אני שומע שוב את האמירה הזו, "לא כולם חזרו", כאילו מדובר בגילוי חדשותי, כאילו יש כאן אמת חבויה שצריך לחשוף. הגיע הזמן לומר די. זו לא אמירה אמיצה, לא ביקורת חדה, אלא חזרה אוטומטית על אותו רפלקס מוכר, לחפש בכל מצב את הזווית האפלה ביותר.
כן, כולם חזרו. גם מי שחזר חי וגם מי שחזר בארון. בדיוק כפי שבכל מלחמה חיילים לא כולם חוזרים חיים. 922 חיילים נפלו במלחמה הזו. האם זה אומר שאפשר לומר על כל מלחמה ש"לא כולם חזרו"? אזרחים רבים נהרגו. האם מכאן נגזר שמדובר בכישלון מהותי של עצם המהלך?
מלחמה פירושה מחיר. מי שבוחר להילחם יודע שלא כולם חוזרים. מי שבוחר לנצח יודע שיש לכך עלות. זו לא הצהרה צינית, אלא עובדה בסיסית של המציאות. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה שטרם הושלמה, והמאבק טרם הסתיים.
הניסיון להפוך את עצם העובדה שלא כולם חזרו חיים להוכחה לכך שהממשלה או ראש הממשלה אשמים במותם של אנשים, אינו ביקורת אלא עיוות. זהו מהלך שמרוקן את הדיון מתוכן ומעמיק את השחיקה הציבורית. לא מדובר כאן בחשיפת אמת, אלא באירוע רע, שחוזר על עצמו שוב ושוב, עד שהוא מפסיק אפילו לאכזב.
זו לא ביקורת, זה ספין: הסיסמה שמוחקת את מציאות המלחמה | דעה
עודכן לאחרונה: 28.1.2026 / 17:46