נשיא המדינה יצחק הרצוג תקף היום (שלישי) במסגרת הוועידה נגד האנטישמיות הבינלאומית שנערכת בירושלים את ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני. "נאמר זאת בבירור: שלילת זכותו של העם היהודי - ורק של העם היהודי - להגדרה עצמית במולדתו הלאומית היא אנטישמיות. גם אם אתה ראש העיר של העיר שבה מספר היהודים הגדול ביותר מחוץ לישראל", אמר הנשיא ורמז אל ראש העיר החדש בניו יורק.
לדבריו של הנשיא, אופן התגובה הוא שקובע. "הגדרת האנטישמיות של IHRA מספקת כלי של הסכמה - התכנסות ביקורתית סביב משמעות מוסכמת לאנטישמיות. ויש לאמצה באופן אוניברסלי. שנית: אכיפה וצדק. המאבק בציר השנאה מחייב עימות ישיר - ברשת, בקמפוסים, ברחובות הערים, בכל מקום. שלישית: חינוך. חינוך עמוק וישר על ההיסטוריה והמסורת היהודית, על השואה, על הציונות ועל מדינת ישראל", אמר.
עוד המשיך הרצוג: "לכן נאמר זאת כאן בבירור: אם אתם טוענים שאתם מתנגדים לאנטישמיות, ובו בזמן מבטלים את ההגדרה היעילה והמחנכת ביותר שלה - דבריכם מתרוקנים מתוכן וממשמעות".
בנאומו אמר הנשיא יצחק הרצוג כי לפני שמונים ואחת שנים בדיוק נפתחו שערי אושוויץ, והעולם הביט אל תוך האפלה של הרוע המוחלט. "כאן ועכשיו אנו מתכנסים בירושלים - סמל נצחי של אמת ושל שלום, ובירתה של מדינת ישראל העצמאית, מדינת הלאום של העם היהודי - כדי למלא אחר אותה "חובה מקודשת של כל אנשי הרצון הטוב": לזכור ולהעיד. לפתוח את ליבנו לאבל העבר. ולהוסיף את קולנו לאותה שבועה נצחית לעתידנו: "לעולם לא עוד!", הוסיף.
עוד הדגיש הנשיא: "כאשר השנאה שוב הופכת לצורת אקטיביזם פוליטי לגיטימית; כאשר יהודים חשים צורך להסתיר את זהותם ברחובות לונדון ופריז; כאשר ילדים יהודים זקוקים לליווי חמוש בדרכם לבית הספר, ומתפללים יהודים זקוקים להגנה בשבת בבוקר - מטורונטו ועד בוסטון ועד בואנוס איירס; כאשר אנו רואים את דמם של מתפללים יהודים נשפך במנצ'סטר ביום הכיפורים; כאשר אנו מתאבלים על חפים מפשע שנרצחו בחגיגת חנוכה בסידני; כאשר סטודנטים יהודים באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית ואירופה מבודדים, מודרים ומוטרדים - בשל היותם יהודים, ציונים, בשל מי שהם - ברור שאנו כושלים בקיום השבועה".
לטענתו, אנו כושלים בחובתנו כלפי האנושות, והאחריות מוטלת על כולנו. "כיום אנו ניצבים מול ציר של שנאה, המשתרע מההסתה של האייתוללות בטהראן, חמאס בעזה, ועלילות דם במסדרונות מוסדות בינלאומיים - ועד למסכי הטלוויזיה ברחבי העולם ולהמונים ברחובות בירות המערב ובקמפוסים. אותה מגפה עתיקה שוחררה שוב אל תוך חברותינו. ייתכן שהנימוק שונה, אך הרעל הוא אותו רעל קדום. היו לו פנים רבות, אך תמיד נשא את אותו שם: אנטישמיות. נקרא לה בשמה", הדגיש.