דו"ח המבקר: ניגוד עניינים אצל שרון; ליקויים בשירות לציבור

דו"ח מבקר המדינה 53ב', לשנת 2002 חושף, כרגיל, סדרי ממשל לקויים בעבודת הרשויות במדינת ישראל. בין השאר מותח המבקר, השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, ביקורת חריפה על ראש הממשלה, אריאל שרון, שפעל, לדבריו מתוך ניגוד אינטרסים בעניין קרקע חקלאית. "ראש הממשלה", כותב המבקר, (פעל) "באופן ישיר, כדי לקדם החלטה בתחום קרקע חקלאית הטומנת בחובה טובת הנאה אישית לו ולבני משפחתו".

בנוסף, בדק המבקר את עבודת המטה במשרדי ממשלה שונים וכן את עבודת המטה הבין משרדית. מהדו"ח עולה כי העבודה לקויה, התיאום לוקה בחסר, אין מעקב ראוי אחר ביצוע החלטות ממשלה, הדיווחים לממשלה אינם שיטתיים ואין עמידה בלוחות זמנים.

לצד זאת, נבדקה פעילות משרדי הממשלה בתחום השירות לציבור, שהעלתה תמונה רחבה של ליקויים: שירות לא מכובד, חסר סבלנות ולעיתים בתנאים פיזיים בלתי הולמים. ""מן הראוי שגופי הממשלה ועובדיהם, שבידיהם הופקדה עוצמה המשפיעה על איכות חייהם של אזרחי ותושבי המדינה יעמיקו את הנעשה עד כה בתחום שיפור השירות לציבור וכי על העובדים בכל הדרגים להפנים את חובתם להיות משרתי הציבור ולא אדוניו", כותב גולדברג.

ראש הממשלה, אריאל שרון, עבר על ה"כללים למניעת ניגוד עניינים" לפיהם אסור על שר להשתתף בקבלת החלטה שיש לו בה עניין אישי ושבעקבותיה מוענקת לו טובת הנאה או זכות. המבקר מצא, כי בכהונתו כשר התשתיות הלאומיות וכיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, "ראש הממשלה פעל באופן ישיר כדי לקדם החלטה בתחום קרקע חקלאית, הטומנת בחובה טובת הנאה אישית לו ולבן משפחתו". לפי הדו"ח, פעלו שרון ושר החקלאות לשעבר, שלום שמחון, לתיקון החלטה קודמת, באופן שתאפשר לחקלאים להשכיר קרקעות שקיבלו בחכירה - למטרות עסקיות. השר וראש הממשלה לא שיתפו את מנהל מקרקעי ישראל בקבלת ההחלטה ולא אפשרו לראשיו לגבש את עמדתם בנושא. שרון, שהיה ער לכך שהוא מנוע מלעסוק בנושא, התקשר באופן אישי למנהל מנהל מקרקעי ישראל וביקש ממנו לתמוך בשינוי. לאחר מכן, מינה את מנכ"ל המשרד לטפל בנושא – בניגוד לתקנות שאינן מקנות לו סמכות לעשות כן. המבקר מציין בדו"ח כי התריע בפני ראש הממשלה על ניגוד האינטרסים בנושא מבעוד מועד – אך לשווא.

המבקר מצא ליקויים חמורים בשירות שמעניקים גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה לציבור הרחב. לפי הדו"ח, "בחלק מהיחידות ניתן השירות בחוסר סבלנות, באופן לא מכובד, לאחר המתנה ממושכת ובתנאים פיזיים בלתי הולמים". שעות קבלת הקהל של גופים רבים מונעות מהציבור לקבל את השירות במועד הרצוי לו. גם זמני ההמתנה הממושכים בתורים פוגעות באיכות השירות.

מרפאת העיניים של בית החולים וולפסון שברה את השיא בזמני ההמתנה לתור. הנזקקים לטיפול במקום נאלצים להמתין לעיתים עד ארבע שעות כדי לראות רופא. לפי ממצאי הדו"ח, לא תמיד יש להם היכן להמתין- בהיעדר מספיק מקומות ישיבה. ב-70% מהגופים אין סידורים פיזיים מלאים לאנשים בעלי מוגבלויות. מרבית דפי המידע והשלטים ביחידות הנותנות שירות לציבור כתובים בשפה העברית בלבד. גופים המעניקים שירותים לקהל יעד ששפתו השלטת אינה עברית – דוגמת נכי רדיפות הנאצים או הנזקקים לשירותי הביטוח הלאומי – לא טרחו לתרגם את המסמכים הרלוונטיים גם לשפה הרוסית. ממצא חמור נוסף שעולה מהדו"ח, מצביע על היעדר בדיקה ביטחונית במועצה הדתית בירושלים - הממוקמת באזור בו היו בשנים האחרונות כמה פיגועים קשים. בתשובה לפניית המבקר, נמסר כי "משרד הדתות לא אישר תקציב לשומר בכניסה".

המבקר בדק ומצא, שמרבית היחידות והגופים אינם ערוכים למתן שירות זמין ומקיף בטלפון. במקרים רבים קיים קושי להשיג את הגוף המבוקש, וגם כאשר קיים מענה - איכותו לקויה. בבדיקה יזומה שערך המבקר בקרב לשכות מינהל האוכלוסין, סניפי אגף הרישוי וסניפי המוסד לביטוח לאומי, נמצא כי 58% מהפניות הטלפוניות כלל לא נענות. בניסיון להשיג את מנהל האוכלוסין, נענו רק 4 מבין 162 השיחות. כל 30 ניסונות ההתקשרות לסניפי אגף הירשוי בחולון, פתח תקווה ואשדוד - נענו בצליל תפוס.

אם התייאשתם מהמענה הטלפוני ופניתם לאינטרנט - גם כאן לא תקבלו מענה הולם. לפי ממצאי הבדיקה, אתרי האינטרנט הממשלתיים אינם מעודכנים, ובחלקם לא ניתן לבצע פעולות פשוטות, כגון תשלום עבור שירותים. אם אתם דוברי ערבית - מצבכם קשה אף יותר. מרבית האתרים הממשלתיים, ובכללם "שער הממשלה" - אינם מציגים ונותנים שירותים בשפה זו. המבקר התייחס בדו"ח גם לעובדה המתמיהה שלשירות התעסוקה – גוף חשוב במיוחד בתקופת אבטלה גבוהה – אין אתר אינטרנט משלו.

למשרדי הממשלה אין מערכת למעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה השונות. אין דיווחים סדירים למזכירות הממשלה על שלבי יישום החלטותיה ואין עמידה בזמנים שנקבעו לצורך כך. מתוך 18 החלטות ממשלה שנבדקו על ידי המבקר - חמש לא יושמו כלל, שתיים יושמו חלקית ולשש כלל לא נקבע לוח זמנים.

אחד מההסברים לתופעה, נעוץ בתפקודם הלקוי של מנכ"לי המשרדים, כפי שעולה מנתוני הדו"ח. "התחלופה המהירה של המנכ"לים קוטעת את הרצף הניהולי של המשרד ופוגעת בפעילויות מתוכננות. המצב הקיים אינו מאפשר לראשי המשרד לטפל בעניינים ארוכי טווח", נכתב. גם כישוריהם של המנכ"לים מוטלים בספק. לא נקבעו מבחנים ותנאי סף לתפקידי מנכ"לים, ובמקרים רבים למנכ"ל אין כל זיקה לנושא עליו הוא אמון.

משרד הבריאות אינו מרכז מידע בדבר מספר הממתינים לניתוחים ומשך ההמתנה. בהיעדר מידע כזה, המשרד לא יכול לאתר בעיות ולהציע דרכים לויסות ולייעול תהליך ההפניה של החולים למחלקות השונות. בהתאם לכך, נוצר מצב אבסורדי בו בבית חולים אחד יש תור ארוך לניתוח מסוג מסוים, בשעה שבבית חולים סמוך יש תור קצר בהרבה. המבקר בדק ומצא הבדלים של חודשים ארוכים בין זמני ההמתנה לניתוחים בבתי החולים השונים. הנהלת בית החולים "אסף הרופא", לדוגמה, לא יודעת אם הנתונים שיש בידה על מספר הממתינים לניתוחים משקפים את המציאות. מנהל בית החולים מסר למבקר, כי ייתכן שחולים רשומים בתור בכמה בתי חולים בו זמנית -וגם אם נותחו במקום אחד, הרשימה לא מתעדכנת במקום השני. סמנכ"ל קופות חולים כללית מסר למבקר, כי מבדיקה שנערכה לפני מספר שנים, נמצא שמתוך 1,800 ממתינים - רק מאה המתינו באמת לניתוח. לפיכך, קבע המבקר כי "רשימות הממתינים מנופחות, והמידע שנמסר לחולים אינו נכון".

גם בתחומי אחריות נוספים של המשרד נמצאו ליקויים חמורים. כך לדוגמה, אין רישום מסודר ומאורגן של רופאים שרשיונותיהם בוטלו. המבקר בדק ומצא, כי מתוך 57 הודעות ביטול שנשלחו על ידי משרד הבריאות לרופאים, רק 17 הפקידו את רישיונם. במצב הקיים, "לא מן הנמנע שמרפאות פרטיות יעסיקו בעלי מקצועות שרשיונם בוטל", נכתב בדו"ח.

המשרד אינו מפקח על פעילותן של מרפאות ומכונים פרטיים המציעים לציבור טיפולים וניתוחים אסתטיים וקוסמטיים, ואינו בודק את התכשירים שנמצאים בשימושן. מכונים רבים שנסקרו לא מוסרים מידע מפורט ומלא על מומחיותם של הרופאים המועסקים אצלם, ולעיתים נקבעות ה"אבחנה" של הבעיה וההמלצות לטיפול בידי אנשים שאינם רופאים - בניגוד לחוק. המבקר בדק ומצא הטעיות בפרסום של מרפאות ומכונים מהסוג הנסקר. לפי הבדיקה, שבע מרפאות הטעו את טענו כי משרד הבריאות אישר את המכשור הרפואי שברשותם. בפועל, אין המשרד מפקח על רישום מכשירים כאלה ושימוש בהם. שישה מכונים אחרים פרסמו שהטיפולים שהם נותנים נעשים בשיטות שאושרו על ידי המשרד. בפועל, גם שיטות טיפול אלה אינן נבדקות ומאושרות על ידי המשרד. המבקר מסכם ומציין, כי בהיעדר התערבות של משרד הבריאות בתחום - קיים סיכון "לנזק בריאותי לציבור".

דו"ח המבקר מצטט מחקר שבוצע באמצע שנות ה-90, לפיו "עד 9% מכלל שעות המערכת נלמדות שלא כראוי או שלא נלמדות כלל בשל היעדרויות של מורים". לפי הדו"ח, מערכת החינוך מאבדת כ-2 מליון שעות הוראה בשנה בשל כך. הפתרון להיעדרויות הוא העסקתם של מורים מחליפים - אך גם בתחום זה מצא המבקר ליקויים וכשלים, וקבע כי בתי הספר מעסיקים בתחום אנשים חסרי השכלה והכשרה פדגוגית, באופן שלא מאפשר רמה מספקת של חינוך.

בתחום גמול ההשתלמות המוענק למורים, מצא הדו"ח ממצאים חמורים במיוחד. על אף שמשרד החינוך העביר בשנת 2002 כ-960 מיליון שקלים לצורכי גמול ההשתלמות - לא נקבעו דרישות לרמת המקצועית, לתכנים ולמטרות של ההשתלמויות. כך, נמצאו השתלמויות במתכונת זהה שאושרו בידי מפקח אחד, אך נדחו בידי מפקח אחר. המורים יכולים לבחור את ההשתלמויות כרצונם, גם אם אין להן כלל זיקה לתפקידם. לפי הממצאים, מורים "נכחו" בשתיים או שלוש השתלמויות בו זמנית וזוכו בגמול כפול ומשולש בשל כך. כך לדוגמה, במסגרת השתלמות "חוויה מהסרטים", צפו עובדי הוראה בסרטים ולאחר הצפיה שמעו הרצאות. לפי הממצאים, כמה מהמשתתפים נטלו חלק בהשתלמות זו שלוש פעמים, ורק בפעם הרביעית נדחתה בקשתם להשתתף בה שוב.

בהשתלמות "בדרך לבגרות" השתתפו ארבעה מורים בלבד - מהם רק שלושה מילאו את חובותיהם. זאת, על אף ההנחיה המפורשת לפיה לא תיפתח השתלמות עם מכסה של פחות מ-15 משתתפים. בתי ספר דיווחו על ישיבות מורים כעל השתלמויות - וקיבלו גמול בהתאם. בחלק מהמקרים קיבלו המורים ציון זהה על המבחן או עבודת הגמר - בלא שנדרשו לתת הסבר למפקחים.

מערכת המחשב של "ההוצאה לפועל" הכפופה למשרד המשפטים אינה מקושרת עם מערכת המיחשוב של מרשם האוכלוסין במשרד הפנים. כתוצאה מכך, אין אימות לפרטי החייבים, וננקטים הליכים נגד אנשים שאינם חייבים דבר. במקרים מסוימים בוצעו הליכי הוצאה לפועל נגד קטינים ונגד אנשים שנפטרו.

גם מקומו של המשרד לאיכות הסביבה אינו נפקד מדו"ח המבקר. עשר שנים לאחר החלטת הממשלה בנושא ולאחר חקיקת חוק המיחזור, טרם הושגו היעדים שנקבעו בתחום מיחזור הפסולת. מבין 270 הרשויות שמעבירות פסולת למחזור, רק 36 הגיעו ליעד הנדרש – 15% מהפסולת בסך הכל. בכל המדינה פועלים רק ארבעה מתקנים למיחזור, שמסוגלים לקלוט את הזבל של פחות מרבע מהרשויות בלבד.

חוסר תיאום בין-משרדי ובעיות מחשוב מקשות גם על הטיפול בבעיית העובדים הזרים. קשה להאמין, אך עד לתקופה האחרונה ניהלו משרדי הפנים והתעסוקה את נתוני העובדים הזרים ברישום ידני בלבד. גם לאחר שעברו לשימוש במחשב - הנתונים אינם מדויקים, כתוצאה מטעויות בהקלדה ומחוסר תיאום עם משטרת הגבולות. אין פלא, איפוא, שלפי נתוני הדו"ח, לא חלה כל התקדמות בטיפול בתחום. לפי נתוני משרד העבודה והרווחה, מספרם הכולל של העובדים הזרים בישראל עומד על 255 אלף – מרביתם ללא היתר. לדברי המבקר, ישראל עושה שימוש יתר בכוח עבודה זר, לרווחתן של חברות כוח האדם, שגובות עמלות להיתרי תעסוקה בסכומים של עד 3,000 דולרים בניגוד לחוק. למרות הנתונים, מספר העובדים שגורשו מהארץ רחוק מהיעדים שקבעה הממשלה.

השירותים הווטרינריים, הכפופים למשרד החקלאות, אינן מפקחים כראוי על תחום השחיטה. מנתוני הדו"ח עולה, כי רוב בתי המטבחיים בארץ הינם מיושנים, והשחיטה בהם נעשית בתנאים ירודים הגורמים נזק לסביבה. היקף השחיטה הבלתי חוקית בארץ הוא גדול - ולדבר עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות התושבים. בשנת 2001, לדוגמה, נשחטו בארץ כ-78 אלף ראשי בקר ללא פיקוח. אחוז הבקר הבלתי חוקי שנתפס, לעומת זאת, היה רק 0.4% מהכמות הכללית.

גם מצבן של הדרכים בארץ לא שפיר. לפי הדו"ח "המצב הבטיחותי והפיזי של רוב הדרכים בארץ לקוי, והן אינן מתוחזקות כנדרש". המבקר אף קובע נחרצות, כי חלק מהדרכים "עלולות לסכן את המשתמשים בהן". בבדיקות שערך המשרד, נמצאו דרכים בהן הרוחב לא מתאים לתנועה בו זמנית בשני הכיוונים. בדרכים אחרות יש חורים בכביש ומעקות בטיחות עקומים. לפי דו"ח המבקר, בחלק מהמקרים אין פיקוח שוטף על תקינותן של הדרכים – ותופעות כמו דרכים לא מסומנות, שלטים ותמרורים שהוסרו, ועצים שנפלו על הכביש – אינן מטופלות.