מחיר רגשי, כלכלי ומשפחתי: כשהמפרנס הראשי נפגע בתאונת עבודה

תאונת עבודה אינה רק אירוע רפואי חד-פעמי. היא אירוע שמטלטל משפחה שלמה - כלכלית, רגשית ותפקודית. בשיחה עם עו"ד טלי דיין, המתמחה בתחום תאונות העבודה, חשפנו את המחיר האמיתי שמשלמים נפגעי תאונות עבודה ומשפחותיהם, את הזכויות שעובדים לא יודעים עליהן, ואת התהליך הנפשי הכואב שעובר אדם שהפך ממפרנס למי שתלוי בקצבה.

מה קורה למשפחה כלכלית ורגשית כשהמפרנס נפגע בתאונת עבודה חמורה?

"מדובר באירוע בעל השפעה כלכלית, רגשית ותפקודית עמוקה, לעיתים ארוכת טווח, על כלל התא המשפחתי. ראשית, פגיעה חמורה במפרנס יוצרת לרוב ירידה חדה ומיידית בהכנסות המשפחה,

ובמקביל עלייה בהוצאות: אובדן שכר מלא או חלקי - לעיתים לתקופה ממושכת, ולעיתים לצמיתות. יש תלות בגורמי פיצוי - דמי פגיעה, קצבאות נכות מעבודה, קצבאות כלליות, או תגמולי ביטוח - הליכים שלרוב מלווים באי-ודאות ועיכובים.

יש גם הוצאות רפואיות ושיקומיות - טיפולים, תרופות, נסיעות, ציוד רפואי, התאמות דיור ולעיתים גם עזרה סיעודית. זה יוצר פגיעה ביציבות הכלכלית - קושי לעמוד בהתחייבויות שוטפות כמו משכנתא, הלוואות, חינוך ילדים, ולעיתים הידרדרות לחובות.

מעבר לפן הכלכלי, הפגיעה מטלטלת את המערכת המשפחתית כולה: פגיעה בתחושת הביטחון - בן או בת הזוג והילדים חווים חרדה כלכלית ועתידית. יש שינוי בתפקידי המשפחה - בן הזוג הבריא נאלץ לעיתים להפוך גם למטפל, גם למפרנס וגם לדמות תומכת רגשית. יש עומס נפשי על הנפגע - תחושות אשמה, אובדן ערך עצמי, דיכאון וחרדה עקב אובדן היכולת לעבוד ולפרנס. וכמובן השפעה על הילדים -חוסר יציבות, פחדים, ירידה בריכוז ותחושת אחריות מוקדמת לגילם.

במצב כזה, מיצוי זכויות משפטי מלא הוא קריטי לשרידות הכלכלית של המשפחה: קיימת חשיבות רבה להכרה מלאה בתאונה כ'תאונת עבודה', למיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי - דמי פגיעה ונכות מעבודה. כמו כן, יש לבדוק אחריות של מעסיק, קבלן, גורם שלישי או יצרן, ולהגיש תביעות נזיקין מתאימות. וכמובן למצות פוליסות ביטוח פרטיות - אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות."

מהן הזכויות שעובדים לא יודעים עליהן ומפסידים אלפי שקלים בגללן?

"רבים סבורים שתאונת עבודה היא רק נפילה או פציעה במקום העבודה - וזה פשוט לא נכון. עובדים זכאים להכרה גם כשהתאונה אירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, בזמן הפסקת הצהריים, בזמן השתלמות, ואפילו במצבים בהם מדובר בהחמרה במצב הרפואי עקב תנאי העבודה.

טעות נפוצה נוספת: במקרה של תאונת עבודה, רבים 'מתעצלים' להגיש תביעה לנכות כתוצאה מתאונת העבודה, בטענה שאין נכות גבוהה. חשוב לדעת שגם נכות נמוכה יחסית יכולה לזכות בעשרות אלפי שקלים, ולכן כדאי מאוד להתייעץ עוד לפני שחלפה שנה מיום האירוע, כדי לא לפספס פיצוי כספי גבוה."

האם יש הבדל בין עובדים ותיקים לעובדים זמניים בזכויות לאחר תאונת עבודה?

"אין הבדל מהותי. ההבדל היחיד הוא ביישום כספי של הפיצויים, שכן החישוב נעשה לפי שכר ממוצע של לפחות 3 החודשים שקדמו לאירוע התאונה. יחד עם זאת, קיימים מקרים שבהם עובד נפגע ביום-יומיים הראשונים שלו לעבודה. במקרים כאלה, ניתן להתעקש מול המוסד לביטוח לאומי לחישוב השכר הממוצע לפי הסכם העבודה שעליו חתם העובד מול המעסיק - כלומר, איזה שכר הוא היה עתיד להרוויח אילולא נפגע בתאונה."

לטלי דיין - חברת עורכי דין באתר זאפ משפטי

לאתר של עו"ד טלי דיין

מה קורה כשמעסיק מפטר עובד שנפגע בתאונת עבודה בטענה שהוא כבר לא מסוגל?

"אסור לפטר עובד בזמן ימי מחלה. כלומר, ב-90 הימים הראשונים לאחר תאונת עבודה, העובד זכאי לקבל פיצוי כספי מהמוסד לביטוח לאומי. בתום שלושת החודשים הראשונים, העובד נדרש לגשת לרופא תעסוקתי. במידה ורופא תעסוקתי אוסר על העובד לחזור למקום העבודה לחלוטין, לא תהיה ברירה למעסיק אלא לפטר את העובד, כדי שהאחרון יוכל למצות את הזכויות מול מחלקת האבטלה.

יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם רופא תעסוקתי קובע מגבלות על אופן עבודתו של העובד. במקרים אלה, על המעסיק להתחשב במגבלותיו של העובד לאחר תאונת העבודה."

איך מתמודדים עם תחושת האשמה של עובדים שמרגישים שהתאונה הייתה באשמתם?

"תחושת אשמה אחרי תאונת עבודה היא תגובה אנושית טבעית: 'אם הייתי יותר זהיר...', 'לא הייתי צריך להסכים לעבוד ככה...', 'זה עליי, לא על המעסיק'. אבל חשוב לומר בצורה ברורה: תחושה רגשית אינה שווה לאחריות משפטית.

בדיני נזיקין ובתאונות עבודה, השאלה אינה 'האם העובד עשה טעות?' אלא: האם סביבת העבודה הייתה בטוחה כנדרש? האם ניתנה הדרכה? האם היה פיקוח? האם הציוד היה תקין? גם אם העובד מיהר, לא שם לב, או פעל מתוך לחץ - זה לא שולל אחריות של המעסיק.

יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם המעסיק אכן לא אשם, ולא ניתן לתבוע ישירות את המעסיק. אבל בכל מקרה, ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי - גם אם העובד לגמרי אשם!"

מהו התהליך הנפשי שעובר עובד שהפך ממפרנס למי שתלוי בקצבה?

"זהו אחד הנושאים הכואבים והעמוקים ביותר שאני פוגשת בעבודה עם נפגעי תאונות עבודה. המעבר ממפרנס עצמאי לאדם התלוי בקצבה הוא לא רק שינוי כלכלי - אלא טלטלה נפשית וזהותית.

שלב ראשון - הלם ובלבול: העובד נמצא במצב של חוסר הבנה של חומרת המצב, תקווה לחזור מהר לשגרה, וקושי לעכל את אובדן היכולת לעבוד. בשלב הזה רבים בטוחים שמדובר במצב זמני, גם במצבים שבהם ברור שהמצב הרבה יותר מורכב.

שלב שני - הכחשה וניסיון להחזיר שליטה: חזרה מוקדמת מדי לעבודה, רצון להימנע מתביעות ולהמעיט בחומרת הפגיעה. דבר זה עלול לפגוע ביכולת קבלת הפיצוי בשלב מאוחר יותר.

שלב שלישי - פגיעה בזהות ובערך העצמי: תחושת כישלון ואובדן תחושת ערך. מדובר בשלב מסוכן רגשית שבו נפוצים דיכאון, חרדה, הסתגרות ופגיעה בזוגיות. חשוב מאוד לפנות לעזרה נפשית - גם לשם קבלת עזרה מקצועית וגם עבור קבלת פיצוי עתידי גם עבור תקופה זו.

שלב רביעי - מאבק פנימי מול המערכת: רצון לבצע לבד תביעות מול המוסד לביטוח לאומי. בירוקרטיה מול המעסיק יכולה להוביל לחוסר אמון. הרבה עובדים חווים בשלב זה 'השפלה שקטה', תוך כדי שהם מנסים להחזיק את הכל לבד, מבלי לבקש סיוע חיצוני, כי הם מפחדים להתחייב לנותני שירות.

שלב חמישי - עיבוד והשלמה: כשפונים לליווי נכון, משפטי ורגשי, חלק מהעובדים מצליחים להפריד בין ערך עצמי ליכולת השתכרות, להבין שהקצבה שהם מקבלים מהמוסד לביטוח או מחברת הביטוח אינה 'רחמים' אלא זכות, ולבנות זהות חדשה עם ערך עצמי. זהו תהליך ארוך, אך בהחלט אפשרי."

האם תאונות עבודה שונות בין גברים לנשים, והאם יש הבדל בטיפול המשפטי?

"אין הבדל בטיפול המשפטי. עם זאת, אופי העבודה ותפקידי המגדר יוצרים פגיעות שונות, כך שההשלכות של התאונות שונות בין גבר לאישה.

ישנן פגיעות נפוצות יותר אצל גברים, בעיקר מכיוון שגברים עוסקים לרוב בעבודות פיזיות יותר: נפילה מגובה, פגיעה ממכונה, פגיעה מציוד כבד, פגיעות באתרי בנייה, תעשייה, מסגרות וחקלאות.
פגיעות נפוצות יותר בקרב נשים: פגיעה במיתרי הקול אצל עובדות הוראה, פגיעות אורטופדיות כמו גב וצוואר, ושורש כף היד."

מה קורה למי שנפגע בתאונת עבודה אבל חושש להגיש תביעה כי מפחד להיפגע בעתיד התעסוקתי?

"זו דילמה נפוצה מאוד - ובעיניי, אחת הסיבות המרכזיות לכך שעובדים מוותרים על זכויות שמגיעות להם בדין. הפחד מפגיעה עתידית בתעסוקה הוא אנושי ומובן, אבל חשוב להבין מה באמת קורה בפועל - משפטית ומעשית.

הפחד: 'אם אתבע - יסמנו אותי'. עובדים רבים חוששים שהמעסיק 'יזכור' להם את התביעה, או שמא יפטרו אותם בעתיד. יש פחד מכך שייחשבו כ'בעייתיים' וכיוצא בזה. החשש הזה גורם לרבים לא לדווח על התאונה בזמן, ובכך לא למצות את הזכויות. הפחד גם גורם לכך ש'סוחבים' פגיעה כרונית בשקט, ללא יכולת קבלת פיצוי או עזרה רפואית, מכיוון שנזכרים בכך רק כשזה מאוחר מדי.

חשוב לדעת: תביעה לביטוח הלאומי איננה תביעה כנגד המעסיק. המעסיק רק מאשר שהפרטים נכונים, ואין 'תיוג' של העובד כמי שתבע את מקום העבודה. יותר מזה: במידה והמעסיק אכן 'מתנכל' לעובד ומחליט לפטר אותו רק בגלל שהחליט לתבוע את ביטוח לאומי, המעסיק חושף את עצמו לתביעה נפרדת וחמורה! בתי הדין רואים זאת בחומרה רבה."

משרדה של עו"ד טלי דיין מתמחה בדיני נזיקין ומספק ייצוג מקצועי בוועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח ומשרד הביטחון. טלי, בוגרת המכללה האקדמית ספיר, מביאה ניסיון ייחודי של שמונה שנות עבודה בשב"כ כסייעת משפטית, שהעניק לה הבנה עמוקה של המערכות הביטחוניות והמשפטיות. המשרד, שהוקם בשדרות ב-2019 והורחב לאשקלון במהלך מלחמת חרבות ברזל, מתמחה במיצוי זכויות עבור נפגעי תאונות, פעולות איבה, נכות מעבודה ותביעות כנגד חברות ביטוח. טלי כותבת את המדור המשפטי בשבועון "דין וחשבון" משנת 2020, ומשלבת מומחיות משפטית עם גישה אישית ומסורה לכל לקוח.

אושיסקין 10, "בית שומרז", קומה 6, אשקלון.

הנחלים 3, שדרות.

לתיאום פגישה: 08-9238337

מייל office@talidayan.co.il

פקס: 077-4448293

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי

הכתבה בשיתוף זאפ משפטי