רגע לפני אולי עוד מערכה מול איראן, אחרי מבצע עם כלביא ויממה אחרי שהחלל החטוף האחרון רן גואילי הושב לישראל, משרד הבריאות מפרסם היום (רביעי) את התמודדות מערכת הבריאות בישראל מאז ה-7 באוקטובר. 435,000 מטופלים במרפאות בריאות הנפש (לא כולל מרכזי חוסן), מעל 3 מיליון קשרים טיפוליים, אין ספור תרגולים לשעת חירום, מעל ל- 1,765 זוהו ונקבע עבורם סיבת המוות במרכז הלאומי לרפואה משפטית (מתוכם 87 חטופים חללים), 168 חטופים שבים, הגדרת מדדי עומס לבתי החולים, הקמת רשם לאומי קליני לשיקום, טיפול במחבלים בבתי החולים, העברת מטופלים לבתי חולים ממוגנים, יצירת מענים לתרחיש עלטה ותוכנית מיגון בחניוני בתי החולים ועוד.
במסיבת עיתונאים שערך מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב יחד עם בכירים נוספים במשרד הציגו את האירועים החשובים שהתמודדה עימם מערכת הבריאות בתקופת המלחמה. בנוסף, הוצגו הבעיות, הפתרונות וגם הלקחים שעוד מיושמים וייושמו גם בעתיד בשטח, לקראת המערכה הקרובה ותרחישי ייחוס שונים כמו פגיעה בבתי חולים.
על פי מנכ"ל המשרד, מערכת הבריאות בישראל התמודדה עם אירוע חירום מתמשך, רב-זירתי וחסר תקדים, שהעמיד את המערכת האזרחית במבחן שלא נכלל באף אחד מתרחישי הייחוס שעל פיהם נערכה מראש. לדבריו, מערכת הבריאות הייתה מהראשונות בישראל שהכריזו על מצב חירום מלא. "אנחנו הכרזנו על מצב חירום כבר ברבע לשמונה בבוקר, העלינו מיד את רמת הכוננות בכל בתי החולים. הייתה הפעלה מלאה של המטה, החמ"ל והמערכת כולה".
"מעגלי הפגיעה רחבים מאוד"
בר סימן טוב ציין כי היבט הטיפולי, מאז תחילת המלחמה טופלו למעלה מ- 24 אלף נפגעים רובם חיילים, אך גם אזרחים רבים, בהם פצועים קשה שנזקקו למענים מורכבים במיוחד. נתונים שהוצגו, לדבריו, מבוססים על עבודת רשם הטראומה ונתוני ועדת הבקרה והאיכות, ומעידים על תפקוד אינטנסיבי של חדרי הטראומה בבתי החולים בדרום ובמרכז כבר בימים הראשונים.
"אלה נתונים גולמיים, אבל הם חשובים כי הם בודקים מה באמת הציל חיים ברגעים מורכבים כאלה". במקביל לטיפול בפצועים, נדרשה המערכת לתת מענה לאוכלוסיות ענק שנעקרו מבתיהן. עברנו את רף 200 אלף האנשים שקיבלו שירותי בריאות, בין אם פונו על ידי המדינה ובין אם התפנו בעצמם. לכולם ניתן טיפול". לדבריו, קופות החולים פרסו בתוך זמן קצר שירותים רפואיים באזורים שכמעט לא היו בהם תשתיות. "אם זה ים המלח, או אילת - נפתחו עשרות נקודות שירות, הוקמו מעבדות, הופעלו מכשירי CT, וניתנו שירותים שלא היו שם קודם. זו הייתה פעולה מאוד מקצועית ומסורה".
ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר בודנהיימר תיאר כיצד כבר בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר התברר כי הפגיעה אינה מוגבלת לנפגעים הישירים בלבד. "יש לנו נפגעים עם שכול, פציעה וחורבן, חטופים, מפונים מבתיהם, חיילים ומשרתי מילואים ובני משפחותיהם, מגיבים ראשונים ואנשי טיפול, מתמודדי נפש ובסופו של דבר כל הציבור בישראל נחשף לסכנה מתמשכת", אמר. לדבריו, ההבנה שמדובר באירוע שבו "מעגלי הפגיעה רחבים מאוד" חייבה את המערכת לייצר מענים בהיקפים ובמהירות שלא נדרשו מעולם.
"לא רק לטפל - אלא גם לספק תקווה"
בשבועות הראשונים למלחמה נפתחו קווי חירום בקופות החולים, במרכזי החוסן ובעמותות המתמחות. במקביל, ניתנה תמיכה נפשית למשפחות שפנו למוקד 105, כולל ליווי ייעודי למשפחות שהגיעו למחנה שורה לצורך זיהוי גופות. "מעולם לא דמיינו שנדרש לליווי כזה", ציין בודנהיימר, "אבל בנינו צוותים, תדרכנו אותם, וכל צוות העביר ידע לצוות הבא".
כבר בשבוע הראשון הורחבו מרכזי החוסן בהיקף חסר תקדים, והוקם גם מרכז חוסן ארצי, מתוך הבנה שלא בכל יישוב קיימת תשתית מקומית מספקת. מוקד מרכזי נוסף היה בתי המלון שבהם שוכנו המפונים. לדברי בודנהיימר, הוקמו 362 נקודות שירות שנתנו מענה ליותר מ־200 אלף אזרחים. אחד המהלכים החריגים היה פנייה יזומה לאזרחים. כל מי שביקר במיונים של ברזילי וסורוקה ב-7-8 באוקטובר קיבל שיחת טלפון ממשרד הבריאות עם שאלה פשוטה: האם אתה זקוק לסיוע נפשי. מהלך זה הפך לבסיס הפעילות הראשון של מרכז החוסן הארצי, שאיגד את כלל הפניות הראשוניות לטיפול.
בודנהיימר הדגיש כי בלי כוח אדם אין מערכת חסינה: תוספת של כ־1,000 מתמחים בפסיכולוגיה קלינית, עלייה במספר המתמחים בפסיכיאטריה מ־462 ביולי 2024 ל־561 בנובמבר 2025 והסכמי שכר חדשים, שיפור תנאי העסקה ומסלולי קידום במערכת הציבורית. "הציבור בישראל הוא ציבור עם חוסן רב", סיכם, "אבל יש לא מעט אנשים שזקוקים לעזרת המערכת. האחריות שלנו היא לא רק לטפל, אלא גם לספק תקווה".
"האירוע לא היה בתרחישי הייחוס"
בר סימן טוב הדגיש כי בניגוד לאירועי חירום מוכרים מהעבר: פיגועים, אסונות או מערכות צבאיות מוגבלות, כאן לא הייתה תמונת מצב ברורה, לא בזמן ולא במרחב. "זה היה אירוע חסר תקדים עם חוסר ודאות קיצוני. הרבה מאוד נפגעים, הרבה מאוד זירות, הכול קורה תחת אש גם הפינוי הראשוני וגם הפינוי השניוני, בשטח לחימה פעיל", ציין.
לדבריו, מנגנון החירום שעליו נשענת מערכת הבריאות בישראל - שיתוף פעולה עם הצבא, פינוי מוסדר ומעבר מסודר מהשטח למערכת האזרחית קרס באותו בוקר. "האירוע הזה לא היה בתרחישי הייחוס שלנו. כל המנגנון שעליו מושתתת עבודת מערכת הבריאות בחירום - פשוט לא עבד כפי שאנחנו רגילים. אין תחליף לתפקוד של הצבא בשטח, אבל המציאות חייבה אותנו לאלתור, גמישות וקבלת החלטות בזמן אמת".
במהלך היממה הראשונה, כך תיאר, הועלו כל בתי החולים בישראל לרמת הכוננות הגבוהה ביותר - תוך תשומת לב מיוחדת לאפשרות של פתיחת חזית צפונית במקביל. "אף אחד לא ידע לאן פני המערכה. כבר בשעות הראשונות העלינו את כל בתי החולים בארץ לכוננות גבוהה, עם דגש על הצפון". לדבריו, התקשורת בין משרד הבריאות, פיקוד העורף וחיל הרפואה הייתה רציפה לאורך כל היום, וההחלטות התקבלו תוך כדי תנועה, לעיתים בלי נתונים מלאים.
"לא הייתה תמונת מצב, אבל הייתה פעולה רציפה של כל המערכת כדי לתת את המענה הטוב ביותר האפשרי".
מירוץ המיגון החל
בהתייחסות להיערכות הפיזית של המערכת לאחר 7 באוקטובר ומבצע "עם כלביא", הדגיש בר סימן טוב את ההשקעה הנרחבת במיגון בתי החולים. "השקענו כמעט 700 מיליון שקלים, והצבנו יעד להגיע ל־70% מיטות ממוגנות בכל מערכת הבריאות. אנחנו כבר קרובים ליעד הזה ונעמוד בו בתוך מספר שנים". לצד ההתמודדות עם החירום, הדגיש המנכ"ל כי משרד הבריאות לא זנח את אתגרי השגרה ובראשם משבר כוח האדם הרפואי.
"אנחנו כבר שנים מתמודדים עם תוצאה של מדיניות שהביאה להכשרת רופאים בחו"ל. גילינו שזה מביא לפגיעה גם בכמות וגם באיכות. לכן צמצמנו את הזרם של בוגרי מוסדות לא מוכרים, והגדלנו בצורה משמעותית את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל". לדבריו, מספר הסטודנטים לרפואה בישראל צפוי לעלות בהדרגה עד לכ־2,000 סטודנטים חדשים בשנה עד 2030- מהלך שנועד לצמצם את הפער מול מדינות ה־OECD.
"אין מערכת שלא צריכה להשתנות אחרי השנתיים האחרונות. מערכת הבריאות נחשפה לעוצמות קיצון שלא הכרנו, והמחויבות שלנו היא להשתפר, ללמוד ולשמור על מצוינות, גם בשגרה וגם בחירום. זה סיכום של פרק משמעותי על החלקים של מערכת הבריאות בשובם של החטופים והחללים בראשות המכון לרפואה משפטית. המלאכה אף פעם לא נגמרת מול עבודת השבים ומשפחותיהם. קיימנו מוכנות גבוהה ואנחנו שומרים על שגרת העבודה של המערכת".
עוד התייחס המנכ"ל לשאלת וואלה, לגבי האפשרות שתקציב המדינה וההשלכות המשמעותיות שישפיעו על מערכת הבריאות: "אנחנו רוצים שהתקציב יעבור, סיכמנו מסגרות עם משרד האוצר במסגרת הצעת התקציב ותוספות למיגון, כוח אדם, גריאטריה, שיקום ובריאות הנפש, מבחינתנו מציאות של תקציב המשכי היא לא מציאות בריאה, אנחנו מקווים שיהיה תקציב".
בנוגע לחוק עונש מוות למחבלים וההתנגדות של רוב אנשי הרפואה בישראל למהלך, ציין כי "עוד לא התייחסנו לזה אצלנו ונראה אם אכן נתייחס".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', התייחס לתרגום הלקחים למדיניות סביב תרחישי עלטה (שלא התממשו) והפסקות חשמל. " התפיסה השתנתה ממפנים אנשים ל-מביאים את התשתית לאנשים". לפי דבריו, סופקו 1,800 גנרטורים למי שבמשרד מעריכים כי הם מונשמים כבדים. הכנסנו את זה כתפיסה לא רק במצבי מלחמה, אלא גם באירועים אחרים כגון הפסקות חשמל שונות, אירועי סייבר וכו'.
עוד התייחס למיגון המטופלים ואמר כי בזמן "עם כלביא", "הצלחנו להביא כל מטופל במחלקה פסיכיאטרית להיות תחת מיטה ממוגנת", בין אם בבית החולים שלו ובין אם דרך העברת מחלקות שלמות בין בתי חולים. כמו כן סיפר על עולם חדש של משחקי מלחמה ותרגילים שמבצעים כבשגרה במשרד יחד עם צה"ל, פיקוד העורף וגופים שונים. "אנחנו מוכנים מ-0 ל-100, מאות עובדים מקבלים הודעה והם צריכים להתייצב במהירות, אנחנו מפיקים לקחים ומשתפרים".
"לא מחלקים לעצמנו מחמאות - אלא מפיקים לקחים"
פרופ' ארנון אפק, הציג תמונת מצב רחבה, מורכבת ולא מתייפייפת: מצד אחד מערכת שידעה לעבור למוד חירום בתוך שעות, לתפקד תחת עומסים חסרי תקדים ולהפעיל מנגנוני חירום בכל הדרגים. מצד שני - מערכת שמכירה בכך שהאירוע חשף פערים, כשלים ואתגרים מבניים שדורשים תיקון עומק ארוך טווח כמו גם התמודדות לא פשוטה מול הפגנות לאור הטיפול במחבלים בבתי החולים.
"היה לי את ''הכבוד'' המפוקפק עמוד מול פעילי "לה פאמיליה" ולתת להם הסברים מדוע אנחנו מטפלים במחבלים בבתי החולים", הדגיש. "יש בזה קושי, אבל כולם עשו את העבודה שלהם. מערכת הבריאות לא קובעת את תרחישי הייחוס הלאומיים. גופים לאומיים קובעים למה להתכונן - אבל אף אחד לא תכנן תרחיש של כ-200 אלף מפונים, כולל ריכוזים במקומות כמו אילת וים המלח. אין שם תשתיות לקליטת אוכלוסייה כזו בהיקף כזה". לדבריו, המערכת נאלצה לאלתר פתרונות: "המערכת התארגנה, הסיטה משאבים, ובנתה מענה תוך כדי תנועה. זה אירוע שלא היה בספרים".
אפק הדגיש כי הצגת ההצלחות אינה ניסיון להאדרה עצמית: "זה לא כדי לתת לעצמנו קומפלימנטים. להפך. דווקא מתוך ההצלחות, מתוך המסירות של הצוותים בסורוקה, ברזילי, וכלל בתי החולים והמערכת כולה - אנחנו מחויבים להפקת לקחים". לדבריו, נבנתה עבודת מטה מסודרת במשרד הבריאות, שתהפוך למסמך אסטרטגי: "זה יהיה נייר עבודה שעליו המשרד עוד יעבוד ויעבה. המטרה היא לייצר מערכת טובה יותר. בתקווה אחת- שהכול יישאר על הנייר ולא נצטרך ליישם את זה באירוע נוסף".
"אם יש דבר אחד שמכריע מלחמות- זו לוגיסטיקה. מלאי חירום, רכש, ספקים, שרשראות אספקה בלי זה שום מערכת לא מתפקדת. בסוף הכול נגמר בכסף. אם המדינה תשקיע יותר במיגון זה יבוא על חשבון סל התרופות, על חשבון שירותים אחרים. איך מאזנים? זו השאלה הקשה של ניהול סיכונים. בתי החולים נבנו לאורך קווי שבר ורעידות אדמה. זה אתגר מטורף. אם חס וחלילה תהיה רעידת אדמה- נידרש למענה אחר לגמרי. אי אפשר להתכונן להכול בלי גבול תקציבי".
אפק התייחס גם לתחום הרפואה המשפטית ולזיהוי כלל הנרצחים והחטופים החללים: "נעשית שם עבודת קודש בראשות ד"ר קוגל ברגישות, באנושיות ובמקצועיות יוצאת דופן. לדבריו, הקמת המרכז החדש בשמיר היא "בשורה אמיתית למערכת, גם בכבוד למטופלים וגם בכבוד לצוותים ולראשונה התמודדנו עם פצועים קשים מאוד שבעבר לא היו שורדים את הפגיעה. הם ניצלו והמערכת צריכה לתת להם מענה ארוך טווח". האירוע הזה ילווה אותנו שנים קדימה. זו לא בעיה של חודש או שנה".
באמירה אישית וחריגה הוסיף: "כולנו, במידה כזו או אחרת, בפוסט טראומה. יום אחד כל אחד יבין איך זה ישפיע עליו. השגרה לא תחזור להיות רגילה".