האם "הנפילים" והענקים התנ"כיים המתוארים בספר "בראשית" ובפרשת חטא המרגלים בספר "במדבר" היו אמיתיים, או שמדובר באגדות שנופחו עם השנים? פפירוס מצרי עתיק, שנחקר מחדש לאחרונה, מעורר סערה בקרב חובבי ארכיאולוגיה מקראית הטוענים כי הוא עשוי לספק הוכחה היסטורית לקיומם של אנשים גבהי קומה שהילכו אימים בארץ כנען לפני אלפי שנים.
המסמך, המכונה "פפירוס אנסטייסי א'" (Anastasi I) ושמור כיום במוזיאון הבריטי, מתוארך למאה ה-13 לפני הספירה - תקופה החופפת באופן גס לימי ההתנחלות השבטים או תקופת השופטים המוקדמת. הטקסט נכתב כמכתב מאת סופר מצרי בשם חורי (Hori), המתאר את הסכנות והאתגרים באזור כנען והלבנט.
"גובהם 4 אמות, פניהם זועפות"
בקטע שתפס את תשומת ליבם של חוקרים מארגון Associates for Biblical Research, מתאר הסופר המצרי מפגש מפחיד עם שבטים נוודים המכונים "שוסו" (Shosu) במעבר הררי צר.
"המעבר הצר שורץ בשוסו המסתתרים מתחת לשיחים", נכתב בפפירוס העתיק. "חלקם בגובה של ארבע אמות או חמש אמות, מכף רגל ועד ראש. פניהם זועפות, ליבם אינו רך, והם אינם מקשיבים לשדלנות".
המונח "אמה" במצרים העתיקה (בדומה למקבילה המקראית) מייצג אורך של כ-50 סנטימטרים. המשמעות היא שהלוחמים המדוברים התנשאו לגובה של בין 2 ל-2.5 מטרים - גובה עצום, בוודאי ביחס לממוצע הגובה בעת העתיקה שהיה נמוך משמעותית מהיום.
עוד בנושא
הנפילים, הענקים מהתנ"ך, היו קיימים וההוכחה נמצאה ברמת הגולן?
מה היה באמת גובהו של גוליית? חוקרים חשפו את גודלו המפתיע
"ונהי בעינינו כחגבים"
עבור הקורא התנ"כי, התיאור המצרי מהדהד מיד את הפסוקים המפורסמים מספר במדבר (פרק י"ג), סיפור המרגלים בפרשת שְׁלַח-לְךָ. כאשר המרגלים חוזרים מתור את הארץ, הם מדווחים בבהלה על המפגש עם ילידי המקום: "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים, וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"
חובבי המקרא רואים בטקסט המצרי אישוש חיצוני נדיר לכך שבאזור כנען אכן הסתובבו שבטים בעלי מימדים חריגים שהפילו אימה על הסביבה. האזכור מתחבר גם לדמויות מקראיות נוספות כמו עוג מלך הבשן (שמיטתו תוארה באורך 9 אמות) וגוליית הפלישתי.
סאטירה או מציאות?
בעוד שארגונים דתיים ממהרים לחגוג את הממצא כהוכחה לאמיתות הסיפורים על הנפילים - אותם יצורים שלפי המדרשים וספר בראשית נולדו מזיווג של "בני האלוהים" ובנות האדם - הקהילה המדעית נותרת ספקנית יותר.
חוקרים מהזרם המרכזי טוענים כי הפפירוס הוא למעשה טקסט סאטירי, שבו הסופר לועג לקולגה שלו על חוסר הידע בגיאוגרפיה, וייתכן שהפריז בתיאוריו כדי להעצים את הסכנה. בנוסף, מומחים (כמו חוקר המקרא המנוח ד"ר מייקל הייזר) ציינו כי גובה של כ-2 מטרים או מעט יותר, אמנם חריג לעת העתיקה, אך תואם לאנשים גבוהים מאוד גם בימינו (כמו שחקני כדורסל), ואינו מחייב הסבר על-טבעי.
יתרה מכך, עד היום לא נמצאו באזורנו ראיות ארכיאולוגיות פיזיות (כמו שלדים או מבני ענק) התומכים בקיומו של גזע ענקים של ממש. ועדיין, העובדה שמקור מצרי חיצוני מתאר את יושבי ההר בכנען כאנשים גבהי קומה ומאיימים בדיוק באותה תקופה בה התרחשו סיפורי התורה, מספקת חומר מרתק למחשבה.