אילת רגילה להיאבק על מקומה. עיר קצה, מנותקת פיזית ממרכזי הכוח של ישראל, תלויה בכביש אחד, בטיסות וביכולת להחזיק שירותים בסיסיים בתנאים חריגים. אך המאבק הנוכחי שונה: הוא אינו על תיירות, לא על תחבורה ולא על תקציבי איזון, אלא על השאלה מי יכשיר את הרופאים של ישראל, ואיפה.
"פקולטה לרפואה באילת תקום, אין על זה עוררין", מצהיר בנחרצות ראש העיר אלי לנקרי בריאיון לוואלה. מבחינתו, זהו רגע היסטורי. אחרי שנים של מאמצים, פגישות, ועדות ותסכולים - ההחלטה התקבלה. אולם מאחורי ההכרזה החגיגית מסתתרת מערכה סבוכה הרבה יותר, כזו שמציפה מחלוקות עמוקות בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, ושאלות הנוגעות לאינטרסים, כסף, ריבונות אקדמית ואף פוליטיקה.
בשיחה עם וואלה, לנקרי אינו משאיר מקום לאי-הבנות. מבחינתו, ההכרעה כבר נפלה, והדיון כעת נוגע רק לדרך. "אני רוצה להיות מאוד ברור", הוא אומר. "ההחלטה היא החלטה. פקולטה לרפואה באילת קום תקום. אף אחד לא נסוג מזה".
הדרך, לדברי גורמים המעורים בנושא, מעט בעייתית. בעוד שבעירייה מדברים על בשורה היסטורית, במסדרונות האקדמיה ברחבי הארץ נשמעת ביקורת חריפה ואף מודאגת. ההחלטה להחריג את אילת ולאפשר לאוניברסיטה זרה ללמד בה סטודנטים זרים סותרת, לטענתם, עקרונות יסוד שהנחו את המדינה במשך שנים.
"זו החלטה מאוד תמוהה", אומר גורם המעורה בפרטים. "בעבר ישראל עצרה שלוחות של אוניברסיטאות זרות משום שפגעו ברמה האקדמית. לאחר מכן הופסקו מסלולים בינלאומיים לרפואה, בטענה שעל המדינה להכשיר רופאים ישראלים. ועכשיו? עושים בדיוק את ההפך".
לדברי הגורם, האוניברסיטאות הישראליות היו מוכנות לשלם מחיר כבד כדי לפתוח לימודי רפואה באילת. "זה לא כדאי כלכלית", הם מודים. "צריך להטיס מרצים, לפתוח כיתות ולהשקיע כספים שהמדינה אינה מחזירה. אבל כולנו יודעים שיש לכך חשיבות לאומית". לטענתם, ההחלטה שקיבלה המועצה להשכלה גבוהה שינתה את התמונה - החלטה שלמען האמת לא רבים האמינו שתתקבל.
הפתרון שמציג ראש העיר אינו שגרתי: פקולטה בינלאומית לרפואה, בשיתוף אוניברסיטה זרה, שתביא לאילת סטנדרטים, ידע וחיבורים גלובליים. בעיניו, שיתוף הפעולה עם הונגריה אינו פשרה - אלא יתרון.
"זו לא רק אקדמיה", הוא מסביר. "זו בריאות, כלכלה ועתיד. השקעות, מרכזי הייטק וביוטק, מבנה אייקוני וחיזוק הקשרים הבינלאומיים של ישראל, במיוחד עם מדינה ידידותית כמו הונגריה". לדבריו, כבר יש מועמדים שממתינים להתחיל ללמוד בעיר.
ד"ר משה כהן, מנכ"ל מדיקל דוקטור ומי שיזם את המהלך, אמר: "מדובר בהחלטה היסטורית ובשורה אמיתית לעיר אילת ולמערכת הבריאות בישראל. אישור המל"ג משקף הבנה עמוקה של עומק המחסור ברופאים ושל הצורך ביצירת פתרונות איכותיים כבר בשלב ההכשרה הפרה-קלינית. אילת הופכת לעוגן אקדמי ורפואי משמעותי, שיאפשר לצעירים ישראלים ללמוד רפואה ברמה בינלאומית, כאן בישראל, בפריפריה, ולא מעבר לים. זהו מהלך ציוני, חברתי ומקצועי מהמעלה הראשונה".
אולם החזון הזה הוא גם מקור להתנגשות. אחת הסוגיות הרגישות ביותר נוגעת לשדות ההכשרה הקליניים - המשאב המצומצם ביותר בהכשרת רופאים. החשש שמעלים הגורמים ברור: מסלול פרטי לסטודנטים זרים, עם שכר לימוד גבוה, יוכל "לקנות" שדות קליניים או לשלוח סטודנטים להכשרות בחו"ל, בעוד הסטודנטים הישראלים יידחקו הצידה.
"זה יבוא על חשבון הסטודנטים הישראלים", מזהיר גורם בכיר במערך האקדמי. "במקום להוסיף עוד מקומות לישראלים, אנחנו עלולים לאבד אותם". מאחורי הביקורת הזו מסתתר גם תסכול עמוק מהאופן שבו התקבלה ההחלטה. לטענת המעורבים, ההצבעה במל"ג עברה ברוב קולות, אך "בלי שאף אחד מתחום הרפואה ידע להתנגד". הנושא, כך נטען, הובא בהפתעה.
בשיחות סגורות נשמעת גם ביקורת חריפה יותר. "עולה השאלה אם לא מעורבים כאן שיקולים זרים", אומר אחד הגורמים. אחרים מדברים על עיתוי פוליטי, על שנת בחירות ופריימריז מתקרבים. אין ראיות לדבריהם או טענות רשמיות, אך התחושה קיימת ומחלחלת. במקביל, דיקני הפקולטות לרפואה בישראל דנים כעת בצעד הבא, אך לצד זאת ניכרת תחושה של חוסר אונים.
באוניברסיטת בן גוריון אמרו על רקע ההחלטה כי הם מצרים על החלטת המל"ג לאפשר לאוניברסיטה מהונגריה ללמד רפואה באילת. לדבריהם, בשל החלטת המל"ג אין בכוונתם לפתוח את לימודי הרפואה באילת בשנת הלימודים הקרובה. "החלטה זו שומטת את הקרקע מההכנות הרבות שעשינו כדי לפתוח לימודי רפואה בקמפוס שלנו באילת כבר בשנת הלימודים הקרובה. הנכונות שלנו, למרות האתגרים הרבים, נבעה מתוך שליחות לפתח את הנגב, ובעיקר את אילת והערבה", נמסר.
עוד מתחו באוניברסיטה ביקורת על ההחלטה ואמרו: "מדובר בהחלטה שמחזירה את ההשכלה הגבוהה לתקופה שבה שלוחות של אוניברסיטאות זרות פעלו בישראל ונסגרו בשל רמתן האקדמית. אנו מצרים על החלטת המל"ג ושוקלים את המשך צעדינו יחד עם שאר האוניברסיטאות המלמדות רפואה. עם זאת, נמשיך ללמד בקמפוס אילת תארים מגוונים, בהם סיעוד, הנדסה וביולוגיה ימית, כפי שעשינו כבר יותר משני עשורים".
מנגד, שר החינוך ויושב ראש המועצה להשכלה גבוהה, יואב קיש, בירך: "ההחלטה שקיבלנו היום היא צעד אסטרטגי חשוב לחיזוק העיר אילת ולהנגשת לימודי הרפואה גם לעיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל. אילת לא יכולה להישאר מחוץ למפת ההשכלה הגבוהה והרפואה של ישראל. פתיחת מסלולים פרה־קליניים בעיר, בשילוב אוניברסיטה ישראלית מובילה ואוניברסיטה בינלאומית מוכרת, תיצור הזדמנות אמיתית לצעירי האזור, תצמצם את מספר הסטודנטים הישראלים שנאלצים ללמוד בחו"ל ותסייע בהתמודדות עם המחסור הלאומי ברופאים. זו מדיניות ברורה של חיזוק הפריפריה באמצעות חינוך והשכלה גבוהה איכותיים".
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, התייחס להחלטה: "בין אילת לישראל, ובתוך כל זה, אילת ממשיכה להמתין. עבור העיר, זהו לא ויכוח אקדמי מופשט - זו שאלה של זמינות רופאים, של חירום, של חיים. ראש העיר מביט על המערכת מלמטה ורואה פערים, מחסור ועתיד מדאיג. זה נושא רציני מדי בשביל ניסויים או פשרות. זו מערכת הבריאות של העיר שלי".
לדבריו, "הקרב על אילת רחוק מסיום, ככל הנראה. בין חזון בינלאומי לביקורת לאומית, בין פריפריה להזדמנות, ובין החלטה היסטורית לחשש עמוק - ייקבע לא רק עתיד העיר הדרומית ביותר בישראל, אלא אולי גם הדרך שבה המדינה תכשיר את הרופאים שלה בעשורים הבאים".
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, הגיב להחלטה ואמר: "אנו מתנגדים באופן עקרוני לכל ניסיון לאפשר למכללות ולאוניברסיטאות זרות לפתוח שלוחות בישראל. התנגדות זו חלה במפורש גם על פתיחת לימודי רפואה על ידי מוסדות זרים. מערכת לימודי הרפואה בישראל מצויה כיום בתהליך צמיחה מוסדר ואחראי. מדובר בתוכנית לאומית מאושרת, שמטרתה להבטיח הכשרה של מספר הרופאים הנדרש לצורכי מדינת ישראל לאורך זמן. תוכנית זו נועדה לחזק את המוסדות הישראליים, לשמר איכות אקדמית גבוהה ולהבטיח פיקוח לאומי מלא".
עוד אמר: "כאשר הועלתה לראשונה יוזמה מצד מוסד זר לפתוח לימודי רפואה באילת, וזאת למרות היעדר יכולתו של בית החולים בעיר לשמש בית חולים אוניברסיטאי להכשרה קלינית, פנתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב בבקשה לפתוח מסלול לימודי רפואה באילת, כצעד שנועד למנוע את כניסתם של גורמים זרים לתחום לימודי הרפואה בישראל. זאת, אף שמצב שירותי הרפואה בדרום בכלל ובאילת בפרט נחות ביחס למרכז הארץ. ברור כי פתיחת לימודים פרה־קליניים לרפואה באילת, כשלעצמה, אינה צפויה לשנות מציאות זו, שכן ההכשרה הקלינית תתבצע בכל מקרה בבתי החולים במרכז הארץ", הדגיש.
לדבריו, "חרף מגבלות מבניות אלו, ותוך מודעות מלאה לקשיים המשמעותיים הכרוכים במהלך, נענתה אוניברסיטת בן־גוריון לפניית המל"ג והתחייבה לפתוח לימודי רפואה באילת מתוך תחושת אחריות לאומית. החלטת המועצה להשכלה גבוהה לאפשר הפעלת לימודי רפואה באילת על ידי מוסד זר, במקביל לאוניברסיטת בן־גוריון, מהווה שינוי מהותי של ההבנות וההתחייבויות שניתנו לנו, ופוגעת בבסיס שעליו ניתנה התחייבותנו".
עוד הוסיף: "קיים חשש כבד כי החלטה זו מסמנת את תחילתו של תהליך רחב יותר של 'מכלליזציה' של לימודי הרפואה בישראל, בדומה לתהליך שהתרחש בעבר בלימודי המשפטים, שבו רשויות מקומיות בעלות כוח פוליטי יכוננו שיתופי פעולה עם מוסדות זרים - באופן העלול להביא לפיצול המערכת, לפגיעה ברמה האקדמית ולנזק ארוך טווח להשכלה הגבוהה בישראל".