העולם הפך היום (חמישי) לבלתי-צפוי ומסוכן עוד יותר, עם פקיעתה של אמנת הנשק הגרעיני האחרונה בין רוסיה לארצות הברית, שתי מעצמות הגרעין הגדולות ביותר בעולם.
אמנת NEW START, שקבעה מגבלות על מספר הטילים, משגרי הטילים וראשי הקרב האסטרטגיים של כל צד, נחתמה ב-2010, בתקופה של הפשרה ביחסים בין מוסקבה למערב. היא הייתה האחרונה בשורת הסכמים גרעיניים שנחתמו מאז ימי המלחמה הקרה לפני יותר מחצי מאה, אך רוסיה וארצות הברית לא הצליחו להגיע להבנות על הארכתה.
מומחי ביטחון מזהירים כי פקיעת האמנה תקשה עליהן להעריך במדויק את כוונותיהן ההדדיות, ותגדיל את הסיכון למיסקלקוציה מסוכנם. חלקם אף חוששים ממרוץ חימוש חדש, כשסין מצויה בעיצומו של תהליך התחמשות גרעינית משלה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע כי מוסקבה וושינגטון ימשיכו לדבוק ביסודות האמנה למשך שנה נוספת, אך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא השיב רשמית להצעה. הוא אמר כי הוא מעוניין בהסכם טוב יותר - שיכלול גם את סין.
ואולם, בייג'ינג דחתה מגעים עם מוסקבה וושינגטון, בטענה שמספר ראשי הקרב שברשותה קטן בהרבה - כ-600 בלבד, לעומת כ־4,000 בידי רוסיה וארצות הברית כל אחת.
רוסיה אמרה שהיא מצרה על פקיעת אמנת הנשק אך הבהירה כי תפעל "באחריות" גם לאחר הסרת ההגבלות על פריסת כלי הנשק הקטלניים בעולם. "מה שיקרה בהמשך תלוי בהתפתחות האירועים", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב. "בכל מקרה, הפדרציה הרוסית תשמור על גישה אחראית וזהירה בכל הנוגע ליציבות אסטרטגית בתחום הנשק הגרעיני, ותונחה בראש ובראשונה על פי האינטרסים הלאומיים שלה".
הבית הלבן מסר השבוע כי טראמפ הוא שיקבע את הדרך קדימה בנושא בקרת הנשק הגרעיני, וכי הוא "יבהיר זאת בלוח הזמנים שלו". טראמפ הביע בחודשים האחרונים עניין בחידוש הניסויים הגרעיניים.
לכל החששות נוסף גם בלבול סביב שעת הפקיעה המדויקת של האמנה. נשיא רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב, שחתם על האמנה ב-2010 יחד עם נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה, אמר אתמול כי אמנת START וההסכמים שקדמו לה הם כעת "נחלת העבר". מדבדב, שנחשב בעבר לרפורמטור, הוא אחד הקולות הנציים ביותר במוסקבה מאז תחילת המלחמה באוקראינה והוא מרבה לפזר איומים בדבר הסכנה מגלישה למלחמה גרעינית גלובלית.
משרד החוץ הרוסי מסר כי מבחינת מוסקבה האמנה אינה בתוקף עוד, וכי שני הצדדים חופשיים לבחור את צעדיהם הבאים. בהודעה נמתחה ביקורת על הגישה האמריקנית, שתוארה כ"שגויה ומצערת", ונאמר כי רוסיה מוכנה לנקוט "צעדים צבאיים-טכנולוגיים נחרצים" כדי לצמצם איומים חדשים על ביטחונה - אך גם נותרה פתוחה לדיפלומטיה.
גם סין אמרה היום שפקיעת האמנה היא התפתחות מצערת, וקראה לחידוש הדיאלוג בנושא "יציבות אסטרטגית".
אוקראינה, המצויה במלחמה עם רוסיה מאז הפלישה הרוסית ב־2022, אמרה כי פקיעת האמנה היא תוצאה של ניסיונותיה של מוסקבה להביא ל"פירוק ארכיטקטורת הביטחון הגלובלית". משרד החוץ האוקראיני טען כי פוטין משתמש בכך כ"כלי נוסף לסחיטה גרעינית" במטרה לפגוע בתמיכה הבינלאומית באוקראינה.
נשק גרעיני אסטרטגי הוא נשק ארוך טווח, שנועד לפגיעה בערי בירה, מרכזים צבאיים ותעשייתיים במקרה של מלחמה גרעינית, והוא שונה מנשק גרעיני טקטי המיועד לפגיעות מוגבלות או לשדה הקרב. העובדה שארצות הברית וברית המועצות היו מצוידות בו שמרה על מאזן אימה ומנעה מהמלחמה הקרה להתפתח למלחמה "חמה".
מומחים מזהירים כי היעדר מסגרת הסכמית עלול להוביל את הצדדים להרחבת הארסנל על בסיס תרחישי קיצון, ולהקשות על הבנת כוונות היריב. בתוך שנים ספורות, כל אחד מהצדדים עשוי לפרוס מאות ראשי קרב נוספים מעבר להגבלה של 1,550 שנקבעה באמנה.
"שקיפות ויכולת חיזוי הן מהיתרונות החשובים אך הפחות מוחשיים של בקרת נשק, והן מהוות בסיס להרתעה וליציבות אסטרטגית", אמר קרים חג'אג', מנהל מכון SIPRI למחקרי שלום בשטוקהולם. "בלעדיהן, היחסים בין מדינות גרעיניות נוטים להיות מועדים יותר למשברים - במיוחד בעידן של בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות, ובהיעדר ערוצי תקשורת דיפלומטיים וצבאיים מספקים בין ארצות הברית, סין ורוסיה".
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הזהיר כי פירוקם של עשורים של הישגים בתחום בקרת הנשק "לא יכול היה להתרחש בעיתוי גרוע יותר - הסיכון לשימוש בנשק גרעיני הוא הגבוה ביותר זה עשרות שנים". הוא קרא לצדדים לשוב ללא דיחוי למשא ומתן ולהסכים על מסגרת חלופית שתשיב מגבלות הניתנות לפיקוח.