כ-20 אלף צעירים שחזרו למעגל העבודה והלימודים סובלים מפגיעה מוחית בדרגות שונות, מבלי שקיבלו אבחנה מסודרת או מענה שיקומי כך עולה מנתונים שהוצגו היום (חמישי) בכנס המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות. על פי הממצאים, הרוב המכריע של פגיעות הראש במלחמה אינו נראה בהדמיית CT רגילה, והמערכת הרפואית מתקשה לספק מענה ל"פציעה השקופה".
מהמחקר, שהוצג על ידי פרופ' רקל גרדנר מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, עולה כי שבעה מכל עשרה פצועים שהגיעו למיון עם סריקת ראש (CT) שהוגדרה "תקינה", סבלו בפועל מפגיעה מוחית. בדיקות דם ייעודיות העלו כי 60% מהלוחמים שפונו לבתי החולים הציגו מדדים המעידים על חבלה מוחית, גם אם לא הוגדרו כפצועי ראש במערכות הצבאיות. עד כה אובחנו בשיבא כ-4,374 חיילים עם פגיעה מוחית נסתרת. נתונים אלו מצטרפים לדיווח אגף השיקום במשרד הביטחון מהשבוע, ולפיו מטופלים כיום במערכת 82,400 פצועים, מספר הצפוי לזנק ל-100 אלף עד שנת 2028.
בכירי מערכת הבריאות הודו בכנס כי המענה הקיים לוקה בחסר באופן חמור. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלביץ', אמר: "בלי מודעות אי אפשר להתקדם. יש אלפי נפגעים שנמצאים בחוסר מודעות מוחלט, והם השקופים של המערכת. עולם השיקום הוא אולי התחום הכי מוזנח, בין היתר כי הציבור לא מבין את עומק הפגיעה".
דברים דומים אמר פרופ' נחמן אש, יו"ר הוועד המנהל של המכון הלאומי: "הנתונים משיבא ממחישים עד כמה מדובר בפגיעה מורכבת, רפואית וחברתית, שעדיין לא מקבלת את המקום הראוי".
הפער בין המראה החיצוני לתפקוד המוחי יוצר מלכוד עבור הפצועים. ד"ר אסנת גרנות מהמרכז הרפואי לוינשטיין הסבירה: "יש מטופלים שנראים בסדר הולכים, מדברים, מתפקדים, אבל סובלים מפגיעה מוחית. אם לא מזהים את זה לאורך זמן, הסיכון להידרדרות כרונית גדל משמעותית".
את המחיר הכבד של היעדר הליווי משלמות המשפחות. סמדר אוקמפו, אם ללוחם פגוע ראש, תיארה את המציאות בשטח: "חלקם נראים שלמים כלפי חוץ, אבל בפנים הכול השתנה: קשב, דיבור, חרדה, דיכאון, אפילפסיה, פגיעות שמיעה וראייה. אני הרגשתי שאני מנהלת את התיק של בני, עוברת בין טיפול לטיפול, בלי תיאום ובלי יד מכוונת. שיקום יום לא אומר שהמטופל עצמאי. משפחות קורסות מהמרדף אחרי הטיפול הבא, וחיות בפחד שמשהו ייפול בין הכיסאות".
ד"ר ירון סחר מאגף השיקום במשרד הביטחון הודה כי המערכת לא נערכה כראוי לתרחיש הנוכחי. "היום מטופלים עם צורך סיעודי גבוה מוצאים עצמם במסגרות גריאטריות, וזה לא הפתרון", אמר סחר. "האתגר הוא רצף הטיפול מעורבות מוקדמת של צוותי שיקום במחלקות האקוטיות, חיזוק האשפוז והשיקום האמבולטורי, וסטנדרטיזציה של אשפוזי היום אלה צעדים הכרחיים".
במשרד הביטחון ציינו רק בחודש שעבר כי תקציב אגף השיקום גדל ב-53% ועומד על 8.3 מיליארד שקלים, בניסיון להרחיב את המעטפת הטיפולית. עם זאת, המומחים מזהירים כי ללא שינוי מערכתי בתפיסת האבחון והטיפול בפגיעות ראש נסתרות, רבבות צעירים יישארו ללא מענה הולם.