הדאגה בקרב בוחרי "רק לא נתניהו" הולכת וגוברת. לא כי נתניהו מתחזק; הוא ממש לא מתחזק. הגוש שלו, שקיבל בבחירות בנובמבר 2022 64 מנדטים, עומד לפי הסקרים השונים בין 49 ל-52 מנדטים, גג - רחוק מאוד מהאפשרות להקים ממשלה. אפילו מלחמה מוצלחת כמו זו מול איראן, מלחמת 12 הימים, לא הוסיפה לגוש שלו כמעט כלום. יציב. אגב, גם לאחר שבועות קשים, פאשלות, חקירות יועציו סביב הכסף הקטארי, חוק ההשתמטות ועוד כאלה שבועות שאמורים להוריד מנדטים, אין תזוזות. יציב. בין 49 ל-52 מנדטים, תלוי בסוקר ובאופן הדגימה.
למרות זאת, בקרב בוחרי הגוש שמת להזיז את נתניהו בבחירות הקרובות שוררת דאגה גדולה. "למה הם לא מתחברים?" שואלים רבים מהם. כי הטראומה גדולה. הטראומה הגדולה של הגוש הזה אירעה ב-10 לספטמבר 2022, כחודשיים לפני הבחירות הקודמות. יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד ויו"ר האופוזיציה, זימן לביתו את מרב מיכאלי, אז יו"ר העבודה, ואת זהבה גלאון, אז יו"ר מרצ. הסקרים לימדו כי מרצ מתנדנדת סביב אחוז החסימה, בעוד העבודה הייתה יציבה על 7 מנדטים. לפיד ביקש לחבר ביניהן מחשש שמרצ לא תעבור את אחוז החסימה ותשרוף מנדטים קריטיים לגוש מתנגדי נתניהו.
גלאון רצתה איחוד, אך מיכאלי התנגדה. ככל שזה יישמע היום אבסורדי נוכח העובדה שמיכאלי אוטוטו מסיימת את הקריירה הפוליטית שלה, למיכאלי היו אז שאיפות להיות ראש הממשלה. זו לא בדיחה, אמיתי לגמרי. מיכאלי סירבה להתחבר עם מרצ "כדי לא להיצבע בצבעי שמאל", כך אמרה מי שראתה את עצמה כראש הממשלה בעתיד. 40 דקות בלבד נמשכה הפגישה בין מיכאלי לגלאון בביתו של יאיר לפיד ברמת אביב וזהו. נגמר. האיחוד התפוגג.
נתניהו, לעומת זאת, הצליח לחבר בכוח את סמוטריץ' ובן גביר. סמוטריץ' היה אז, בדיוק כמו היום, מתחת לאחוז החסימה. הסקרים לימדו שבן גביר יציב סביב עשרה מנדטים. זה לקח כמה שעות ביום שישי אחד, ליד הבריכה בווילה סמוכה לזו של נתניהו - לווילה שלו הם רק יכולים היו לחלום להיכנס - והאיחוד נסגר. הרשימה המשותפת של השניים קיבלה בבחירות 14 מנדטים. שלושה מנדטים שסמוטריץ' יכול היה לשרוף, ניצלו באותה פגישה.
ונחזור לימינו. על פי ההערכות המעודכנות, הבחירות ייערכו בספטמבר השנה. כך לפחות מבטיח נתניהו לשותפות שלו. הוא עומד לצלוח את התקציב, הוא מקווה להעביר את חוק הפטור מגיוס ולהמשיך עד ספטמבר. המועד החוקי הוא אוקטובר 2026, אך נתניהו לא יעשה כלום באוקטובר, יום השנה לטבח הנורא. ובינתיים, אוהדי הגוש שנגד נתניהו מתפוצצים מכך שאין איחוד.
נפתלי בנט רוצה מאוד איחוד עם אייזנקוט. בנט בסקרים סביב 22 מנדטים, אייזנקוט סביב שמונה או תשעה. החיבור ביניהם יביא אותם בקלות ליותר מ-30 מנדטים. הסחף, ההתלהבות והמומנטום יכולים להביא מפלגה כזו למספרים גבוהים עוד יותר, כשהליכוד במקום השני עם 25 או 26 מנדטים. לפי בנט, תוצאה כזו תשפיע על כל השחקנים המרכזיים מוושינגטון ועד ירושלים. במצב כזה, טוען בנט, יעדכנו עוזרי הנשיא טראמפ כי בישראל נתניהו כבר לא ראש המפלגה הגדולה, אלא יש אחד, בנט, שעובר אותו בכמה מנדטים טובים. וטראמפ, שאוהב אהבה גדולה ווינרים, ייקח זאת בחשבון. גם בישראל - מהמפכ"ל, שופטים, פקידי ממשלה בכירים ועד בכלל - יידעו כי נתניהו רחוק מלנצח פעם נוספת. זה ישפיע עליהם ועל פועלם; חלק מהם בטוחים שנתניהו הולך לנצח שוב ויהיה איתנו עוד כמה שנים כראש ממשלה. כשהם יבינו שזה רחוק מלהיות כך, הם כנראה יפעלו אחרת.
לעומת בנט, גדי אייזנקוט רוצה לחכות. הוא לא ממהר להתאחד עם אף אחד - החיפזון מהשטן. הוא רוצה להתקרב לבחירות ואז לקבל החלטה. יש לידו יועצים שמקווים שהוא עוד יגדל ויבוא לכל איחוד עם כוח גדול יותר, והדרישות יהיו בהתאם. אייזנקוט חושש כי איחוד כעת, למשל עם בנט, ישחוק אותו ואת המפלגה המשותפת. הוא חושש שמרגע שיודיעו על איחוד, הם יחטפו במשך חודשים מכל הכיוונים. ולכן הוא מעדיף להמתין עד פיזור הכנסת וקביעת מועד לבחירות. רק אז הוא שוקל להתחבר לבנט או ללפיד. לפיד כבר רמז כי הוא מוכן לתת את המקום הראשון לאייזנקוט, רק שיבוא. לפיד כבר הוכיח בעבר שהוא יודע לוותר על האגו כשפינה את המקום הראשון לבני גנץ ברשימה המשותפת שהקימו לפני הבחירות.
אייזנקוט ממשיך להתלבט ובנט ממשיך לרוץ וליזום. הוא כמעט לא מגיב לכל "טרלולי" לשכת נתניהו, אלא יוזם התקפות. פעם הוא קורא לפרשת יועצי נתניהו והכסף הקטארי "הבגידה הגדולה בלשכת נתניהו", ופעם אחרת הוא נוסע לכמה ימים לקריית שמונה שננטשה על ידי הממשלה ומספר כי הכל בגלל שראש העיר, אביחי שטרן, העז לנצח בבחירות את חביבה של שרה נתניהו, אלי זפרני - ומאז שרי הליכוד רועדים מפחד לעזור לעיר הצפונית. פעם אחרת הוא תוקף חזק את חוק ההשתמטות, ושלשום בערב הזמין את נתניהו לעימות פומבי על כל הנושאים. זו האסטרטגיה של בנט: לא להגיב לצעדי נתניהו, אלא ליזום ולגרום לו להגיב.
אולם מעבר להכל, המשימה הכי חשיבה של גוש מתנגדי נתניהו תהיה כיצד לא לבזבז קולות. בבחירות ב-2022 קיבלו מפלגות גוש מתנגדי נתניהו 26,800 קולות יותר מגוש המפלגות שתמכו בנתניהו. ולמרות זאת, בשל בזבוז קולות גדול (זוכרים את מרב מיכאלי?), הסתיימו הבחירות ב-64 מנדטים לגוש נתניהו ורק 56 מנדטים לגוש שמולו. המשימה הפעם, בגוש נטול מנהיג המקובל על כולם, תהיה כיצד מונעים ממפלגות שנמצאות סביב אחוז החסימה, ובטח מתחת לאחוז החסימה, לרוץ ולשרוף קולות כמו בפעם הקודמת. זו המשימה הגדולה, השאר הרבה פחות חשוב.