ניכור הורי הוא תופעה כואבת שמעמידה את טובת הילדים במרכז סכסוך משפטי ורגשי מורכב. ברוב המקרים זה לא מתחיל ביום אחד. מדובר בתהליך, לפעמים שקט, שבו אחד ההורים מושך את הילד אליו בהדרגה, עד שמערכת היחסים עם ההורה האחר נשחקת, ולעיתים מתרסקת.
עו"ד כרמית קופמן מתמחה בדיני משפחה וגירושין, מסבירה כי מדובר במצב שבו ילד מתרחק מהורה אחד לא כי זה רצונו האמיתי, אלא כתוצאה מהשפעה עקבית של ההורה השני. "ניכור הורי הוא מצב שבו אחד הצדדים מבני הזוג רותם אליו את הקטין קטינה, מספר קטינים ובעצם מבצע פעולה של התנקות של חוסר רצון ליצור קשר עם הצד השני, עם ההורה השני".
במילים פשוטות, ניכור הורי הוא שימוש בילד בתוך מאבק של מבוגרים. לא תמיד זה נעשה באופן גלוי, ולא תמיד ההורה המנכר יודה בכך. אבל התוצאה דומה: הילד הופך לכלי במאבק, והקשר עם ההורה האחר הולך ומתנתק. עו"ד קופמן מתארת את המנגנון כך: "צד אחד רותם את הקטין ככלי ניגוח". והיא מוסיפה: "הוא הופך לכלי נשק".
לזהות ניכור הורי בזמן
הבעיה המרכזית היא שרבים מבינים מה קורה רק כשהניתוק כבר כמעט מוחלט. לכן חשוב לזהות סימנים מוקדמים ולהתייחס אליהם ברצינות, במיוחד כשמדובר בדפוס שחוזר על עצמו.
עו"ד קופמן מסבירה, שהסימנים הראשונים ניכרים בהתנהגות של הילד מול ההורה המנוכר, כלומר ההורה שהקשר איתו מתחיל להישחק: "בהחלט אפשר לראות שהקטין מתחיל להסתגר". לעיתים זה מגיע יחד עם תקשורת מצומצמת וקרה יותר: "הוא נותן תשובות מאוד קצרות, ענייניות, קונקרטיות".
בהמשך, התהליך עלול להתבטא גם במפגשים עצמם. לדברי עו"ד קופמן: "הוא ממעט במפגשים, הוא מבטל מפגשים שההורה המנוכר קבע איתו". ובמקרים לא מעטים, שינוי הטון הופך חד ובוטה יותר: "הוא מתחיל לענות אפילו גם בחוצפה".
סימן נוסף שמוכר לאנשי מקצוע הוא שפה שאינה תואמת לגיל הילד. עו"ד קופמן מסבירה: "קטין מדבר בצורה שאינה מותאמת לגיל שלו". ובמילים אחרות: "הוא פתאום מייצר שיח שהוא יותר מדי בוגר לגיל שלו". לעיתים התחושה היא שהילד חוזר על מסרים שאינם שלו, ושנשמעים כמו הדהוד של צד אחד בסכסוך.
ועדיין, חשוב להבחין בין משבר זמני לבין תהליך של ניכור הורי. ילדים יכולים לכעוס, להתמרד או להתרחק לתקופה מסוימת, במיוחד בתוך פרידה מורכבת. לכן הדגש הוא על מגמה מתמשכת, שמתקבעת לאורך זמן ומחלישה את הקשר באופן עקבי.
איך בתי המשפט מתייחסים לתופעה
בתי המשפט מכירים את תופעת הניכור ההורי ונזהרים מאוד כשעוסקים בה, בעיקר כי כל החלטה משפיעה ישירות על ילדים. מצד אחד, יש הבנה שמדובר בפגיעה קשה בקשר הורה ילד. מצד שני, נדרשת זהירות כדי לא לייצר נזק נוסף בתוך מערכת משפחתית שגם כך נמצאת בסערה.
עו"ד קופמן מציינת, שבתי המשפט מודעים לתופעה ולכלים שעומדים לרשותם: "בתי המשפט מתייחסים לזה בזהירות המתבקשת". לצד זאת, קיימות גם סנקציות, ובראשן כלים כלכליים. לדבריה, "לא מזמן היה פסק דין שבו בית משפט פסק 50 אלף שקנס להורה מנכר".
ועדיין, כדי שיינתן סעד, צריך להוכיח את התמונה המלאה. בתי המשפט לא ממהרים לפסוק פיצוי ללא בסיס ראייתי, והדגש הוא על בחינה זהירה ומבוקרת של המקרה. כפי שמסכמת עו"ד קופמן: "זה דברים שצריך לעשות אותם ממש בזהירות ובמה שנקרא בעין מפוכחת". והיא מוסיפה: "בתי המשפט לא רצים ונותנים סעד כספי, אלא רק במקרים באמת מיוחדים".
ליצירת קשר עם עו"ד כרמית קופמן באתר zap משפטי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
למנוע הסלמה מראש
הדרך לצמצם ניכור הורי מתחילה לפני ההליך המשפטי או במקביל אליו, בהתערבות נכונה ובזמן. לדברי עו"ד קופמן, מי שאמורה להיכנס לתמונה בשלב מוקדם היא מערכת הרווחה: "מי שצריך להיכנס למסגרת המשפחתית במצב של גירושין שבו יש בעצם ניכור הורי, זה מערכת הרווחה". והיא מדגישה: "מחלקת הרווחה צריכה להיות יותר מעורבת".
במקביל, יש חשיבות גם לטיפול שיכול לעצור את התהליך לפני שהוא מתקבע. עו"ד קופמן אומרת שיש לאפשר להורה המנכר לקבל מענה טיפולי: "לאפשר לו לקבל טיפול רגשי או פסיכולוגי בהתאם למצב שלו, כדי שבאמת יימנע הניכור ההורי".
לדבריה, גם ההיבט ההרתעתי חשוב. כאשר ההורים מבינים שהמחיר הכלכלי עשוי להיות משמעותי, הם עשויים להימנע מצעדים שמעמיקים את הקרע. כך היא מסבירה: "ברגע שהורים יבינו שיש סנקציה כספית מבתי משפט, הם ייזהרו שבעתיים מלבצע. זה יהיה גורם מרתיע".
בסופו של דבר, הנזק המרכזי הוא לילדים. עו"ד קופמן מדגישה: "זה פוגע בהם מבחינה רגשית, פסיכולוגית, נפשית". ומסכמת: "הקו הראשון שנפגע, זה הילדים".
משרד עו"ד כרמית קופמן מציע מענה משפטי מקיף במגוון תחומי המשפט האזרחי - דיני עבודה, מקרקעין ונדל"ן, דיני משפחה וגירושין, ייצוג בבתי משפט ועוד.
המשרד נמצא ברח' מוטה גור 7 בפתח תקווה. טל' - 055-4357568
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי