באמצע השוק, במקום בו הכל נאמר וגלוי לעין, באו שרי העיר והניחו ארגז אחד.
ולא אמרו מה יש בו, אלא מיד כיסוהו בבד שחור, כאילו יש בו דבר שאין הרבים רשאים לדעת.
ולא די שכיסו, אלא הקיפו אותו בגדר, העמידו עליו שומרים, והכריזו:
אין מתקרבים. אין שואלים. אין מדברים.
וכיוון שראו הבריות כי הפרנסים עצמם הציבו את הארגז והזהירו עליו, נתקבצו כולם.
זה לוחש לחברו: אוצר הוא.
וזה אומר: סכנה היא.
וזה נשבע: סוד מלכים כאן.
וכל אחד מוסיף משלו, וכל הלשונות נעשות אש.
והארגז עומד דומם במקומו, ואין איש יודע מה בתוכו,
אבל השמועה כבר גדולה ממנו פי כמה.
כי כך דרכו של עולם:
מה שנחתם בגזירה, נפתח בלחישה.
ומה שנאסר להזכירו, נעשה הדבר היחיד שכולם מזכירים.
כבר ארבעה ימים מונח לפנינו ארגז חתום. בתחילה כיסו אותו רשויות החוק בבד שחור, בפינה נידחת. גיא פלג היה הראשון שפרסם שמדובר בפרשיה בטחונית חמורה שנחקרת והיא "גורמת ועוד תגרום אי נוחות גדולה מאוד בצמרת מערכת הביטחון". יותר מזה לא הותר להגיד.
מיד הוקף הארגז בגדר, הוצבו עליו שומרים והוצא צו איסור פרסום, על עצם הוצאת הצו שאסר לפרסם אותה. וכמו במשל, הניסיון להסתיר את מה שכבר פורסם הפך את הפרשה הזאת, שמעטים יודעים את פרטיה לאשורם, לנושא הכי חם בכל מקום.
כולם מנסים לדלות פרטים מהחבר של החבר שמכיר מישהו במשטרה, בכוחות הבטחון ובתקשורת. שמות של בכירים במערכת הפוליטית והבטחונית עלו וירדו, נקשרו במיני תככים והותרו, והכל על בסיס אוויר חם.
עד שאתמול בצהריים פורסמה באחד האתרים תגובתו של הרב יוסף זיני, אביו של ראש השב"כ דוד זיני לפרשה החסויה: "אין לנו ספק כל שהוא שהכל שקר גס. ואפילו יביאו סרטון ותמונות המוכיחות כביכול, אין שום ספק שהכל פוברק, על מנת להזיק ל'חשוד' ולמשפחתו. כל מי שיאמין לסיפור הזה הוא בגדר עוזר לשפיכות דם צדיקים".
בום. אם קודם היה מדובר בחרושת שמועות, עכשיו התחילה הטרללת.
אנשי האופוזיציה מכאן ומכאן מיהרו להביע את דעתם הנחרצת על מה שאין להם בו מושג ירוק. בימין חזרו מיד על הנרטיב המוכר: הכל עלילה ורדיפה של השמאל והרלב"דים, רוצים להפיל ראש ממשלה מכהן ולפגוע בימין כולו, בראש השב"כ החדש שנוא נפשם. או במילותיו של אחד הצייצנים: "פרשה בטחונית חמורה. פוסט לאנשים תבוניים. אני מבין שאתמול הטאלנט של ערוץ 12 הגיע עם סקופ של פרשה בטחונית חדשה, כאשר הפרשות הבטחוניות הקודמות התפוצצו, מייצרים פרשה חדשה שכמובן אין לציבור הזכות לדעת מה טיבה".
מנגד, הגדיל לעשות משה רדמן, הרכש הטרי של הדמוקרטים, שהקפיד להדגיש כי בניגוד לאביו של זיני הוא אינו מתכוון להפר צו איסור פרסום, ומיד פנה להפר אותו ולהסתכן בתביעת דיבה: "הפרשה שתיחשף בקרוב הולכת לאשש שוב את מה שאנחנו אומרים כבר שנים, המשיחיים הקנאים הם פראי אדם, אין להם דין ולא דיין, אין קווים אדומים ואין כבוד לפקודות, נהלים, חוקי המדינה או המוסר. אם מדינת ישראל תובל על ידם ועל פי דרכם, המסלול לחורבן הוא וודאי".
מדהים איך חוקרי הפרשה החמורה עומדים מנגד ולא עושים דבר. במקום לעצור לרגע ולהבין שהם נלחמים עם מעדר חלוד במציאות של AI, הם מתהדרים בצו איסור הפרסום הגורף, שרק שופך נפט על הכל ולא מאפשר לתקשורת לנסות ולהציב עובדות מול צונאמי השטויות שעפות באוויר.
כל זה מזכיר כמובן את נהרות המידע חסר הביסוס שזורמים סביב התקיפה האמריקאית באיראן. נכון שאף אחד לא יודע מה מתרחש בין שתי האונות של הנשיא טראמפ, אבל בשם הצנזורה והעמימות ניתן דרור לאמירות ושמועות מטורפות לעוף באוויר ללא שליטה.
הקופאית בסופר אומרת שהתקיפה תהיה ביום שישי, והמאבטח בקניון מוכן להישבע שזה יקרה בשבת, כי הדוד של מישהו מהיחידה שלו נמצא בבור אומר שנושאת המטוסים עוד לא הגיעה. ראשי רשויות פותחים מקלטים, חברות תעופה מבטלות טיסות והשגעת חוגגת.
מה היה קורה אילו דובר צה"ל, שמשום מה אחרי שנתיים וחצי של מלחמה נשאר היחיד שמתקשר עם הציבור, היה אומר בפשטות שעדיין אין מושג מה קורה, ובואו נרגע כי הכל בשליטה? בינינו, שום דבר. אלא שהוא בחר להדליק עוד יותר את האווירה וגער בציבור שלא ילך שולל אחרי סרן שמועתי. היינו עושים את זה בכיף, אם במקום זה תא"ל דפרין היה מספק לנו מידע לפני שהסוסים ברחו בבהלה מהאורווה, כי אין להם מושג מה קורה.
ואסיים בווידוי. כמו שלאחרים מותר לקבוע מי אשם בפרשה בטחונית שהם לא יודעים את פרטיה,להמציא את תוכנה, ולקבוע בדיוק מתי יתחילו להפציץ את טהראן, כך הרשיתי לעצמי להביא בפניכם את המשל שפתח את הטור הזה מדמיוני הפרוע.
תודו שהוא התאים בול לסיטואציה. בדיוק כמו ההסברים שנותנים כולם לארגז המכוסה ההוא.