הלוחמים שנשארו מאחור: העלייה בהתאבדויות - והמאבק על הכבוד ביום שאחרי

ברקע העלייה החדה במספר ההתאבדויות בצה"ל והביקורת הציבורית הנוקבת בעקבות ועדת אלמוז, נחשף המנגנון שבאמצעותו מנסה אגף כוח האדם (אכ"א) לנהל את המשבר שבין חללי צה"ל הרשמיים לבין הלוחמים ששמו קץ לחייהם לאחר שחרורם מהשירות הצבאי.

במרכז הסערה עומדים מספר מקרים מצערים של לוחמי מילואים שאותרו ללא רוח חיים זמן קצר לאחר שפשטו את המדים וחזרו מהפעילות ברצועת עזה.

גורמים באכ"א מספרים כי המערכת בוחנת כעת את המקרים הללו "בזכוכית מגדלת" משפטית, "קודם כל אנחנו בודקים שכל תהליך השחרור בוצע כתקין ושהוא לא התאבד כשהיה בשירות מילואים פעיל. אם הוא לא היה בשירות באותו רגע. מבחינת החוק הוא לא חלל צה"ל".

ההחלטה להגדיר לוחמים כאלו כ"נספים בעקבות השירות" יוצרת הפרדה צורמת: הם לא יזכו לקבורה בחלקה צבאית ולא ללוויה צבאית, זכויות השמורות רק למי שנפלו בעת שירותם הפעיל. יחד עם זאת, בצה"ל טוענים כי לא מדובר בשיקול תקציבי. גורמים בצבא מדגישים כי הם נוהגים עם המשפחות כחללי צה"ל בכל הנוגע למעטפת הכלכלית, ומסייעים להן בהליכי ההכרה כדי שיזכו לתגמול מלא ויונצחו בקיר הזיכרון בהר הרצל.

אולם הביקורת בשטח קשה. בזמן שאגף השיקום קורס תחת העומס של 22,000 פצועים חדשים, אכ"א נתפס כמי שמבצע "ניהול סיכונים" במקום להעניק מעטפת נפשית מונעת. השאלה המוסרית נותרת פתוחה: האם לוחם ששרד את קרבות עזה אך נכנע לקרב שבתוך נפשו, זכאי לאותו כבוד אחרון כמו חברו שנפל בקרב? נכון לינואר 2026, עבור צה"ל התשובה היא עדיין בירוקרטית.

בצעד חריג של כנות, מודים גורמים באכ"א כי המערכת זיהתה כשל עמוק ושבירת אמון ביום שאחרי השחרור: "זיהינו שהשחרור מבית החולים גורם לפצועים תחושת נטישה מטורפת. המלחמה ארוכה, למפקדים אין זמן לבקר אלפי פצועים בבית, ובאגף השיקום היחס עומד על עובדת סוציאלית אחת ל-800 פצועים. הסיכוי שהיא תבקר לוחם בביתו פשוט לא קיים".

כדי לסתום את הפרצה, הוקמה "תוכנית תלם", "גייסנו 500 קציני מילואים ייעודיים שנכנסים מתחת לאלונקה של אגף השיקום", מסבירים באכ"א. "הם מבצעים ביקורי בית, מאתרים מורכבויות נפשיות ועוזרים בבירוקרטיה. נגענו כבר ב-5,000 פצועים, והיעד ל-2026 הוא להגיע ל-10,000 לוחמים בתוך הסביבה הטבעית שלהם, כדי לוודא שאף אחד לא נשאר לבד".

בנוסף, כדי למנוע את הריצה המתישה של הפצועים אחרי מסמכים רפואיים, אכ"א ביצע צעד חסר תקדים והציב 15 חיילים עם הרשאות למערכות חיל הרפואה בתוך היחידה להכרה של משרד הביטחון. "הם שולפים עבור הלוחמים את המסמכים כדי לבנות להם את תיקי ההכרה. אנחנו לא מחכים שהם ירדפו אחרינו, אנחנו מנגישים להם את הדאטה".

במקביל, החלו באכ"א להפעיל את "דוח אירוע חריג", לפיו כל לוחם שנחשף למראות קשים ממלא דוח מפורט שמתויק אוטומטית. "כשלוחם יבוא בעוד ארבע שנים לבקש הכרה, לא נצטרך לחפש מי היה המפקד שלו. הכל כבר יהיה מוכן בתיק", אמרו באכ"א.

נדבך מרכזי נוסף הוא הרחבת פרויקט "ממשיכים בחיים", המשלב לוחמים שנפצעו בעבר בנפש כ"מנטורים" לפצועים חדשים. "העמיתים האלו יודעים לזהות ניסיונות אובדנות וסכנה לפני שהם מתפרצים. זה מטורף בעוצמות שלו", אומרים באכ"א.

לצד המענה הנפשי, הוקם מרכז השמה ייעודי בשיתוף ענקיות ופירמות רואי חשבון. "הלכנו למנכ"לים ואמרנו להם: בואו תיקחו פצועים. לוחמים פצועים בגוף ובנפש כבר החלו תהליכי השמה ללימודי ראיית חשבון תוך כדי עבודה בחברות הגדולות במשק".

בצה"ל מסכמים כי היעד הוא שיקום פנימי, "הכפלנו פי שישה את מספר הנכים שמשרתים בקבע. אנחנו לא רק שולחים אותם לקרב, אנחנו רוצים לשמור אותם אצלנו כחלק מהמערכת גם ביום שאחרי".