דוח "פני החברה" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנחשף היום (שני) מציג תמונה מורכבת של החברה הישראלית שנתיים לאחר פרוץ המלחמה. לצד התאוששות חלקית בילודה ושיא בהתנדבות אזרחית - נרשמות פגיעות עמוקות באמון בממשלה ובמערכת המשפט, עלייה חדה בדיכאון ובמצוקה נפשית, פגיעה בביטחון האישי, גידול במספר האנשים עם מוגבלות וירידה במספר הישראלים שחזרו ארצה לאחר הגירה.
אחוז האנשים שעסקו בפעילות התנדבותית הגיע בשנת 2024 לשיא של 30.0%. תחומי ההתנדבות התרחבו משמעותית מאז פרוץ המלחמה וכוללים סיוע למפונים, עבודה בחקלאות ובקטיף, ועזרה לחיילים - בין היתר באספקת מוצרי היגיינה וציוד. לצד זאת, הדוח מצביע על עומס כבד על משפחות משרתי המילואים: 34.1% מבנות הזוג של משרתי מילואים דיווחו על קושי כלכלי בעקבות השירות, 52% מהן דיווחו על שינוי לרעה במצב הנפשי של ילדיהן, ול-35.2% מהמשפחות עם ילדים היה קושי כלכלי בעקבות שירות המילואים של בן הזוג. זאת לעומת 27.6% בקרב זוגות ללא ילדים.
מצפון ומדרום שקעו בדיכאון
אחוז החשים דיכאון בכלל האוכלוסייה עלה מ-25.5% ב-2023 ל-33.9% ב-2024. ביישובים במרחק של עד 15 ק"מ מגבול לבנון נרשמה עלייה חדה במיוחד - מ-24.8% ל-36.5%, וביישובי גבול עזה מורחב - מ-25.3% ל-29.2%. גם תחושת הלחץ גברה: בכלל האוכלוסייה עלה שיעור החשים לחץ מ-58.2% ל-67.9%. ביישובים עד 15 ק"מ מגבול לבנון עלה הנתון מ-62.7% ל-75.6%, וביישובי גבול עזה מורחב מ-58.9% ל-66.3%.
שביעות הרצון הכללית מהחיים בקרב בני 20 ומעלה נותרה גבוהה ועמדה על 91.1%, אך נרשמה ירידה באחוז המעריכים שחייהם ישתפרו בעתיד. שיעור הסבורים שחייהם לא ישתפרו או שיהיו פחות טובים עלה מ-30.7% ב-2023 ל-33.8% ב-2024. העלייה הבולטת ביותר נרשמה ביישובים במרחק של עד 15 ק"מ מגבול לבנון - מ-28.6% ל-39.2%.
אחוז החשים בטוחים ללכת לבד באזור מגוריהם בשעות החשכה ירד מ-73.9% ל-72.7%. ביישובים בגבול עזה נרשמה ירידה חדה במיוחד - מ-80.4% ל-64.9%. תחושת הביטחון האישי הכללית ירדה מ-82.0% ל-80.2%, וביישובי גבול עזה נרשמה ירידה דרמטית מ-84.6% ל-65.2%. במקביל, שיעור המדווחים על חשש מאירועי טרור גבוה במיוחד ביישובי גבול עזה (55.1%) וביישובים עד 15 ק"מ מגבול לבנון (38.1%).
שירותי הרווחה קורסים תחת העומס
בקרב כלל בני 20 ומעלה חלה ירידה באמון במערכת המשפט מ-43.5% ב-2023 ל-42.2% ב-2024, ובאמון בממשלה מ-26.9% ל-24.6% - הנתונים הנמוכים ביותר מאז 2015. ביישובים צמודי גדר נרשמה ירידה חדה יותר: האמון במערכת המשפט ירד מ-39.2% ל-29.3%, והאמון בממשלה מ-34.0% ל-28.3%. מנגד, ביישובים במרחק של עד 15 ק"מ מגבול לבנון נרשמה דווקא עלייה באמון - במערכת המשפט מ-48.9% ל-52.4%, ובממשלה מ-24.2% ל-26.6%.
בשנת 2024 היו במרשם כ-1.320 מיליון אנשים עם מוגבלויות שונות - 13.1% מכלל האוכלוסייה - עלייה של 13.5% לעומת 2023. העלייה מוסברת, בין היתר, בגידול בקצבאות נכות ובזינוק במספר נפגעי פעולות איבה מ-4.2 אלף ל-29.9 אלף. מספר נכי צה"ל עלה מ-69.7 אלף ל-72.5 אלף (עלייה של 3.9%), עם עליות חדות במיוחד בקרב בני 18-24 (21.6%) ובני 25-39 (9.9%), ובעיקר בפגיעות נפשיות (28.9%).
ביישובים צמודי גדר בגבול עזה עלה שיעור הרשומים לשירותי רווחה מ-153.2 ל-169.3 ל-1,000 נפש, וביישובי גבול עזה מורחב מ-136.0 ל-142.9. מספר האנשים עם מוגבלות ביישובי גבול עזה עלה מ-52.9 אלף ל-76.7 אלף, וביישובים צמודי גדר מ-8.4 אלף ל-22.5 אלף.
פחות נישואין - ופחות עולים
בשנת 2023 נולדו בישראל כ-178.7 אלף יילודים, וב-2024 כ-180.8 אלף. ביוני-יולי 2024 נרשמה ירידה חדה בילודה לעומת 2023 (2.6% ו-7.1%), אך מאוגוסט נרשמה התאוששות, עם שיא בספטמבר - עלייה של 7.2% לעומת ספטמבר 2023.
ברבעון הרביעי של 2023 חלה ירידה של כ-21% במספר מקרי הנישואין לעומת התקופה המקבילה ב-2022 - מ-10,729 ל-8,489. ירידות דומות נרשמו בקרב יהודים ומוסלמים.
בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 היגרו מישראל 79.9 אלף ישראלים - עלייה של 6.9% לעומת השנה שקדמה למלחמה. מספר החוזרים ירד בחדות: 19.9 אלף בלבד חזרו בתקופת המלחמה, לעומת 24.8 אלף בתקופה המקבילה קודם לכן - ירידה של כ-19.8%.