לאחר השבת גופתו של החלל-החטוף רן גואילי השבוע, באמ"ן, בפיקודו של האלוף שלומי בינדר, מסכמים את פעילות מפקדת השבויים והנעדרים (שו"ן) במלחמת "חרבות ברזל".
ב-7 באוקטובר הוקמה, תחת מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, מפקדה ייעודית להשבת החטופים. המפקדה ריכזה תחת קורת גג אחת מומחי מודיעין, אנשי מבצעים ואנשי קשר עם משפחות החטופים, במטרה לייצר תמונת מצב מדויקת ולגבש הזדמנויות מבצעיות לחילוץ.
לאורך המלחמה שירתו במפקדה כ-2,100 משרתי מילואים בשיא הפעילות, לצד מאות אנשי סדיר. כ-60% מאנשי המפקדה התבססו על מערך המילואים, עם נציגות משמעותית של יחידה 8200 וחטיבת המחקר.
עם פרוץ המלחמה העריכו במפקדה כי מספר הנעדרים והחטופים עומד על כ-3,100. אולם לאחר ניתוח מעמיק גובשה רשימה מדויקת, שעמדה על 255 חטופים - כולל ארבעה שהוחזקו ברצועה טרם המלחמה.
כמו כן, מיום הקמת המפקדה ועד ינואר 2026 הושבו לישראל 168 חטופים חיים וגופותיהם של 87 חללים. מתוכם חולצו במבצעים מיוחדים 59 חטופים - חיים וחללים (א"ב) - ו-105 חטופים שוחררו בעסקאות, במסגרת מבצע "דלתות שמיים". בנוסף, 38 חטופים נהרגו בשבי בנסיבות שונות מאז תאריך 8 באוקטובר 2023. יש מספר חטופים שנהרגו כבר בטבח עצמו אך לא ברור האם בשטחי ישראל או ברצועת עזה.
פעילות המפקדה חולקה לשלושה שלבים עיקריים:
בין אוקטובר לנובמבר 2023 (מבצע "דלתות שמיים"): הקמת התשתית המודיעינית וחילוץ ראשון של חמישה חטופים חיים, לצד שחרורם של 105 חטופים במסגרת עסקה.
במרץ 2024 (מבצע "כנפי דרור"): תקופה עצימה של פשיטות על בתי החולים שיפא ונאצר (א"ב), לצד פעילות ברפיח ובחאן יונס, שבמהלכן חולצו 47 חטופים וחללים.
בינואר 2026 (מבצע "שבים לגבולם"): חילוץ עשרה חטופים וחללים נוספים, ובהם שחרורו של החטוף עידן אלכסנדר. במסגרת מבצע משלים, "לב אמיץ", חולצה גופתו של גואילי.
המאמצים לאיתור רן גואילי
המסמכים חושפים את המאמץ המודיעיני הכביר לאיתור מקום קבורתו של גואילי, שנמשך למעלה משנתיים. המבצע התבסס על ניתוח אלפי קברים פוטנציאליים ועל סריקה של כ-250 גופות בידי צוות של יותר מ-20 רופאי שיניים, עד לזיהוי.
המפקדה פעלה במודל ייחודי של "קהיליית מודיעין קטנה", המשלבת זרועות עם שירות הביטחון הכללי, המשטרה וגופי מודיעין זרים. פעילותה כללה: ליווי משפחות - הצמדת קצין קשר לכל משפחה לצורך עדכון שוטף במידע מודיעיני מאומת; מחקר "צד אדום" (האויב, א"ב) - ניתוח מעמיק של כוונות חמאס ותנאי החזקת החטופים; סנכרון מבצעי - עבודה ישירה מול פיקוד הדרום וחיל האוויר להתאמת תוכניות התמרון הצבאי למיקומי חטופים ידועים.
עם השלמת מרבית המשימות בבירת הרצועה, עוברת המפקדה למתכונת של "התארגנות ייעודית" תחת מערך המבצעים המיוחדים. היא תשמור על כוננות להקפצה מיידית ותמשיך ללוות את אנשי המילואים והסדיר, החשופים לתכנים רגשיים קשים לאורך תקופת שירותם.
קצין בכיר במפקדת השו"ן: "להבנתנו לוחם היס"מ רני גואילי נפל בקרב הגבורה בכביש 232".
קצין בכיר במפקדת השבויים והנעדרים אמר כי "לא היה אף גוף שהיה ערוך לאתגר בסדר גודל כזה. זה לא הופיע בתרחישי הייחוס, ובבוקר 7 באוקטובר למעשה לא היה מי שייתן מענה למשימה הזו. על הרקע הזה הוקמה המפקדה המאוד ייחודית הזו".
לדבריו, בתחילה לא היה מידע על מקום הימצאם של כ-3,000 נעדרים וחטופים, אך לאחר כשבועיים גובשה רשימה מצומצמת של מאות בודדות. "המשימה העיקרית הייתה לדעת איפה כל אחד מהם ולצמצם את הסיכון לפגיעה בהם, הן כתוצאה מאש כוחות צה"ל והן כדי למנוע מצב שבו הם נרצחים בידי ארגוני הטרור עקב התקרבות כוחות צה"ל".
הקצין סיפר גם על הרגעים הפחות מוצלחים במהלך המלחמה: "לצערי הרב, היו מקרים שבהם לא עמדנו במשימה הזו ונפגעו חטופים. כל מקרה כזה תוחקר לעומק, בשיתוף כלל הגורמים. היו גם סוגים שונים של טעויות, ולכן היו מספר מקרים שבהם נפגעו חטופים".
לדבריו, "עד הפסקת האש האחרונה עבדנו על מבצעים מיוחדים לחילוץ חטופים. זה הפך למורכב. היו מבצעים שנעצרו ברגע האחרון או שיצאו ולא השיגו את מטרתם כי החטוף לא היה שם".
הקצין סיפר גם על האתגרים שמפקדה נאלצה להתמודד עמם ואמר כי "זו משימה מאוד דינמית. החטופים הועברו ממקום למקום, ובוודאי בחטיבת עזה, שם ראינו זאת בהיקף הרחב ביותר, אך גם בחטיבות אחרות. תמונת המצב מתעדכנת כל הזמן. ארגוני הטרור, שמבחינתם זה הנושא הממודר ביותר, שומרים על מעגל סוד מצומצם מאוד, ולכן המשימה המודיעינית כאן מורכבת במיוחד".
הוא הוסיף כי "זהו חלק מאתגר עצום, שאין לי היכרות עם מלחמה נוספת שבה נאלצו להתמודד עם מציאות כזו: להילחם כדי להכריע אויב, להבטיח מקסימום ביטחון לכוחות הלוחמים, ובו־בזמן לפעול בשטח לחימה שבו נמצאים מאות אזרחים ישראלים, ולהימנע מפגיעה בהם. לא הייתה תורת לחימה או תקדים לכך; הכול נבנה תוך כדי תנועה".
על מבצע "לב אמיץ" להשבת גופתו של גואילי סיפר הקצין: "המקרה של רני היה סבוך במיוחד, משום שכמו במקרים אחרים, חמאס לא ידע לתאר היכן הוא נמצא. בשום שלב, לא חמאס ולא הגא"פ. לא היה ידוע מי חטף אותו, ובמחקר החזקנו כמה תרחישים אפשריים לגבי מיקומו. כבר בשלב יחסית מוקדם של המחקר הבנו שיש אפשרות שהוא נקבר יחד עם אלמונים עזתים בתחילת אוקטובר. הצלחנו להצביע על בית קברות ספציפי במזרח העיר עזה, ולמקד למינימום האפשרי את האזורים שנדרש לפתוח כדי לזהות אותו מבין האלמונים". הוא הוסיף: "להבנתנו לוחם היס"מ רני גואילי נפל בקרב הגבורה בכביש 232".
עוד הוא הוסיף ואמר: "אמנם זו תוצאה כואבת, כי הוא נפל בקרב, אבל לשמחתי הצלחנו לאתר אותו במיקום המוערך ולהביא גם אותו לקבורה בישראל ובכך להשלים את המחויבות שלנו, למרות שנכשלנו ב-7 באוקטובר. לא הערכתי שנגיע למצב של השבת כלל החטופים. כמובן שעבדנו קשה מאוד, וכל הצלחה חיזקה את התחושה שאנחנו בכיוון הנכון, וגם חידדה את תורת הלחימה".
עוד חשף הקצין הבכיר כי כבר לפני מספר שבועות היה מידע לפיו יש היתכנות שמדובר בבית הקברות בשג'אעיה. "ההערכה הזו התחזקה גם בימים האחרונים. האחריות שלנו במפקדה הייתה תמיד לומר: אלה המיקומים שאנחנו מכירים, אלה רמות הסמך שלהם, ואלה ההמלצות המבצעיות שלנו. ברגע שניתן אישור, פיקוד הדרום יצא למשימה". על חמאס אמר: "צריך לומר שגם הצד השני היה בשליטה טובה יותר ממה שהערכתי על מיקומי הגופות".
ממטה משפחות החטופים נמסר: "אנו מודים למפקדת השו"ן על תרומתה המשמעותית ועל הנחישות הבלתי מתפשרת להשיג כל קמצוץ מידע אודות החטופים ולהוביל את המאמצים והמבצעים להשבתם".
"כמו יתר הגופים וארגוני הבטחון ואחריותם לשבעה באוקטובר", המשיכו. "גם נושא הטיפול בחטופים מתחילתו ועד השבת החטוף האחרון, יצטרך להיחקר ולהבדק על ידי גוף בלתי תלוי ובכלל זה גם הפער שבין המספר הרשמי של מפקדת השו"ן לפיו רק 38 נרצחו בשבי כשבפועל 46 חטופים וחטופות שנחטפו ב-7 באוקטובר ונהרגו במהלך החטיפה או בשבי".
לסיכום אמרו: "משפחות החטופים וכלל עם ישראל מודים ומוקירים את כוחות הבטחון ולכל עם ישראל על נחישותם ותרומתם להשבת כל אחינו ואחיותינו הביתה, מי לשיקום ומי לקבורה".