האם צה"ל נערך לאתגר הבא או מתקן את הקודם?

צה"ל חוזר בשנת 2026 לשגרת אימונים אינטנסיבית, אחרי יותר משנתיים של לחימה רציפה, אך כבר בפתיחה עולה השאלה שמרחפת מעל התוכנית כולה: האם הצבא נערך לאתגר הבא, או בעיקר מנסה לתקן את הקודם. ברקע כוננות גבוהה מול איראן, גבולות המדינה ויהודה ושומרון, בצה"ל מבקשים להשיב כשירויות שנשחקו, אך מפקדים בשטח מזהירים מפער הולך ומעמיק בין התוכניות המטכ"ליות למציאות ביחידות.

קצין בכיר באגף המבצעים הציג את מתווה האימונים לשנת 2026, שמסמן מעבר מ"כשרות מבצעית ממוקדת" לתוכנית רב-שנתית רחבה יותר. לדבריו, המתווה נשען על לקחי המלחמה כפי שעלו מתחקירים שונים. בדרגי השדה, לעומת זאת, יש מי שמגדירים חלק מהמסקנות כ"שנויות במחלוקת", ומתריעים מפני ניסיון של הפיקוד הבכיר לסמן עמידה ביעדי אימון גם כאשר הכשירות בפועל רחוקה מלהיות מלאה.

האווירה בכוחות היבשה בסדיר ובמילואים מורכבת. לצד גרפים ומונחים מקצועיים חדשים, מתארים מפקדים צבא שפועל על סף גבול היכולת, כשהנטל ממשיך ליפול על אותם לוחמים. "יש רצון לסמן וי על אימון גדודי", אומר קצין מילואים, "אבל הלוחמים בקצה נמצאים בפערים משמעותיים אחרי יותר משנתיים של מלחמה. איכות האימון היא דבר אחד, והתוכן דבר אחר. צריך להתעקש על אימוני לחימה בשטח בנוי, ביום ובלילה, ועל חידוד מקצועות בסיס. מאז ה-7 באוקטובר רוב הלוחמים כמעט לא מכירים את המסגרת הגדודית".

לפי התוכנית, שנת 2026 תעמוד בסימן "חיזוק היסודות". לאחר תקופה שבה עיקר האימונים התמקד בתרגילים חטיבתיים לקראת תמרון, בצה"ל חוזרים לתרגל מגננה, תרחיש שלא תורגל באופן מטכ"לי זה למעלה משני עשורים. במסגרת זו מתוכננים גם תרגילי פתע של מבקר צה"ל, תחת הכותרת "בוקר טוב מלחמה", שמטרתם לבחון מוכנות למתקפה מתפרצת בלוחות זמנים קצרים.

אלא שהשפה המקצועית מתקשה להסתיר את השחיקה. בצבא מודים כי לא תהיה חזרה למודל של ארבעה חודשי אימון וארבעה חודשי תעסוקה, וכי הלוחמים יידרשו להתאמן תוך כדי פעילות מבצעית שוטפת בגזרות השונות. המשמעות, כפי שמזהים מפקדים בשטח, היא המשך עומס על אותם כוחות בסדיר ובמילואים.

במקביל, מתחדדת הביקורת סביב סוגיית השוויון בנטל. בעוד בצה"ל מדברים על "תרגילים קצרים ועבים" ועל חיזוק עצמאות היחידות, בפועל המערכת נשענת על סד"כ מצטמצם שנדרש להתמודד עם ריבוי משימות וזירות. מפקדים מצביעים על כך שהמבוי הסתום הפוליטי סביב חוק הגיוס משליך ישירות על יכולת הצבא לממש את תוכניותיו ועל השחיקה של הלוחמים והמפקדים הזוטרים.

גם יותר משנתיים לאחר פרוץ המלחמה, בצה"ל מודים שלא כל התרחישים נבחנו מבעוד מועד. החזרה לתרגילי מגננה וההכרה בכך שעימותים מסוימים לא נלקחו בחשבון בעבר, מחדדות את השאלה המרכזית שמלווה את תוכנית האימונים החדשה: האם מדובר בהיערכות לאיומים העתידיים, או בניסיון לסגור פערים שנחשפו באוקטובר, על חשבון שירות ממושך ושוחק של אותו קצה מבצעי.