כנס שעסק בעתיד מערכת החינוך בעידן ה-AI נערך היום (שני) בירושלים ובמרכזו עמדה שאלת כניסת הבינה המלאכותית לכיתות. הפאנל התקיים בהשתתפות בכירים ממערכת החינוך, האקדמיה, התעשייה וארגון ה-OECD. במוקד הדיון, עסקו הבכירים בסוגיית התרומה של כלים מבוססי בינה מלאכותית למערכת החינוך, כשמנגד עמדה השאלה האם הכלים יעמיק את הפערים החינוכיים.
בדיון הודגש כי הכנסת כלים של בינה מלאכותית למערכת החינוך אינה רק שאלה טכנולוגית, אלא החלטה ערכית, פדגוגית ומדינתית. "הסיכון קיים", נאמר בפאנל, "אבל הפוטנציאל לאפשר לכל תלמיד ללמוד בדרך המתאימה לו ביותר, בקצב הנכון לו - גדול בהרבה".
שר החינוך יואב קיש, מציג את תפיסת המדיניות של משרד החינוך בעידן הבינה המלאכותית. מומחים טענו כי מדינות שידעו לאמץ את הכלים החדשים באופן מושכל, כחלק ממדיניות חינוכית רחבה, יוכלו להשיג קפיצת מדרגה משמעותית בהישגי התלמידים. לעומתן, מדינות שיימנעו מהשילוב או ידחו אותו -עלולות למצוא את עצמן מאחור.
"אלה מיומנויות יסוד - כמו מתמטיקה ומדעים"
אחד הנושאים המרכזיים שעלו הוא השינוי הצפוי באופן שבו נמדדת למידה. המומחים הסבירו כי כבר כיום, במבחני הדיגיטליים לא נמדדת רק התוצאה הסופית אלא גם הדרך: רצף הפעולות, קבלת ההחלטות וההתמודדות של התלמיד עם טעויות.
לדברי המומחים, בשנים הקרובות צפויה התרחבות של מדדים העוסקים באוריינות בינה מלאכותית כולל יכולת להתמודד עם מורכבות וחשיבה ביקורתית בתוך מבחני הפיז"ה עצמם. ההתרחבות תכלול יכולת להתמודד עם מורכבות, חשיבה ביקורתית והבנה של מערכות חכמות. "אלה מיומנויות יסוד של המאה ה-21", ציינו הדוברים, "בדיוק כמו מתמטיקה ומדעים".
בשל הפער בין ישראל למדינות אחרות ב-OECD, במערכת החינוך תהו האם הטמעת מערכות הבינה המלאכותית תסייע לצמצום הפערים - או תחריף אותם. התשובה לא הייתה חד משמעית, אך המסר היה ברור: הכול תלוי בעיצוב. "אם זה נעשה כתוכנית לאומית, עם חשיבה מכוונת ושוויונית ,זו הזדמנות אדירה. אם לא, זה עלול להפוך לכלי שמשרת רק חלק מהתלמידים", אמר פרופ' אנדראס שלייכר מוביל מדיניות החינוך והמיומנויות ב־OECD ויוזם מבחני PISA. "כבר כיום ברור שהמהלך לחיזוק לימודי STEM בישראל, גם ללא קשר לבינה מלאכותית היה הכרחי", הצטרף קיש לדבריו. כעת, עם כניסת ה-AI, נוצר "חלון הזדמנויות נדיר" לשדרוג עמוק של מערכת החינוך.
תפקיד האוניברסיטאות ותוכנית 720
תפקיד האוניברסיטאות לא ייעלם, אך הוא ישתנה. פחות העברת ידע, ויותר פיתוח מיומנויות של הקשבה, חשיבה ביקורתית ויכולת עבודה עם אנשים וטכנולוגיות גם יחד", אמרו חברי הפאנל. "בעוד שלוש שנים זה כבר כאן. בעוד עשור, זה יהיה המצב האנושי החדש".
המסר שעלה מהפאנל היה חד: הבינה המלאכותית כבר כאן, והיא לא מחכה למערכת החינוך. השאלה איננה אם לשלב אותה - אלא איך. מדינות שיפעלו מתוך מדיניות ברורה, חשיבה פדגוגית ושוויון הזדמנויות, עשויות להרוויח תלמידים חזקים יותר, מערכת חינוך רלוונטית יותר ופערים מצומצמים. אחרות, פשוט יישארו מאחור.
במהלך הכנס חשף משרד החינוך לראשונה את פיילוט תוכנית 720 - מהלך אסטרטגי לקידום למידה מותאמת אישית מבוססת כשירויות, באמצעות כלי בינה מלאכותית. מדובר בתפיסה מערכתית רחבה, שמטרתה לייצר חוויית למידה אישית לכל תלמיד ותלמידה, ובמקביל לחזק ולהעצים את תפקיד המורה כמחנך וכמוביל תהליכי למידה.
במסגרת הפיילוט מוטמעת מערכת למידה טכנולוגית הכוללת עוזר למידה אישי מבוסס בינה מלאכותית לכל תלמיד. המערכת מזהה בזמן אמת נקודות קושי וחוזקות, מסייעת בהשלמת פערים באופן ממוקד ומאפשרת למידה דינמית וגמישה. במקביל, המורים מקבלים תובנות בזמן אמת על מצב הלמידה בכיתה - היכן תלמידים מתקשים, מי זקוק להתערבות מיידית ואילו תלמידים מוכנים לאתגר הבא.
פיילוט 720 יצא לדרך השנה בכיתות ז' ב-28 בתי ספר ב-15 רשויות מקומיות, בשיתוף חברות הטכנולוגיה הגדולות, והוא צפוי להתרחב בשנת הלימודים הבאה ל-50 בתי ספר נוספים, תוך המשך ליווי התלמידים גם בכיתה ח'.