אילו הוא היה מפגין מעט חמלה ואנושיות כלפי מי שנפגעו בשנים האחרונות, אילו הראה מעט רגש אל מי שסובל כתוצאה מהמדיניות שממשלתו מובילה, כנראה הייתי מרחמת עליו. זאת כי לכאורה יש לו הכול: כסף, כבוד, כוח. אבל אם תסתכלו טוב, תראו איש מבוגר, כבוי, בודד.
ראשית, מי שמוגדרת בפיו "משענת חיי" תישאר באמריקה לפרק זמן לא ברור, לאחר שבשנה שעברה הוא עבר ניתוח בירושלים והיא הייתה בפלורידה. מי מאיתנו שהתעורר מהרדמה וראה לידו פנים מוכרות ותומכות, יכול לנחש כמה עצוב בלעדיהם.
ואולי, כך יציעו הציניקנים והחשדנים, יותר טוב לו כשהיא רחוקה? שמא נוכחותה ודרישותיה מעיקות עליו? כולנו מכירים זוגות שנשארים ביחד בגלל הילדים, בגלל רכוש, או מסיבה אחרת. כך או כך, אם היא אכן משענת, חסרונה מקשה עליו. ואם רע לו איתה, אזי הוא בודד כל הזמן, כשהיא נוכחת וגם כאשר היא נעדרת. אשר לצאצאים, מדווח על נתק עם הבת מהנישואים הראשונים, שהיא אם כל הנכדים שלו, הבן יאיר גר בחו"ל. למי הוא יכול לספר על תלאותיו במשפט, על כאב שיניים?
אשר ליתר הסובבים אותו, כל אחד זקוק לאנשים שאפשר לסמוך עליהם, אך לוקח זמן לבנות אמון. ובכן, יש שעל ידידותם בנה ובהמשך הם חשפו את התנהלותו הבעייתית (המפיק ארנון מילצ'ן, המו"לים "ישראל היום" שלדון ז"ל ומרים אדלסון, וממש לאחרונה חבר ילדות, גבי פיקר, בראיון ארוך ומפורט). אנשים שהיו עוזריו הקרובים מנהיגים מפלגות ומסבירים מדוע הוא לא ראוי (אביגדור ליברמן, נפתלי בנט). אחרים הפכו לעדי מדינה (שלמה פילבר שחזר בו חלקית, ניר חפץ וארי הרו). רבים מהסובבים אותו בימים אלו חשודים בפלילים (צחי ברוורמן, יונתן אוריך, אלי פלדשטיין, ישראל איינהורן) ומורחקים מסביבתו בצו בית משפט. אחרי לילה בודד בבית, מי מקבל את פניו בעבודה?
אבל אז אני נזכרת שהם מורחקים בין היתר בגלל חשד למעורבות במבצעי השפעה למען קטאר בזמן המלחמה. אם אכן כן, אין לדעת מה היו ההשלכות של פעולותיהם, מה כמות הדם שנשפכה וכמה אנשים לעולם לא יתגברו על הפגיעה. אני מצטערת על הרוגים ופצועים בתאונות דרכים, שחיי משפחותיהם לעולם לא יהיו כשהיו, בעוד מספרם בישראל ממשיך לעלות, ובעולם המפותח המגמה הפוכה. כואב הלב על נרצחים ונרצחות במספרים חסרי תקדים. עולים בדעתי תושבי קריית שמונה, שחדר המיון שלהם נסגר ב-2009, ומאז אין שם פתרון ראוי למקרי חרום רפואיים. שנדבר על מי שנאלץ בשנים האחרונות לבחור בין חימום ומזון? אולי על הכיתות הצפופות ביותר בעולם המפותח, שמקשות על תלמידים ומבריחות מורים?
בישראל ב-2026, במקום אחריות ותיקון, יש האשמות מופרכות ותיאוריות קונספירציה. במקום טובת הכלל וערבות הדדית - המדינה מונהגת בפלגנות, ציניות, ותועלתנות. אז כן, הוא זקן, חולה, בודד. וגם אטום ואדיש, כאילו המשך השלטון שלו מצדיק כל מחיר מאתנו, הנתינים, כאילו למרות כל השנים שהוא קובע הכול, הוא לא קשור לכלום, אחראי רק להצלחות. אכן, מתבקשת חמלה, נדרשים רחמים. לא כלפיו, אלא כלפינו.
הכותבת היא שגרירה בדימוס