יובל רטה-בלטה, שנאשם ברצח דודתו, ינאו סבהט, ובנה, משה סבהט, תכנן את הרצח בקפידה וכמעט הותיר את זירת הרצח ללא כל שריד לנוכחותו בדירת הנרצחים. כעת, לאחר שפוענח, פרטים חדשים על הרצח המזעזע הגיעו היום (חמישי) לוואלה.
"זאת הייתה זירת רצח שלא רואים כל יום, גם באכזריות שלה וגם במורכבות שלה", אמר רפ"ק טל בבילה- מפקד ימ"ר עמקים, שפיקד על חקירת המקרה. לדבריו, "המורכבות הייתה בלתי רגילה".
בבילה סיפר על זירת רצח שבהתחלה - לא עלה ממנה כל סימן לנוכחות של אדם נוסף בדירה. "מחוץ למקלחת שבה נרצחו האם ובנה אנחנו לא מזהים שום עקבות שיכולות להצביע לנו על צד שלישי בתוך הזירה. הדירה עצמה הייתה נעולה והייתה נקייה מאוד ומסודרת, דבר שעורר חשד".
כעשר שעות עבדו חוקרי המעבדה לזיהוי פלילי בזירת הרצח, כשהסברה הייתה שכשיזיזו את שתי הגופות - תימצא סכין. אלא שאז התברר שאין סכין, מה שהעלה את הסברה כי מדובר ברצח כפול שבוצע על ידי רוצח שתיכנן את מעשיו מראש. "הבנו שמדובר במישהו שהכין את עצמו ואחרי הרצח התארגן בתוך הזירה לפני שיצא, כי אין שום אופציה אחרת לצאת ולא להשאיר שום עקבות דם בזירה", אמר בבילה.
פרט לכך שהיעדרו של כלי הרצח העלה את הסברה כי מדובר ברוצח שנמלט, דגימה שנלקחה מהכיור בתא שירותים נוסף בדירה - ביססה את החשדות. הדגימה נשלחה לבדיקות במכון לרפואה משפטית, ועוד באותו הלילה התקבלה תשובה לגבי זהותו של החשוד. מדובר היה ביובל רטה-בלטה, שדגימת הדם שלו הופיעה במאגר המשטרתי בשל עבירה פעוטה שביצע בעבר.
החוקרים הבינו כי מדובר באחיינה של הנרצחת ובן דודו של הנרצח. בעברו שיחק בקבוצת הכדורגל של יקנעם והתגורר אז בדירתם של האם ובנה.
התרחשות הרצח - שלב אחר שלב
בכתב האישום מפורטים מעשיו של הנאשם: בשעות הבוקר, בשמונה בדצמבר, הוא יצא מביתו שבמבשרת ציון כשברשותו תיק גב ובו סכין מטבח שקנה יום קודם בירושלים וכן בגדים להחלפה. לאחר מכן נסע ממבשרת ציון ליקנעם באוטובוס, תוך שנמנע מלהגיע אל התחנה המרכזית בתל אביב, וזאת כדי להימנע מבידוק בטחוני.
בסמוך לשעה 14:00 הגיע הנאשם לדירת דודתו ודפק בדלת. משלא נענה, המתין במשך כשעתיים מחוץ לבניין. בסמוך לשעה 16:00 דפק שוב בדלת הדירה, ינאו פתחה את הדלת והנאשם נכנס וישב איתה בסלון הדירה. בסמוך לשעה 16:30 הגיע לדירה בנה, משה.
משה שוחח קצרות עם הנאשם ובשלב מסוים נכנס להתקלח. בזמן שמשה היה במקלחת, הנאשם הוציא את הסכין מתוך התיק, החביא אותה בכיסו, המתין מחוץ לחדר המקלחת והעמיד פנים כאילו הוא מתעסק במכונת הכביסה שהייתה במקום.
משה יצא מחדר המקלחת, הבחין בנאשם ושאל אותו לפשר מעשיו. הוא התקרב אל הנאשם והסביר לו לגבי פעולת מכונת הכביסה. בשלב מסוים משה הסתובב לכיוון חדר המקלחת. הנאשם שלף את הסכין, אחז במשה וניסה לשסף את גרונו, אך פגע בחלק התחתון של פניו.
משה הסתובב, נבהל והחל לצעוק "מה זה, אמא אמא אמא". לאחר מכן ניסה להיאבק בנאשם, אך הנאשם תפס אותו בכתפו. משה הסתובב ושאל את הנאשם "יובל אחי, מה זה", וכשהבחין בסכין בידו של הנאשם וצעק "יובל לא, יובל לא". לאחר מכן דקר הנאשם את משה בבטנו, בחזהו ובגבו.
במהלך המעשים משה התחנן לנאשם "יובל אחי, לא, בבקשה, לא יובל, בבקשה לא", אך הנאשם לא שעה לתחנוניו והמשיך במעשיו. משה איבד דם והתעייף, ואז דקר אותו הנאשם פעם נוספת בבטנו. משה התמוטט ונפל על הרצפה והנאשם שיסף את גרונו.
ינאו, ששמעה את צעקותיו של משה, הגיעה אל המקום, ביקשה מהנאשם שיפסיק ואמרה לו "אתה כמו הבן השלי". הנאשם לא שעה לתחנוניה, תפס אותה וניסה לשסף את גרונה באמצעות הסכין. ינאו תפסה בידו של הנאשם ואז הסכין החליקה מידו.
במהלך חיפושיו אחרי הסכין הוא הפיל על רגליה את מכונת הכביסה, ולאחר שמצא את הסכין שיסף את גרונה. למרות הדם הרב שהיה בחדר האמבטיה בעת ששתי הגופות נמצאו, כעבור יום, הרוצח לא הותיר אחריו אף עקבה. החקירה העלתה כי הדם זלג באיטיות רק לאחר שהרוצח יצא מחדר האמבטיה ולכן לא דרך על דם, וזאת הסיבה שסוליות נעליו לא השאירו אחריו כל סימן.
לאחר מכן החליף את בגדיו המגואלים בדם לבגדים שהביא עימו בתיק, רחץ את פניו וידיו ושטף את נעליו. בהמשך הכניס את הבגדים שפשט לתוך שקית והכניס את השקית ואת הסכין לתיק שהביא איתו. הנאשם יצא מהדירה והותיר את משה וינאו מתבוססים בדמם, נעל את דלת הדירה באמצעות מפתח שהיה בדלת הדירה מבפנים ושמר את המפתח ברשותו.
הנאשם יצא מהבניין וזרק את השקית עם בגדיו והסכין בפח ברחוב סמוך. לאחר מכן התקדם לכיוון צומת יקנעם עלית, ושם זרק את מפתח הבית לפח אחר סמוך לתחנת האוטובוס. בהמשך נסע באוטובוס לירושלים, וכשהגיע לאזור התחנה המרכזית בירושלים זרק את התיק שהביא איתו בפח אחר במקום. למחרת איפס את מכשיר הטלפון שלו.
רק בבוקר שלמחרת, כאשר מטפלת שטיפלה בינאו הגיעה לדירה, היא מצאה את גופות האם ובנה.
בשלב זה כבר הייתה ידועה זהותו של החשוד, וחוקרי המשטרה החלו להתחקות אחריו ולאסוף ממצאים שונים. הם סברו כי יגיע להלוויה או לניחום אבלים כדי שלא לעורר סימני שאלה לפשר היעדרותו, אולם הוא לא הגיע ליקנעם.
ארבעה ימים לאחר הרצח הפכה החקירה לגלויה, כאשר חוקרי המשטרה הגיעו לדירה שהוא שוכר במבשרת ציון. "במעצר ראינו חתכים בידיים שלו ואנחנו מבינים שזו כנראה הסיבה שבגללה הוא טיפטף דם מחוץ לזירה המרכזית", אמר בבילה. "כשאנחנו עוצרים אותו, הוא לא האמין שאנחנו נגיע אליו כל כך מהר".
לדברי בבילה, הנאשם שיתף פעולה במהלך החקירה ושיתף את החוקרים במעשיו - משלב ההכנות ועד ביצוע הרציחות, עזיבת הדירה והצעדים שנקט כדי להקשות על זיהויו.