סין כבר לא האיום המרכזי, התמיכה בבעלות ברית תצומצם: אסטרטגיית ההגנה החדשה של הפנטגון

הפנטגון פרסם הלילה (שבת) את אסטרטגיית ההגנה הלאומית החדשה שלו, המשקפת את סדר העדיפויות של ממשל טראמפ - התמקדות בביטחונה של ארצות הברית ובחצי הכדור המערבי, תוך מתן תמיכה "מוגבלת יותר" לבעלות בריתה של וושינגטון.

לפי המסמך החדש, סין אינה עוד יעד הביטחון המרכזי של ארצות הברית, בניגוד למסמך הקודם שפורסם ב-2022 ולפיו "האיום הרב-ממדי" של בייג'ינג היה בראש סדר העדיפויות. עוד נכתב כי וושינגטון הזניחה לאורך זמן את "האינטרסים המוחשיים" של האזרחים האמריקנים.

הפרסום מגיע בהמשך לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית שפורסמה בשנה שעברה, שקבעה כי אירופה ניצבת בפני "קריסה ציוויליזציונית" ולא הציגה את רוסיה כאיום על ארצות הברית. מוסקבה אמרה אז כי המסמך "עולה בקנה אחד במידה רבה" עם תפיסת עולמה.

לעומת זאת, אסטרטגיית ההגנה הלאומית של 2018 התמקדה ב"מעצמות רוויזיוניסטיות", ובהן סין ורוסיה, כ"אתגר המרכזי" לביטחון ארצות הברית.

המסמך המעודכן בן 34 העמודים, שפורסם ביום שישי, מחזק במידה רבה עמדות מדיניות שהותוותה על ידי ממשל טראמפ במהלך שנתו הראשונה בחזרה לשלטון.

במהלך תקופה זו הורה הנשיא ללכוד את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, לבצע תקיפות נגד כלי שיט שלדבריו היו מעורבים בסחר בסמים במזרח האוקיינוס השקט ובקריביים, ולאחרונה הפעיל לחץ על בעלות ברית של ארצות הברית בניסיון לרכוש את גרינלנד.

האסטרטגיה שבה ומדגישה כי הפנטגון "יבטיח גישה צבאית ומסחרית של ארצות הברית לשטחים אסטרטגיים מרכזיים, ובמיוחד תעלת פנמה, מפרץ אמריקה (מפרץ מקסיקו) וגרינלנד".

עוד נאמר כי גישת ממשל טראמפ תהיה "שונה באופן יסודי מהאסטרטגיות הגרנדיוזיות של הממשלים הפוסט־מלחמה הקרה בעבר"". "לא אידיאליזם אוטופי; כן ריאליזם קשוח", נכתב במסמך.

היחסים עם סין, כך נכתב, ינוהלו מתוך "עוצמה ולא עימות". המטרה היא "אינה לשלוט בסין, וגם לא לחנוק או להשפיל אותה".

בשונה מגרסאות קודמות של מסמך האסטרטגיה, טייוואן אינה מוזכרת כלל. עם זאת, המסמך קובע כי ארצות הברית שואפת "למנוע מכל גורם, כולל סין, להיות מסוגל לשלוט בנו או בבעלות בריתנו". בסוף השנה שעברה הודיעה ארצות הברית על מכירת נשק רחבת היקף לטייוואן, שמונהגת על ידי ממשל דמוקרטי, בשווי 11 מיליארד דולר, מה שהוביל את סין לקיים תרגילים צבאיים סביב האי בתגובה.

האסטרטגיה קוראת גם ל"חלוקת נטל" גדולה יותר מצד בעלות הברית של ארצות הברית, וטוענת כי שותפותיה היו "מרוצות" מכך שוושינגטון "מסבסדת את ביטחונן". לאחרונה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל נערכת לפקיעת הסכם הסיוע הביטחוני הנוכחי עם ארצות הברית.

עם זאת, המסמך מכחיש כי מדובר בפנייה ל"בדלנות". "להפך, מדובר בגישה ממוקדת ואסטרטגית באמת לאיומים שעומדים בפני מדינתנו", נכתב, תוך הדגשה כי ארצות הברית אינה מעוניינת לערבב בין האינטרסים שלה "לאלו של שאר העולם או לטעון שאיום על אדם בקצה האחר של העולם זהה לאיום על אמריקני".

במקום זאת נכתב כי בעלות הברית, ובעיקר אירופה, "יובילו את ההתמודדות מול איומים שהם פחות חמורים עבורנו אך חמורים יותר עבורן".

רוסיה, שפתחה בפלישה רחבת היקף לאוקראינה לפני כמעט ארבע שנים, מתוארת במסמך כ"איום מתמשך אך ניתן לניהול על חברות נאט"ו במזרח".

האסטרטגיה גם מתווה תפקיד "מוגבל יותר" לארצות הברית בהרתעת קוריאה הצפונית. דרום קוריאה, כך נכתב, "מסוגלת לשאת באחריות העיקרית" לכך, במה שמאותת על כוונה אפשרית לצמצם את הנוכחות האמריקנית במדינה.

השינוי הדרמטי במדיניות האמריקנית מאלץ את בעלות בריתה המסורתיות להסתגל למחדש.

בנאום שנשא השבוע בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס אמר ראש ממשלת קנדה מארק קרני כי הסדר העולמי הישן "לא יחזור", וקרא למעצמות בינוניות - כגון דרום קוריאה, קנדה ואוסטרליה - להתאחד. "מעצמות בינוניות חייבות לפעול יחד, כי אם אנחנו לא סביב השולחן - אנחנו בתפריט", אמר קרני.

דבריו נאמרו במקביל לאזהרה של נשיא צרפת עמנואל מקרון מפני "מעבר לעולם ללא כללים", על רקע איומיו של טראמפ להשתלט על גרינלנד, שהיא חלק מנאט"ו.