דיון מיוחד התקיים היום (שני) בנושא האסון במעון היום בירושלים בו מתו הפעוטות ליה גולובנציץ ואהרון כץ. הדיון התקיים בשיתוף הועדה לזכויות הילד, החינוך והרווחה. יושבת ראש הועדה, חברת הכנסת קטי שטרית ציינה כי הפעוטות התייבשו למוות. "20 תינוקות סבלו מטמפרטורה קיצונית ועדיין לא יכולים להעריך את הנזק הנפשי והפיזי שנגרם להם".
על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מדובר על 350,000 תינוקות עד גיל 3 שנמצאים במסגרות לגיל רך - 115,000 שוהים במסגרות ללא פיקוח, כמעט מחצית. "זה לא אומר שיש הזנחה, אבל אף אחד לא מפקח. אנחנו מתעוררים כל פעם מחדש", הדגישה חברת הכנסת. "למה מפקירים את התינוקות? קיים מחסור חמור מאוד בכוח אדם. 50% מהמטפלות עוזבות במהלך השנה ולא מחכות לסופה. הורים שולחים את הילדים שלהם למעונות לא מפוקחים מחוסר ברירה".
"פניתי למרכז השלטון המקומי, מעון לא מפוקח צריך לקבל רישוי עסקים לכל דבר, אולי צריך לשנות את החוק כי זה לא נאכף", המשיכה. "לפתוח דוכן פלאפל יותר קשה מאשר לפתוח מעון ילדים".
יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, הביעה את זעזועה מהאסון הנורא בירושלים - בייחוד כי לא היה מפוקח. "מדובר במעון יום לא מפוקח ולא מורשה. זה לא סיפור של חקיקה אלא מחסור במעונות יום ומחירים גבוהים מאוד למעונות מוכרים".
"המאבק במעונות הלא מפוקחים יוכרע בשטח, לא בעוד חוק או תקנה כזאת או אחרת. אנחנו רוצים לוודא שמה שקרה בירושלים לא יקרה בשום עיר ובשום מקום. צריך לשנות את כללי המשחק כדי שאנשים יגיעו לעבוד במעונות. פניתי לשר האוצר בנושא לנסות וליצור כעבודה מועדפת לחינוך ולהסליל אנשים", הדגישה.
חבר הכנסת יוסף טייב, שכיהן כיושב ראש ועדת החינוך הסביר למשנתו כיצד ניתן לפתור את הבעיה הקשה: "הפתרון המיידי הוא להגדיל את התקנים של מספר הילדים מול המטפלות. זה יגרום לכך שילדים שנמצאים היום במעונות לא מפוקחים, יהיו במפוקחים. כל עוד לא בונים מעונות חדשים, הפתרון המיידי זה הפתרון"
התקן הקיים כיום על פי חוק הוא מטפלת אחת על כל שישה פעוטות. מעל גיל שנה וחצי, מטפלת אחת על כל תשעה פעוטות. ומעל גיל שנתיים, מטפלת אחת על כל 11 פעוטות.
"לא שמעתי אותך קורא לציבור לא לשלוח למעונות לא מפוקחים"
חבר הכנסת וסגן יושב ראש הכנסת, סימון דוידסון שפעל כמורה ומחנך בעברו הסביר למשנתו כי מדובר בבעיה עתיקה: "הכתובת הייתה על הקיר, משרד החינוך בקריסה טוטאלית. כולם ידעו ושתקו. 20 בכירים ממשרד החינוך עזבו, חסרים 3,000 מטפלות לילדים שלנו".
בהמשך, פנה דוידסון לחבר הכנסת יצחק גולדקנופף וביקר את שתיקתו: "לא שמעתי אותך, מנהיג הקהילה החרדית יוצא בקריאה לציבור החרדי לא לשלוח את הילדים למעונות לא מפוקחים. נמצא את עצמנו עם עובדות זרות שמטפלות בילדים שלנו. ציפיתי משר החינוך לשבת פה ולבקש סליחה. הורים לא ילכו לעבוד כי אין גננות ומטפלות, אנחנו בקריסה מטורפת. צריך תוכנית מהירה ומיידית לשנות את המצב. זה שמשרד האוצר לא פה, זה זועק לשמיים".
גולדקנופף ענה לסגן יושב ראש הכנסת והסביר: "כמי שיש לי ניסיון קרוב ל-50 שנה בגיל הרך, הייתי שותף לועדות במשרד החינוך, הרווחה והעבודה. אני הייתי נגד להעביר את הנושא ממשרד העבודה לחינוך, יכול להיות שאני מטומטם".
"להעביר מעונות יום זה לא כדור, שאשא ביטון קיבלה מיליוני שקלים כדי להעביר, שאלתי אותה אחרי שנתיים ומה קורה? אמרה לי אנחנו בפרסום עדיין, לא נעשה דבר. אני מכיר את המקום, לא מגיע כאן להתהדר או להתפאר יש לנו קרוב ל-600 מוסדות במבנים חוקיים".
הגננות להייטק
גולדקנופף המשיך, ורמז למשנתו כי לראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט יש יד בדבר: "ניסו להעליל עליי עלילות, אבל הכל נפל. כאן קרה מקרה, ישב פה פרופ' טרכטנברג אז היה בנט שר הכלכלה - אמר שהוא יבנה 400 מעונות יום. ה-400 מעונות האלה לא נבנו. למה אין גננות? הן הולכות להייטק, הן לא מקבלות את אותו שכר. מקבלות חצי מהשכר מהחינוך הממלכתי", טען.
חברת הכנסת דבי ביטון התפרצה לדבריו: "אתה מדבר שטויות. תסגור משרדים אחרים יהיה כסף", גולדקנופף: ענה: "עכשיו עושים סנקציות על לימודי התורה, פעם הגננת הייתה הקובעת כמו הכבוד ללומדי התורה". חבר הכנסת יוסף טייב נכנס לדיונם וזעם: "בסיפור הזה הוא צודק, הבעיה הייתה רוחבית ריכזתם את הבעיה בציבור החרדי".
חברת הכנסת נעמה לזימי התנגדה: "המצפון שלכם הורג אתכם. לוקחים 200 מיליון כל שנה ואז מתפלאים".
"אנחנו לא רוצים שיהיו עוד אסונות כאלה", הדגיש גולדקנופף. "החזיקו את המטפלות כמה ימים בכלא, מה שהיה היה אי אפשר להאשים בן אדם כי אתה לא יודע אם הוא אשם. אף אחד לא מפריע לחקירה, אבל לשים אותן במאסר, זה לא היה צריך להיות. למה מאשימים סתם? לבוא ולהגיד מוסדות חרדיים אין להם רישיון זה לא נכון. לא זכותכם להאשים אף בן אדם".
הפעוטות הלכו למעון ולא חזרו הביתה לאמא
חברת הכנסת לזימי הדגישה והסבירה את חומרת המקרה: "זה נקרא גן פיראטי, מה שהופך למחסני ילדים. אתה זלזלת בחיי אדם. על זה אתה יוצא שהמערכת חוקרת? יש אחריות במדינה. אמרת כבר מה דעתך על הפעוטות האלה שנהרגו. ענף הגיל הרך בקריסה. הוא בקריסה כי יש מדיניות של קיצוצים בגיל הרך 200 מיליון שקלים. פעילויות מנע כדי למנוע מתינוקות להיהרג".
יושבת ראש וועדת הבריאות לימור סון הר מלך, הגיעה גם היא לדיון: "כשבג"ץ החליט להעניש את הנשים החרדיות הם נאלמו דום. הכתובת הייתה ידועה מראש, ידענו שהמציאות הזאת תוביל לכך. אני מדברת על גזירת המעונות, זה לפגוע בנשים שמתמודדות".
חבר הכנסת דוידסון, קרא והדגיש: "שילכו לעבוד". הר מלך ענתה: "הנשים האלה עובדות".
"הנשים נפגעות והסנקציה פוגעת בנשים האלו" הוסיפה הר מלך. "אי אפשר לפגוע בנשים האלה. הן מוסרות את נפשם על גידול ילדיהם. לא הצלחתי לתפקד אחרי שהפעוטות הלכו למעון ולא חזרו הביתה לאמא שלהן. הכתובת על הקיר לא יכול להיות שיחוקקו חוקים וסנקציות".
שר החינוך, יואב קיש, הגיע לועדה ואמר: "זה אסון כבד. כולנו מחזקים את המשפחות. ליה ואהרון, תינוקות קטנים ועוד למעלה מ-50 פונו לבתי החולים. זה נושא כואב וכאוב ואסון כבד. מנסים במשרד החינוך שכמה שיותר מעונות יהיו מפוקחים, כדי לצמצם את התופעה של המעונות הפיראטיים. אין לי סמכות ללכת לבדוק בית בית, ולבדוק איפה יש ילדים. אנחנו מנהלים הליך רישומי של הגן, אין לי מודיעין לגבי הגנים או לסרוק שכונות ואזורים - לא יכול לדפוק בדלת מה קורה פה".
"הרבה מאוד גנים שרוצים להיות מפוקחים, קל להגיד משרד החינוך אבל כל אירוע של סגירת גן זה אירוע משפטי וצריך גם אכיפה משטרתית", המשיך קיש. "אנחנו עוסקים בעולם של גבולות. 7 ילדים במשפחתון? אפשר להתווכח. אני אדם שמאמין בשוק חופשי, אפשר להחליט על רגולציה? זאת החלטה. אני מדבר גם על גנים מפוקחים. סגרנו מעונות שלא עמדו בתקנים. מדינת ישראל צריכה להחליט על רמת הפיקוח והאכיפה, לכן ביקשתי שולחן עגול יחד עם שלטון מקומי, משטרה, בתי המשפט כדי למנוע את התופעה. יש פה מורכבות מאוד גדולה".
"תסתכלו על כל התמונה, התקציב סביב 200 מיליון שקלים יציב לגיל הרך. רצינו להגדיל אותו לצערי לא הצלחנו", טען. "תבינו מה אתם מדברים ואל תדברו על קיצוץ. עברנו תקופה קשה של מלחמה, קיצוץ לא היה גידול לא היה".
פארס טויל, סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך טען: "כשהתחום עבר לטיפול המשרד ב-2022 היו 1,900 מעונות מפוקחים. נכון להיום יש מעל 5,000, כ-2,200 מסובסדים והיתר פרטיים וזה כל הזמן בעלייה. אנחנו עושים עבודה רבה בהליך הרישוי - נבנו מערכות מאפס, הושקעו משאבים רבים כדי לאפשר שליטה ובקרה. המשרד ממשיך להשקיע מיליונים כדי שהשטח יוכל להתנהל בצורה נכונה מול המערכת ורישיון יכול להתקבל גם ביום אחד, תלוי במוכנות ובבקשה של המעון".
