הנה טיפ קטן לפעוטות, ילדים ונערים שמתכוונים למות השנה מוות מיותר: נסו שלא למות בשנת בחירות. כי טרגדיות קורות, אסונות הם חלק מהחיים, אבל בשנת בחירות תהפכו מיד לנשק פוליטי בניסיון להביא עוד כמה בוחרים.
זה יכול להיות נער חרדי בן 15 שנדרס או ילד ערבי ששיחק בגן משחקים בדיוק כשחלפו קליעים שירו עבריינים, זה יכול להיות גם ילד עזתי שהפך ל"נזק משני" (בלי להיכנס לוויכוח מי אשם במוות - מי שפוצץ את ביתו או מי שהחביא שם משגר רקטות). אתמול התברר שאלה עלולים להיות גם פעוטות.
לפעוטות אין אשמה, אין להם השתייכות פוליטית, אין להם מחנה - ואני די בטוח שהמערכה נגד המערכת המשפטית ממש לא מעניינת אותם, אבל לרוע מזלם הם מתו בשנת בחירות, כזאת שמוציאה את המיץ של הרוע, מרוקנת אותנו ממידות טובות.
הורים מוכי יגון שאיבדו את היקר להם מכל מואשמים בהזנחה והפקרה, על ידי מי שלא פגשו אותם בחייהם, אלא רק במות יקיריהם. לרוב מדובר במי שימהרו לתקן "אנשים" ל-א.נשים, אבל בדרך שכחו מה זה להיות הני אדם.
פופוליסטים מגעילים, בעיקר מהעסקנות החרדית, כבר מצאו את האשמה: היועצת המשפטית לממשלה. היא כביכול זאת שדחקה בהורים חרדים לשלוח את ילדיהם למעון לא מפוקח ובו יותר מ-50 ילדים. לשמוע ולא להאמין.
הלב נקרע מול התמונות, מול לוחמי-אש שנושאים בידיהם פעוטות. הבעיה היא שבשנת בחירות לב אנושי הוא מצרך משני. לכן שמעו לעצה ואל תמותו בשנת בחירות, אפילו אם אתם בסך הכל פעוטות.
אסלה ושני מזרנים
אחרי שנדרשנו למה שהיה אמור להיות ברור מאליו, אפשר להידרש לתנאים המחרידים (כך על פי התמונות שפורסמו, בהן נראים מזרנים קטנים משני צדי האסלה בשירותים). אין אדם שלא חושב ברגע הזה על ילדיו שלו, על האופן שבו בחר עבורם פעוטון.
במקרה שלי, הגם שהיה זה מזמן, הלכנו ובדקנו, שאלנו וחקרנו, ראיינו מטפלות וסיירנו במעונות. האם זה ערובה למשהו? לא תמיד - כי כבר קרו אסונות גם בטובים ובמפוקחים שבמעונות. האם, גם אחרי שנכתב המשפט האחרון, זה מפחית סיכונים? כמובן.
באותו העניין: הנכדה שלי, עוד לא בת חודש, כבר ניגשה בשבוע שעבר לריאיון הקבלה הראשון בחייה. לגן. כלומר, היא לא תלך לגן בקרוב, אבל המרוץ אל המקום הפנוי מתחיל עוד ברחם.
עבור 5 ימים בשבוע (לא כולל ארוחות, מביאים אוכל מהבית), ייאלצו בתי ובת זוגה, אם ביתם תעמוד במבחן כמובן, להיפרד מ-6,500 שקלים לחודש. וזה עוד לא השיא - יש גם ב-8,000 שקל לחודש.
בפרפרזה על שירת יל"ג (יהודה לייב גורדון, "קוצו של יוד") נשאל: "אישה עברייה מי ידע חייך?" למה? כי המדינה שדוחקת בידה האחת באם החרדית לצאת ולפרנס את מי שתורתו אומנותו, דוחקת ביד השנייה באם החילונית להישאר בבית: במחירים שכאלה, אמא לשני ילדים קטנים תפסיד כסף על כל יום שבו תצא לעבודה (על פי השכר הממוצע).
נכון שמדובר באחריות הורית משותפת, כלומר של שני ההורים, אבל גם בישראל של 2026, ההשגחה על הילדים היא עדיין - ולרוב - מטלה נשית.
העיקר שאייכלר מבסוט
זו וגם זו הן קורבנות של שיטה מעוותת: אצל האחת מדובר בברית בין עסקנים פוליטיים, קומבינה שמתגמלת את בן זוגה על השתמטות משירות צבאי, הימנעות מלימודי ליבה, רכישת השכלה גבוהה ויציאה לעבודה - והופכת אותו לנרקומן של קצבה, קצבה שמושגת באדיבות מערכת פוליטית שאיבדה כבר מזמן את הצפון ואת המצפון.
אצל האחרת זו אותה מערכת בדיוק שמונעת ממנה סבסוד, הגם שגם היא וגם בן זוגה שירתו בצבא, רכשיו השכלה ויוצאים בכל בוקר לעבודה. כסף לחינוך חינם לילדים בגיל 0-3 (הבטחת בחירות מפורשת של נתניהו!) אין, אבל מיליונים לאייכלר כסגן שר התקשורת - את זה ימצאו תמיד.
מאות אלפי(!) פעוטות בישראל נמצאים במסגרות לא מפוקחות. מאחורי צמד המילים האחרון חוסים לא רק "מחסני תינוקות" אלא גם מקומות פרטיים ויוקרתיים שעובדים ללא היתר כחוק. במעון שבו הלכו לעולמם שני הפעוטות, היו כ-53 ילדים-תינוקות, אבל רק שלוש מטפלות.
ההערכה העדכנית ביותר (אם כי חשוב לציין שלא הסופית) היא שהם נפטרו כתוצאה מהתייבשות. ילדים בני כמה חודשים עוד לא יודעים לשתות בעצמם. מישהו מבוגר צריך להקפיד שישתו. איך מטפלת שאמורה להשגיח בו-זמנית על 18 ילדים יכולה לדאוג שכולם ישתו?
לשתות כדי לחיות
אז כן, יש שאלות שמוכרחות להישאל: על מידת האחריות של מדינת ישראל שנראה כי התפרקה מכל אחריות, מכל סממן של משילות (נשק בפזורה הבדווית? המדינה לא מסוגלת לפקח אפילו על מעון בירושלים!).
יש גם שאלות שצריכות להישאל על מידת האחריות ההורית, או על מידת האחריות של מי שמפעילים עסק ללא רישיון, גם כשמדובר בדיני נפשות.
כלומר, יש שאלות חשובות, עקרוניות, ענייניות, אבל מה לענייניות ולשנת בחירות?
אז כמה מנוולים כבר תלו את האשמה ביועמ"שית שקבעה שהמדינה לא יכולה לסבסד מעונות יום למפירי חוק (נזכיר: גיוס לצה"ל לכלל האוכלוסייה הוא עדיין החוק) וכמה מנוולים מהצד השני כבר צייצו שמה זה משנה בכלל? הן ממילא אצל החרדים, גם בבית התנאים הם לא יותר טובים.
ובתווך, בין אלה לאלה, מוטלות שתי גופות. שתי נפשות, שני פעוטות. לכן ילדים, אם אתם מתכוונים למות מוות מיותר, בין אם אתם נער שנדרס, ילד ערבי שנורה בטעות או פעוט חרדי, עשו טובה ואל תמותו בשנת בחירות, כזו שבה מכונות הרעל אינן שובתות גם בעת אסונות.