא באמצעות הליך פיקוח על עברייני מין. "במקרים שבהם נהגים ציבוריים הורשעו אך רישיונם לא הותלה, וכדי להגן על הציבור, אנחנו יכולים לפנות למסלול של פיקוח על עברייני מין באמצעות יחידת צור של שב"ס. ככל שבית המשפט אינו גוזר מאסר בפועל, הוא מפנה את הנאשם לקבלת הערכת מסוכנות מינית. בהתאם לדרגת המסוכנות שנקבעת, מתקבלת המלצה אם להטיל עליו צו פיקוח", הסבירה.

המלצה על צו פיקוח תכלול תמיד גם הרחקה מהמקום או מהפלטפורמה שבמסגרתם בוצעו העבירות. הפרקליטות היא זו שמגישה לבית המשפט את ההמלצה, בית המשפט מוציא את הצו, ויחידת צור אמונה על יישומו.

"כך למשל, יכול להופיע בצו הפיקוח תנאי האוסר עליו לעבוד כנהג הסעות, אם העבירות שביצע היו במסגרת תפקידו כנהג והמסוכנות הנשקפת ממנו גבוהה. לחלופין, יכול להופיע תנאי האוסר עליו לעבוד עם קטינים, אם ביצע עבירות מין בקטינים", מסבירה עורכת הדין בן-אדרת זרחיה, ומוסיפה: "כך, באמצעות צו הפיקוח, אנחנו מונעים מאדם שהורשע אך רישיונו לא הותלה להמשיך לשמש כנהג ציבורי".

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסר בתגובה: "המשרד מייחס חשיבות עליונה לשמירה על בטיחות הציבור ולהגנה על נוסעים, ובפרט כאשר מדובר בנהגים ציבוריים, מורי נהיגה ונהגי הסעות, האמונים על חייהם וביטחונם של אזרחים, ובהם גם קטינים. כל מבקש רישיון נהיגה לרכב ציבורי, לרבות מורי נהיגה ונהגי הסעות, נדרש לעמוד בתנאים מחמירים, ובכלל זה הצגת עבר פלילי נקי, בהתאם להוראות הדין. מועמד אשר נמצא כי עברו הפלילי אינו מאפשר מתן רישיון, לא יקבל רישיון נהיגה ציבורי".

עוד נמסר ממשרד התחבורה: "בהתאם לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, מועברים למשרד התחבורה באופן שוטף דיווחים על הרשעות של נהגים ציבוריים ומורי נהיגה, ולא רק בעת חידוש הרישיון, וזאת על מנת לאפשר פיקוח רציף ומתמשך לאורך כל תקופת תוקף הרישיון".

באשר לשאלה מתי המשרד מתלה רישיון של נהג ציבורי שנגדו קיימים תיקי עבירות מין, נמסר מהמשרד: "במקרים שבהם מתקבל מידע או דיווח על חשד לביצוע עבירות פליליות חמורות, ובכלל זה עבירות מין, משרד התחבורה פועל באופן מיידי לבחינת המקרה. במסגרת זו מתקיים שימוע מינהלי לנהג, שבמהלכו נבחנת שאלת המשך תוקפו של רישיון הנהיגה, על בסיס המידע והנתונים הקיימים ובהתאם להוראות החוק. ככל שבמסגרת השימוע עולה חשש לפגיעה בביטחון הציבור, רשאי משרד התחבורה להורות על התליה זמנית או על ביטול רישיון הנהיגה הציבורי, גם בטרם מיצוי ההליך הפלילי, וזאת כאמצעי מינהלי שנועד למנוע סיכון לציבור. המשרד פועל באפס סובלנות כלפי כל פגיעה בנוסעים, ומקפיד על אכיפה קפדנית, הליך מקצועי ויסודי ושיתוף פעולה עם גורמי האכיפה, במטרה להבטיח כי רק מי שעומד בדרישות החוק ובאמון הציבורי יוכל לשמש כנהג ציבורי".