שני פעוטות מתו אתמול (שני) בפעוטון בשכונת רוממה בירושלים, ו-53 פעוטות נוספים פונו לבתי החולים שערי צדק והדסה הר הצופים. בשלב זה טרם ברור הרקע לאירוע, אולם עיון בדוחות שונים שפורסמו על מערך מעונות היום טרם האסון מצביע על כך: הכתובת הייתה על הקיר.
בעוד המדינה מדברת על יצירת רצף חינוכי מגיל לידה, נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציירים תמונה מורכבת ומדאיגה של מערך מסגרות היום לפעוטות בישראל. רוב המעונות אינם מסובסדים, עשרות אלפי מטפלות פועלות ללא הכשרה מלאה, והמחסור בכוח אדם מאיים על יציבות המסגרות ועל יכולתן של משפחות למצוא מסגרת מפוקחת ובטוחה לילדיהן.
על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסוף שנת 2024 חיו בישראל כ-543 אלף פעוטות עד גיל שלוש. ההערכה היא שכ-64% מהם שוהים במסגרות יום כלשהן - מעונות יום, משפחתונים או פעוטונים. עם זאת, מדובר באומדן בלבד, שכן אין נתונים מלאים על כלל המסגרות, ובפרט על מסגרות פרטיות שאינן מפוקחות.
בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) פעלו בישראל כ-5,200 מעונות יום לפעוטות בעלי רישיון או המצויים בתהליך רישוי, המפוקחים על ידי משרד החינוך. מתוכם, כ-59% הם מעונות שאינם מוכרים לצורך סבסוד שכר לימוד, ורק כ-41% מוכרים לסבסוד מדינתי.
עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהמעונות המסובסדים גדולים משמעותית: במעון מסובסד שוהים בממוצע כ-60 ילדים, לעומת כ-30 בלבד במעון שאינו מסובסד. בסך הכול שהו במעונות המפוקחים כ-216 אלף פעוטות, מהם כ-129 אלף במעונות מסובסדים וכ-86 אלף במעונות שאינם מסובסדים.
בעיה נוספת התעוררה בשנת 2021, כאשר האחריות על הפיקוח במעונות יום שבהם שבעה ילדים ומעלה הועברה למשרד החינוך, כחלק מרפורמת הגיל הרך. עם זאת, תחומים מרכזיים, ובראשם סבסוד שכר הלימוד והפיקוח על משפחתונים, נותרו באחריות משרד העבודה. התוצאה היא מערכת סמכויות מפוצלת, היוצרת פערים בתנאי ההפעלה, ברמת הפיקוח, בשכר המטפלות ובהתנהלות מול ההורים.