עו"ד פלג, אתה עוסק בתחום מאוד ספציפי ולא כל כך ידוע בציבור הרחב. ספר לנו - מהי בדיוק המומחיות שלך ולמה בדיוק הורים פונים אליך?
"אני עורך דין המתמחה בדיני משפחה ורווחה, ובמיוחד בייצוג הורים ומשפחות מול מערכת הרווחה. זה תחום מאוד רגיש ומורכב - הרבה פעמים אני מגיע למקרים שבהם משפחות טובות, מתפקדות, פתאום מוצאות את עצמן מול הליכים של הרווחה בגלל נושאים שקשורים לילדים שלהן.
זה לא בהכרח משפחות במצוקה - לפעמים זה פשוט ילד שלא מתאים למסגרת החינוכית הרגילה, וההורים פתאום מוצאים את עצמם במערכת משפטית מורכבת שהם לא הכירו. התמחות זו דורשת הבנה מעמיקה גם של הצד המשפטי וגם של הצד האנושי - איך המערכת עובדת, מה הזכויות של ההורים, ואיך לנווט בתוך מערכת שלפעמים מתייחסת למשפחות טובות כאילו הן במצוקה ממשית."
באיזו אוכלוסייה אתה נתקל בעבודתך?
"אני נתקל באוכלוסיות מגוונות מאוד. לפחות 50% מהלקוחות פונים אליי עם סיפורים באמת קשים, כמו משפחות במצוקה. מצד שני, יש את הקבוצה השנייה - אנשים "מן השורה" כמו שאומרים, לפעמים גם אנשים שהם באמת ברמה גבוהה מאוד: טייסים, פרופסורים בטכניון, מהנדסים, רופאים, מורים. אנשים ממש ברמה מקצועית גבוהה שהקימו בתים למופת."
על מה בדרך כלל מדובר בתיקים האלה?
"אלה דברים שקשורים לילדים. גם למשפחות טובות יכולות להיות בעיות - סכסוכים במשפחה, קשיים עם ילד שלא מתאים למסגרת. לא כל ילד מתאים לכל מסגרת חינוכית, והמערכת לא תמיד יודעת להכיל את זה. הילדים שלא מתאימים למסגרות רגילות, שנולדו קצת שונים, הרבה פעמים מגיעים למצב שהם פשוט לא מגיעים לבית ספר או לגן בכלל, ואז הרווחה מתערבת."
מהו בדיוק הסיפור של 'ביקור סדיר' שגורם להתערבות כזו של הרווחה?
"זו תופעה שקורה היום ברווחה בצורה מאוד שלילית. היום פונים ממש להורים שיש להם בעיה של מה שנקרא 'ביקור סדיר' - הילד לא מגיע באופן סדיר לבית הספר. וזה לא קשור לרמה החברתית-כלכלית - הוא יכול להיות מהבית הכי טוב. הבעיה היא שבית ספר לא תמיד יכול להתאים למאה אחוז מהתלמידים, וכשיש ילד שלא מצליח להגיע, יש מנגנון שמופעל.
הדבר הזה לא היה קיים פעם, אבל בשנים האחרונות זה התפתח באופן משמעותי. אני יכול להגיד לך שנכון לשנת 2022 היו 16,395 ועדות תכנון טיפול בשנה, שנוגעות ל-28,236 ילדים כאלה במדינת ישראל. היום המספרים מן הסתם גבוהים יותר. אני בתור עו"ד לענייני רווחה מגיע לכמה עשרות תיקים, ואני לא יכול להגיע ליותר מזה."
מהן הסיבות האמיתיות שילדים לא מגיעים לבית הספר?
"זה יכול להיות ילד עם חרדה חברתית, ילד שחווה טראומה בבית הספר, או אפילו ילד שיש לו בעיה רפואית שבגללה הוא יכול להיות רק שעות מסוימות ביום בכיתה, והוא כבר פיתח טראומה וזה הופך עוד יותר קשה עבורו ללכת לבית ספר, עד לכדי החלטה לא ללכת בכלל. מה שהמערכת עושה במקום לעזור לילדים האלה, היא פשוט מכניסה את ההורים למעגל של חזית נוספת - גם יש להם את החזית של הילד עצמו, ועכשיו גם יש להם חזית של התנהלות מול הרווחה, ואפילו מלחמה מול הרווחה בבתי משפט".
על אילו גילאים מדובר?
"כל הגילאים. אני יכול להגיד לך שלפני כמה ימים הייתי בוועדה על ילד בן ארבע, ובשבוע הבא יש לי ועדה על ילד בן 16. חוק חינוך חובה חל מגיל 3 עד גיל 18, וכבר ראיתי מקרים בכל הגילאים."
ילד בן ארבע שלא הולך לגן - זה יכול להיות שמתעללים בו או מתנכלים לו. לוקחים זאת בחשבון?
"זה מאוד תלוי באנשים שמנהלים את התיקים במקומות השונים. אם יש ילד שמתעללים בו בבית הספר או בגן, וההורים לא שולחים אותו לשם, ואנחנו נתקלים הרבה במקרים כאלה, הילד פשוט נשאר בבית. הוא לא הולך לבית הספר כי הוא חוטף שם."
וההורים יכולים להגיע למצב שהם בבעיה בגלל זה?
"כן, אבל בדרך כלל זה לא קורה כל כך מהר. בדרך כלל מתחילים לעשות בעיות בשנה השנייה - שנה אחת הילד עובר קשיים, ובשנה השנייה כבר מתחילים לעשות להורים בעיות. אבל הרבה פעמים ילדים שעוברים התנכלות, אלה ילדים שחווים זאת לאורך זמן רב."
האם הפתרון הוא להעביר את הילד לבית ספר אחר?
"המענה הנכון לילד שעובר התנכלות הוא לרוב להעביר אותו לבית ספר אחר, אבל לא תמיד זה אפשרי. יש רשויות מקומיות, יותר בפריפריה, שאין להן אפשרות כזו. לפעמים יש רק בית ספר אחד בכל האזור."
אז הילדים פשוט נשארים בבית וההורים נכנסים לבעיה מול הרשויות?
"כן, בדיוק ככה. הילדים בבית, והבעיה היא שאין למערכת כלים לעזור להם. בית הספר מעדיף להעביר דיווח לרווחה - הוא כותב דיווח ולפעמים "מתבל" בכמה מילים על ההורים, אומר גם שהילד לא לבוש כמו שצריך או שההורה רב עם מורה, ואז קל מאוד להעביר את האחריות להורים והם הופכים לאשמים. בית הספר יכול להעביר את זה לרווחה, והרווחה לא תמיד יודעת לטפל במקרים כאלה.
בסופו של דבר, עובדים סוציאליים במקור היו צריכים לטפל במקרים יותר קשים, אבל היום כשמתחילים לדחוף להם את כל המקרים של ילדים טובים, הם מתייחסים אליהם כמו שהם מתייחסים למשפחות מתפקדות באמת. בנוסף, עובדים סוציאליים לא יודעים להטיל ספק בדיווח שמועבר אליהם, הם תמיד ייטו להאמין רעות על ההורים ולא לחשוב שבית הספר כתב דיווח לא הוגן."
לעו"ד דותן פלג באתר זאפ משפטי
לאתר של עו"ד דותן פלג
האם לא ניתן לפנות לחינוך ביתי במקרים כאלה?
"חינוך ביתי הוא לא פתרון זמין לכולם. הרווחה מאשרת חינוך ביתי רק למי שבודקים אותו מראש ויודעים שיש לו את היכולות הנדרשות להתמודד עם זה. אבל אם יש חשש כלשהו לגבי המצב הנפשי של הילד, או אם יש לו אבחנה מיוחדת, לא מאשרים חינוך ביתי. זה מאוד מסלול קשה, פונים אלי לקוחות שלא אישרו להם חינוך ביתי ורוצים לערער על כך, וזה תהליך לא פשוט. יש גם מקרים של ילדים ששנים בחינוך ביתי ופתאום לא מאשרים להם."
מהן הסיבות לאי-אישור חינוך ביתי?
"סיבות מאוד שונות. קודם כל, מי שמאחר בהרשמה - זה מאוד מאוד קשה אחרי זה לקבל רישיון. גם הבחינות הן מאוד קשות - הם ממש באים לבית, בודקים הכול, בודקים שהילד לומד כמו שצריך. בודקים שלהורים אין עבר שיכול להדאיג אותם - משהו שקשור לרווחה במשפחה או עבר פלילי. וגם זה תלוי באישור של הפסיכולוג המקומי - אם הוא יותר קשוח, זה פשוט לא יקבל אישור."
מה קורה כשמפסיקים לאשר חינוך ביתי?
"ההורים יכולים להגיע למצב של הליך פלילי על זה שהילד לא הולך לבית ספר - עבירה לפי חוק חינוך חובה (חוק לימוד חובה, תש"ט-1949)."
מה יכול לקרות להורים בפועל?
"זה יכול להגיע להליך פלילי בבית משפט. לרוב, בפעם הראשונה זה נגמר בקנס גבוה מאוד, וכמובן זה יוצר רישום פלילי. לאחר מכן זה יכול להגיע גם לעונשים חמורים יותר ומאסר."
מה המגמה של הרווחה בטיפול בילדים האלה?
"לרוב הפתרון שהרווחה מציעה הוא פנימייה - לשלוח את הילד לפנימייה. כלומר, הפתרון לילד שלא מוכן ללכת למסגרת הוא... ללכת למסגרת אחרת, טיפולית. זה משהו מאוד בעייתי."
תוכל לשתף דוגמה קונקרטית?
"בהחלט. יש לי הרבה מקרים כאלה - אנשים שמגיעים למצב שהילד כמעט לא יוצא מהבית, אפילו כשהמשפחה טובה והאחים האחרים במצב מצוין וההורים במצב סוציו-אקונומי גבוה, והילד פשוט לא מגיע לבית הספר. המגמה של הרווחה היא הוצאה-ביתית - לשלוח את הילד לפנימייה.
יש לי לקוחות שגרים בבסיסים של חיל האוויר, אנשי עסקים, אנשים שגרים בשכונות יוקרתיות בשרון ובמרכז ממשפחות טובות ועם ילדים טובים, שמוצאים את עצמם חשופים להליך פלילי כי הילד שלהם סובל מחרדה חברתית, חווה טראומה בבית הספר או סובל מבעיה רפואית. מה שהמערכת עושה במקום לעזור להם, היא פשוט מכניסה את ההורים למעגל של חזית נוספת."
מה לגבי ילדים בני 17-18 שפשוט לא הולכים לבית הספר ולהורים בשלב הזה אין כל כך שליטה?
"בעיקרון, המדיניות הרשמית של הרווחה היא שמטפלים בילדים עד גיל 16. אני יכול להגיד לך, כמי שעבד ברווחה בעצמי, שיש דיבור חזק על כך שאחרי גיל 16 יש להם מעט מאוד כלים לעזור לילדים, ולכן הם נוטים לשחרר יותר מגיל 16. אבל זה תלוי במצב - אם יש עוד אחים קטנים, אז ימשיכו לטפל גם בילד בן 16.
אם ההורים דורשים טיפול, אז לפעמים יכול להיות שזה גם יכול להגיע לבית משפט - ההורים והרווחה ביחד נגד הילד. וכבר פנו אלי נערים בבקשה שאייצג אותם במקרים כאלה, נגד ההורים שלהם."
תוכל לשתף בדוגמה?
"יש לי נערה בת 15 שלא הייתה מוכנה ללכת לבית הספר. הגענו לבית משפט, הצלחנו לשכנע את השופט שהיא צריכה להישאר בבית ולא ללכת לפנימייה. כבר כשיצאנו מהדיון, ההורים של הנערה אמרו לי: 'תקשיב, בשנה הבאה היא כבר גדולה מדי, ואנחנו כבר לא מפחדים שינקטו נגדנו הליכים בגלל זה. זהו, נגמר.'"
ההתמודדות עם מערכת הרווחה במקרים של ביקור לא סדיר היא מאתגרת ומורכבת. עו"ד דותן פלג ממליץ להורים שמוצאים את עצמם במצב כזה לפנות לייעוץ משפטי בשלב מוקדם ככל האפשר, עוד לפני שהמצב מסלים. הטיפול המוקדם מאפשר זיהוי אפשרויות רבות יותר ובניית אסטרטגיה מקיפה שלוקחת בחשבון את טובת הילד ואת זכויות ההורים כאחד.
עורך דין דותן פלג הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין. הוא מתמחה בדיני משפחה, משפט הנוער, המשפט הפלילי ופונדקאות. את התמחותו המשפטית עשה במחלקת צווארון לבן במשרדים המובילים בישראל, ולאחר מכן שימש כרכז הוועדה ציבורית לבחינת הליכים ודרכי טיפול לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) במשרד הרווחה והביטחון החברתי, שם רכש ניסיון ייחודי המשמש אותו בייצוג משפחות בהליכי רווחה.
לפני לימודי המשפטים עבד כרכז מנהל מתנ"ס שיקומי בבית חולים לילדים בירושלים ובתחום נוער בסיכון, ניסיון המעניק לו הבנה מעמיקה של הצרכים המיוחדים של קטינים והורים במערכת המשפט. המשרד שלו מתמחה בייצוג לקוחות בהליכי משפחה, רווחה, קטינים ונוער, תוך שילוב של ידע משפטי, ניסיון מעשי רב והבנה של הממד האנושי בכל תיק.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף זאפ משפטי