דו"ח מומחים מקיף שהוגש אתמול (שלישי) למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב הציג תמונת מצב מורכבת. מערכת מתקדמת שמצילה חיים, אך פועלת תחת לחץ גובר שעלול לפגוע בזמינות ובאיכות הטיפול בשנים הקרובות.
מידי שנה מאובחנים בישראל כמעט 30 אלף חולי סרטן חדשים, ובמקביל, גם גדל בהתמדה מספר האנשים החיים עם המחלה. זאת בעוד שהיחס בין הרופאים למטופלים דווקא במגמת ירידה. 367 מומחים באונקולוגיה, 287 מהם בגיל פרישה, רוב המומחים בין גילאי 45 עד 66 וזמן רופא למטופל פחת.
על פי הדו"ח, מדובר בתוצאה של שילוב בין הזדקנות האוכלוסייה, הארכת תוחלת החיים והצלחת הטיפולים שהפכו במקרים רבים את הסרטן למחלה כרונית שניתן להתנהל איתה ולצידה לאורך השנים.
משרד הבריאות הקים וועדת מומחים לבחינת מערך שירותי האונקולוגיה והרדיותרפיה, זאת על רקע העומסים, המחסור בכוח אדם והפערים בין המרכז לפריפריה.
בראש הוועדה, שמונתה בסוף 2024, עמד פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק, ולצדו נציגי קופות החולים, מנהלי מכונים ואנשי מקצוע מכל תחומי הבריאות.
הדו"ח, שמוגדר כמסמך ראשון מסוגו המשלב תכנון ארוך טווח עם ניתוח עומק של הצרכים בשטח, נועד לשמש בסיס לאסטרטגיה לאומית בתחום, ואף צפוי להוביל להקמת צוות יישום ייעודי.
הנתונים שעלו מהדו"ח, ממחישים באופן מובהק את אי השיוויון הגיאוגרפי: 36% מהחולים באזור הדרום, 18% מחיפה, ו-17% מהצפון, נאלצים לנסוע למרכז וירושלים כדי לקבל טיפול, וכ-21% מהחולים מטופלים מחוץ לאזור מגוריהם - בעיקר בשל הבדלי איכות, זמינות ותשתיות. יש לציין כי הוספת שירותים באסותא אשדוד ובזיו בצפת, הגדילה את אחוז המטופלים 33%, ו-31% בהתאמה בשנת 2023.
לצד זאת, מהנתונים עלה כי כ-60% מהטיפולים התרופתיים ניתנים בארבעה בתי חולים בלבד (שיבא, בילינסון, איכילוב והדסה) שלושה מהם במרכז הארץ, נתון שמעצים עוד יותר את העומסים ומחזק את תלות הפריפריה במרכז.
בישראל פועלים כיום 24 מכונים אונקולוגיים, אך השירותים בהם אינם אחידים. חלק מהמכונים פועלים מעבר ליכולת התפעולית שלהם, בעוד אחרים בעיקר בפריפריה, סובלים ממחסור בתקנים, בתשתיות וברכיבי כוח אדם בסיסיים.
הוועדה מתארת פערים רחבים בכוח האדם: מחסור ברופאים אונקולוגים וברופאי רדיותרפיה, מחסור ניכר באחיות אונקולוגיות, והיעדר מספק של עוזרי רופא, מתאמי טיפול ומזכירות רפואיות. גם מקצועות השיקום, פיזיותרפיסטים, תזונאים, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים, אינם מתוקננים בהיקף הנדרש, למרות תפקידם הקריטי בטיפול המודרני.
לפי הדו"ח, אם לא יורחב באופן משמעותי כוח האדם, לא יהיה ניתן ליישם סטנדרט טיפול אחיד.
מנגד, עדות להקדמות הרפואית היא העלייה במספר המחלימים, אך גם פה נוצר צורך במענה חדש: מערך מסודר למעקב רב-מקצועי הכולל תמיכה נפשית, שיקום, טיפול בכאב, תזונה וניהול סימפטומים, תחום שעדיין אינו מפותח מספיק בישראל.
רוב הפעילות האונקולוגית מתבצעת כיום במסגרות אמבולטוריות, אך התקינה נשארה מבוססת על מודלים ישנים של אשפוז, פער שמכביד על המערכת ומחייב היערכות מחודשת.
מה הפתרון?
הוועדה מציעה שורה של צעדים שמטרתם להגדיר מחדש את מערך שירותי הסרטן בישראל. בין היתר מומלץ לקבוע סטנדרט ארצי אחיד למכונים אונקולוגיים, להרחיב הכשרות מקצועיות וליצור מנגנוני תמרוץ שישמרו רופאים ואנשי צוות במערכת.
עוד ממליצה הוועדה כי טיפול אונקולוגי יינתן רק על ידי מומחה או מתמחה בפיקוח מומחה, וכי רק אונקולוג שהתמקצע בתחום הגידול יהיה רשאי לקבוע את תוכנית הטיפול - מהלך שלצדו תוקם תוכנית השתלמות עמיתים.
אחת ההמלצות הבולטות היא הקמת מערך החלמה ארצי למחלימי סרטן, מסגרת מתואמת שתכלול שיקום, תמיכה נפשית, תזונה רפואית ותיאום טיפול בקהילה. כמו כן, בניית מתווה עבודה בין קופות החולים לבית החולים לטובת המטופל.
בנוסף מציעה הוועדה להגדיר תפקידים חדשים, בהם אחיות מומחיות ומתאמי טיפול, כדי להפחית עומס בירוקרטי מהרופאים ולאפשר להם להקדיש יותר זמן למפגש עם המטופלים.
בתחום הרדיותרפיה מזהיר הדו"ח מפני שחיקה במכשירים, צורך בשדרוג תשתיות, עיכובים בזמינות טיפולים וחוסר באנשי הנדסה רפואית - פערים שעלולים להשפיע ישירות על התוצאות הקליניות.
אז מה הפתרון המוצע? תוכנית לאומית שתגדיר מחדש את מספר מכשירי הקרינה הנדרשים בכל מחוז, תגדיל את מספר מומחי הפיזיקה הרפואית ותפתח תשתיות שיבטיחו זמינות טיפול גבוהה ובטוחה.
לצד ההמלצות, הוועדה מדגישה כי הצלחת המהלך תלויה בניהול מדויק, בהצבת יעדים ברורים ובהשקעה מתמשכת לאורך שנים. לשם כך מומלץ להקים גוף יישום חזק במשרד הבריאות שיפקח על הוצאת התוכנית לפועל ויתעדף את המשימות.
השורה התחתונה ברורה: מערכת האונקולוגיה בישראל אמנם מספקת טיפול מתקדם ואיכותי, אך היא מתוחה עד קצה גבול היכולת. ללא חיזוק תשתיות וכוח אדם, מזהירים המומחים, יהיה קשה למערכת לעמוד בגל התחלואה הצפוי בעתיד.