מחקר פורץ דרך של חוקרות מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון חושף כי מספרי טלפון סלולריים הפכו בחברה החרדית בישראל לכלי מרכזי של פיקוח, שליטה ועיצוב גבולות תרבותיים.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Mobile Media & Communication, מצביע על כך שמדיניות הקצאת מספרים סלולריים אינה רק עניין רגולטורי או טכנולוגי, אלא מנגנון חברתי-פוליטי בעל השפעה עמוקה על חיי היומיום, על יחסי הכוח ועל גבולות השייכות בקהילה החרדית.
המחקר נערך על ידי צוות ייחודי של חוקרות - חוקרת חילונית ושתי חוקרות חרדיות: ד"ר תמר אשורי ומלכה וידמן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, וד"ר מלכה שחם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. השילוב בין נקודות מבט שונות אפשר הבנה מעמיקה יותר של הדינמיקות המורכבות בקהילה החרדית.
נקודת המוצא של המחקר היא רפורמה שהציג משרד התקשורת בשנת 2021, בתקופת כהונתו של השר יועז הנדל. הרפורמה ביקשה להחיל על הציבור החרדי את חוק ניוד המספרים, המאפשר למחזיקי טלפונים ניידים לעבור בין חברות סלולר תוך שמירה על מספר הטלפון האישי - זכות שממנה נהנים יתר אזרחי ישראל באופן שוטף.
משמעות המהלך הייתה ביטול מנגנון "הקומה הכשרה" - מערכת סינון ופיקוח על שירותי טלפוניה, שהתבססה על זיהוי קידומות ייחודיות של מספרי טלפון. באמצעות קידומות אלה ניתן היה לזהות משתמשים ולפקח על אופן השימוש שלהם בטלפון. המנגנון פעל באמצעות תשתיות, מכשירים וספקים ייעודיים, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי גורמים רבניים ומוסדיים, ויצר מרחב תקשורת מובחן עבור הציבור החרדי.
האפשרות לנתק את הקשר בין מספר הטלפון לבין זהות המשתמש ואופן השימוש בו עוררה התנגדות חריפה מצד ההנהגה החרדית ונציגיה. במסגרת כינון קואליציה בשיתוף המפלגות החרדיות עוכבה הרפורמה, ומדיניות הקומה הכשרה נותרה על כנה.
החוקרות ביקשו לזהות את עמדות הציבור החרדי כלפי הרפורמה, ולשם כך ניתחו כ-2,000 תגובות שפורסמו בפורומים ברשת האינטרנט. הניתוח חשף תמונה מורכבת ומפתיעה. לצד כותבים שראו ברפורמה איום על החברה החרדית ופגיעה בסמכות הרבנית, רבים מהכותבים דווקא תמכו בביטול "הקומה הכשרה". הם התנגדו לפיקוח היתר מצד ההנהגה ונציגיה, מחו על הפגיעה בפרטיותם, וטענו כי מדיניות "הקומה הכשרה" יוצרת שוק מונופוליסטי. לטענתם, שוק זה כופה על משתמשים חרדים שימוש בתשתיות נחותות, תוך גביית דמי שירות גבוהים במיוחד.
לדברי החוקרות, המחקר מדגים כי הקצאת מספרי טלפון אינה פעולה טכנית בלבד, אלא מנגנון אסדרה פוליטי, שבאמצעותו מופעלים מנגנוני מעקב, פיקוח ופגיעה בזכויות אזרחיות וצרכניות.
ד"ר תמר אשורי מסכמת: "בחינת פרקטיקה יומיומית, כמו הקצאת מספרי טלפון, חושפת מאבקים עמוקים של התנגדות בקרב הקהילה החרדית. זיהוי זה חשוב בהקשרם של היחסים בין ההנהגה החרדית לחילונית, ולכל דיון באסדרת טכנולוגיות תקשורת בחברה הישראלית".
המחקר מצביע על כך שמה שנראה כעניין טכני-רגולטורי הוא למעשה חלק ממאבק רחב יותר על זכויות, פרטיות ואוטונומיה אישית בחברה החרדית, ומשקף מתחים עמוקים יותר בין הנהגה למונהגים, בין מסורת למודרניות ובין פיקוח קהילתי לחירות אינדיבידואלית.