בסוף חודש דצמבר, במהלך יום לימודים רגיל, תלמיד בבית ספר לחינוך מיוחד בתל אביב, התקשר לאמו באמצע היום כשהוא בוכה בכי חנוק, כזה שלא הכירה עד אז. בקול מקוטע אמר לה כי המורה בעטה לו ברגל ודחפה אותו. דקות קודם לכן, מספרת האם, שוחחה עמה מורה אחרת מבית הספר ועדכנה כי בנה התפרץ במהלך ההפסקה בעקבות ויכוח סביב משחק כדור.
לדברי האם, כאשר החלה לשוחח עם בנה בטלפון, התבררה לה תמונה שונה מזו שתוארה לה. במהלך השיחה, כך לטענתה, המורה שלפי החשד מעורבת באירוע חטפה מידיו של הילד את הטלפון ואמרה לו בקול חד שאף אחד לא הרביץ לו. לדבריה, המורה החלה להסביר בקולה מדוע לטענתה לא הייתה אלימות, בזמן שהילד נשמע ברקע בוכה וצורח.
האם מספרת כי שמעה את הצעקות בזמן אמת. הילד בכה, והיא חזרה וביקשה תשובות. המורה, לטענתה, שבה ואמרה כי לא הייתה אלימות. האם דרשה לצפות בצילומי מצלמות האבטחה והגיעה בתוך זמן קצר לבית הספר. שם, לדבריה, נמסר לה כי לפי הנהלים אין אפשרות להציג לה את הצילומים, וכי רק הנהלת בית הספר או משטרת ישראל, באמצעות צו, רשאים לצפות בהם.
בהמשך אותו יום, 24 בדצמבר, כך לדבריה, ביקשה ממנה הנהלת בית הספר לקחת את הילד הביתה. הוא הובא אליה עם הילקוט, והיא הוציאה אותו מהמסגרת. מאז אותו יום, היא מתארת, נותק הקשר כמעט לחלוטין. אף הורה לא פנה אליה, אף איש צוות לא יצר קשר, והיא נותרה, לדבריה, לבד מול המערכת.
עוד באותו יום הגישה האם תלונה במשטרה. למחרת פנתה גם לגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, ובפנייתה ציינה במפורש כי מדובר בחשד לאלימות של מורה כלפי תלמיד. מאז, לדבריה, נמסר לה שוב ושוב כי לא ניתן לטפל בפנייתה בשל העובדה שהמקרה נמצא בחקירה משטרתית.
מאז האירוע הילד נמצא בבית. במהלך השבועות שחלפו, מספרת האם, הוא החל לשתף אותה באירועים נוספים שלטענתו התרחשו במסגרת הלימודים. לדבריו, בבית הספר קיים חדר רגיעה, וכאשר תלמידים בחינוך מיוחד מתקשים להירגע, תופסים אותם בידיים וברגליים ומובילים אותם לשם. לדבריו, הדבר התרחש גם לו וגם לתלמידים נוספים. הוא סיפר כי הורידו לו את הנעליים והובילו אותו לחדר כשהוא מוחזק בידיים וברגליים.
כאשר שאלה אותו מדוע זה נעשה לו, השיב כי משום שלא רצה להירגע. לדבריו, ברגע שהוא מתקשה, תופסים אותו מיד בידיים וברגליים ומכניסים אותו לחדר. האם מדגישה כי בעיניה מדובר באלימות לכל דבר. לדבריה, בבית שלה היא לעולם לא הייתה מתנהגת כך כלפי בנה. היא מתארת ילד חסר אונים ותוהה כיצד ניתן להצדיק החזקת ילד בידיים וברגליים במסגרת חינוכית, במיוחד כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים.
האם מתארת תחושת ניתוק ובדידות מול המערכת, ואומרת כי מאז פנייתה לא קיבלה מענה ענייני מגורמי החינוך. לדבריה, כל פניותיה נענות באותה תשובה, ולפיה מאחר שהנושא נמצא בחקירה משטרתית, לא ניתן לטפל בו בשלב זה.
מדובר בבית ספר לחינוך מיוחד, המיועד לילדים עם קשיי קשב וריכוז וויסות חושי. האם מדגישה כי הציפייה שלה מהמסגרת הייתה להגן על בנה ולא לפגוע בו, וכי בעיניה מה שמתואר אינו טיפול או רגיעה, אלא אלימות כלפי ילד חסר ישע.
ממשרד החינוך נמסר: "המקרה מלווה מקרוב על ידי המחוז ועיריית תל אביב-יפו, ובשיתוף גורמי המקצוע ובהם קצין ביקור סדיר (קב"ס) והפיקוח המחוזי, במטרה להשיב את התלמיד בהקדם האפשרי ללמידה רציפה ומותאמת. מרגע הגשת התלונה הועברו מצלמות האבטחה של בית הספר, לצד תיעודים רלוונטיים נוספים, לבדיקה משטרתית, והנושא מצוי בחקירה. לאור קיומה של חקירה משטרתית, ומתוך שמירה על צנעת הפרט וזכויות כלל המעורבים, משרד החינוך אינו יכול להרחיב מעבר לכך בתקשורת".
ממשטרת ישראל נמסר: "עם קבלת התלונה נפתחה חקירה שעודנה מתנהלת, במסגרתה מבוצעות כלל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".