איש המסתורין הישראלי-רוסי אלכסנדר בלוק, לשעבר גורביץ', גייס עורך-דין-על במאמץ נוסף למנוע את הסגרתו לארצות הברית, אחרי שבית המשפט המחוזי בירושלים כבר אישר את ההסגרה ובדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבית המשפט העליון, הוא טוען כי האמריקאים מייחסים לו עבירות שאינן קיימות בדין הישראלי וכי בלוק, אשר אינו אזרח אמריקאי ושמעולם לא היה באמריקה, כלל אינו כפוף להן.
לדברי הסניגור, עו"ד שרון נהרי, מומחה לפלילים והסגרות המייצג את בלוק-גורביץ', "בהיעדר חדירה אסורה או עקיפת אבטחה" כלל לא מתקיימת עבירת מחשב לפי חוק המחשבים הישראלי, וממילא לא מתקיים "עקרון הפליליות הכפולה". לטענתו, דיני ההסגרה אינם מאפשרים להרחיב בדיעבד את גבולות הדין הפלילי הישראלי בהתאם לחוק זר, ולכן בלוק אינו בר-הסגרה כפי שקבע בית המשפט המחוזי בירושלים, ועליו להיות משוחרר.
הרקע לבקשת ההסגרה מארה"ב הוא קריסת פלטפורמת הקריפטו האמריקאית נומאד (Nomad), שנרשמה כאחד האירועים הדרמטיים בעולם הבלוקצ'יין. הוא מואשם בארה"ב בגניבת קריפטו בשווי 2.89 מיליון דולר, לאחר שניצל כשל מהותי בקוד של חוזה חכם שפיתחה והפעילה החברה. אבל זה רק קצה הקרחון: בתוך שעות ספורות נמשכו מארנקי החברה נכסים דיגיטליים בהיקף של כ-186 מיליון דולר. עו"ד נהרי מדגיש כי "לא מדובר בפריצה חיצונית, לא בהחדרת קוד זדוני ולא בעקיפת מנגנון אבטחה, אלא בתקלה לוגית שאפשרה למשתמשים לבצע פעולות שהמערכת עצמה אישרה".
נהרי טוען כי "אחד מאותם משתמשים" הוא אלכסנדר בלוק, האזרח הרוסי-ישראלי. אלא שארצות הברית מבקשת את הסגרתו בטענה כי הוא הרוח החיה מאחורי ההונאה שאחרים מיהרו לנצל אחריו, וכך רוקנו את ארנקי החברה. כך או כך, על פי עו"ד נהרי, הערעור שהגיש לבית המשפט העליון צפוי להציב לדיון שאלה עקרונית החורגת מעניינו האישי.
בלוק-גורביץ' הוא יליד גרמניה ומחזיק גם באזרחות רוסית, שאליה לפי החשד ביקש להימלט. הוא עשה עלייה לישראל, אך את רוב שנותיו האחרונות עשה בחו"ל. הוא טען כי התגורר מול חופי אפריקה על ספינה גדולה בבעלותו, עם 100 עובדים. יש לו אב בישראל, אך אמו, אשתו ובנו מתגוררים ברוסיה. הוא נחת בישראל בחג השני של פסח, ב-19 באפריל 2025, ובתוך שבועיים שינה את שמו מגורביץ' לבלוק, הוציא דרכון ישראלי חדש ונעצר ב-1 במאי, כאשר הגיע לנתב"ג עם הדרכון הזה במטרה לטוס לרוסיה. למחרת, לבקשת ארצות הברית, הגיש עו"ד אבי קרוננברג מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז עליו בר-הסגרה. העונש המרבי בגין העבירות המיוחסות לו בארצות הברית עומד על 10 שנות מאסר בגין גרימת נזק למחשב והעברת טובין גנובים, ועד 20 שנות מאסר בגין הלבנת הון. ב-14 ביולי קבע השופט אוהד גורדון כי חומר הראיות, שכלל תצהיר של סוכן FBI, עומד בדרישה הראייתית הנדרשת, ולצד ההכרזה על אלכסנדר בלוק כבר-הסגרה, הורה על המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח עד להסגרתו בפועל. בדיון נוסף שהתקיים באותו בוקר בעניינו של בלוק קבע נחרצות השופט מרדכי בורשטיין כי לא יתערב בהחלטת המעצר של השופט גורדון.
אלא שלדברי נהרי, "לב הדיון הוא עקרון הפליליות הכפולה, אבן יסוד בדיני ההסגרה. לפי עיקרון זה, ניתן להסגיר אדם למדינה זרה רק אם המעשה המיוחס לו מהווה עבירה פלילית גם בדין הישראלי, ולא די בכך שהוא אסור או חמור בדין הזר. במקרה זה נטען כי קיים פער מהותי בין הדין האמריקאי לבין חוק המחשבים הישראלי".
הוא טוען כי "בעוד שהחוק האמריקאי מאפשר להעמיד לדין גם בגין שימוש במערכת מחשוב בהתאם לאופן שבו תוכננה, אך תוך ניצול שגיאה פנימית בקוד, הדין הישראלי מציב רף ברור יותר. עבירות מחשב בישראל מחייבות חדירה שלא כדין, עקיפת הרשאה או פגיעה ממשית בפעולת המחשב. כאשר מערכת פתוחה פועלת בדיוק לפי הלוגיקה שנקבעה בה, גם אם הדבר מוביל לתוצאה כלכלית קשה, מתעוררת השאלה האם בכלל מתקיימת עבירה פלילית".
עמדת פרקליטות המדינה, כפי שהוצגה על ידי עו"ד אבי קרוננברג, היא כי מעשיו של אלכסנדר בלוק-גורביץ' בארצות הברית מהווים עבירות פליליות הן לפי הדין האמריקאי והן לפי הדין הישראלי, וכי הם מגבשים את דרישת "הפליליות הכפולה". לעמדת הפרקליטות, "אין צורך בחפיפה של 'אחד-לאחד'".
לטענתו של עו"ד שרון נהרי, "מעבר להשלכות על גורלו של בלוק, פסק הדין הצפוי עשוי לשמש אבן דרך משפטית". לדבריו, "בעידן של חוזים חכמים, פלטפורמות מבוזרות וכלכלה דיגיטלית, נדרשת הבחנה ברורה בין כשל תכנוני של מערכת לבין עבירה פלילית, והכרעת בית המשפט העליון צפויה לקבוע האם ישראל תאמץ גישה מרחיבה בעבירות מחשב לצורכי הסגרה, או תעמוד על דרישה קפדנית של זהות מעשית ופלילית כתנאי לפגיעה בחירותו של אדם".
הרכב בית המשפט העליון, השופט עופר גרוסקופף, השופט חאלד כבוב והשופט יחיאל כשר, צפוי להכריע בסוגיה בתוך מספר שבועות.