"התרגיל" של הממשלה לייעוץ המשפטי נחשף: "הצבנו מראה להתנהלותם"

הממשלה הפיצה בסמוך לישיבתה האחרונה כוונה לאשר קידום חקיקה תוך התעלמות מחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה, מהלך שעורר זעם מיידי בייעוץ המשפטי והוביל לפרסום חוות דעת חריפה שלפיה מדובר בצעד בלתי חוקי. אלא שלוואלה נודע כי מאחורי הקלעים לא הייתה כוונה ממשית להביא את ההחלטה לאישור, אלא לבצע "תרגיל" שנועד, לדברי גורמים בממשלה, להציב בפני הייעוץ המשפטי תמונת מראה להתנהלותו.

גורמים בממשלה אמרו כי ההודעה הופצה בכוונה סמוך לישיבת הממשלה כתגובה למקרים שבהם הייעוץ המשפטי מפרסם חוות דעת בסמיכות לדיונים ומביא, לטענתם, לבלימת חוקים והחלטות. בייעוץ המשפטי לא היו ערוכים למהלך. בתחילת הישיבה נכחה במקום נציגה אחת בלבד של הייעוץ, אולם לקראת סופה, ולאחר פרסום הכוונה לקדם את ההחלטה שפוגעת בסמכויות הייעוץ, הגיעו בבהילות שלושה נציגים נוספים, בהם גם המשנה ליועצת, עו"ד גיל לימון. עם הגעתם הודיע מזכיר הממשלה יוסי פוקס כי בשל נוכחות דלה של שרים הנושא לא יובא להצבעה.

לדברי גורמים בממשלה, כבר מלכתחילה לא הייתה כוונה אמיתית להעלות את ההצעה, אלא להמחיש לייעוץ המשפטי כיצד נראית, לשיטתם, פרקטיקה של הפצת עמדות ברגע האחרון והשפעתה על עבודת הממשלה.

הרקע למהלך הוא חוות הדעת שפרסמה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בנוגע לשינוי תקנון עבודת הממשלה. בהרב-מיארה קבעה כי "ההצעה אינה חוקית", וכתבה כי הממשלה מבקשת לבטל מגבלות המחייבות אותה לפעול לפי הדין, באופן שיאפשר קבלת החלטות בניגוד לחוק, לרבות הקצאת תקציבים מפלה ושימוש לרעה בכוח השלטוני, גם בתקופת בחירות. לדבריה, אישור ההצעה יקטין את מעמד הייעוץ המשפטי ויהפוך חלקים מעבודתו להמלצה בלבד.

במכתב ששלחה לשר המשפטים יריב לוין, הזהירה היועצת כי השינויים המבוקשים יביאו ל"שינוי יסודי בעבודת הממשלה", ויסדירו אפשרות לפעול ללא ייעוץ משפטי הן בקידום החלטות ממשלה והן בחקיקה ראשית ומשנית. היא הוסיפה כי מדובר במהלך הצפוי לפגוע בתקינות, ביעילות ובמקצועיות עבודת הממשלה ולפתוח פתח לאישור החלטות בלתי חוקיות.

בהמשך האשימה בהרב-מיארה את הממשלה בשיבוש מתמשך של דרכי עבודתה, לרבות העלאת הצעות לא בשלות, קידום יוזמות ללא תשתית עובדתית ומשפטית והתעלמות מעמדות גורמי מקצוע, בניגוד לדין. לדבריה, מיסוד המהלך יביא לפגיעה קשה בציבור ולניצול לרעה של כוח שלטוני ותקציבי.

התיקונים שהציעה הממשלה ב"תרגיל" שהכינה לייעוץ המשפטי כוללים אפשרות להגיש הצעת החלטה ללא חוות דעת משפטית אם זו לא ניתנה בתוך שבעה ימים, שינוי בהליכי החקיקה כך שתזכירי חקיקה יופצו לציבור באמצעות מנכ"לי משרדים, הגבלת זמן עיבוד הצעת חוק ל-60 ימים עם אפשרות הארכה או קיצור בידי הדרג המדיני, והפיכת חוות הדעת המשפטית ועמדת אגף התקציבים לאופציונליות. עוד מוצע כי פרסום הצעות חוק ברשומות ייעשה בתוך 14 ימים מאישור ועדת השרים, גם ללא אישור משפטי סופי, וכי האחריות להפצת חקיקת משנה תועבר למנכ"לי המשרדים ולמזכיר הממשלה, ללא מעורבות מחייבת של הייעוץ המשפטי.

לעמדת היועצת המשפטית, הוצאת הסמכויות מידי הייעוץ מסירה מנגנון בקרה חיוני שנועד להבטיח עמידה בדין. מנגד, גורמים בממשלה טוענים כי עצם פרסום הכוונה והתגובה החריפה אליה נועדו להמחיש את עומק המתח בין הדרג המדיני לייעוץ המשפטי, גם אם בפועל לא הייתה כוונה להביא את המהלך להצבעה.