כשאלפי נהגים מקבלים בכל שנה זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), רבים מהם מגיעים לבדיקה ללא שום הכנה מוקדמת. הם לא יודעים על מה יישאלו, איך להתייחס לעברם או לאבחנות הרפואיות שבידם ומה יכול לקבוע את גורלם כנהגים.
עורכת הדין רובי אלבראנס ממשרד עו"ד ז'ורבסקי אלבראנס יודעת בדיוק מה מחכה להם שם, והמלצתה - כדאי להתייעץ עם עורך דין מומחה לתחום ולהיעזר בייצוג משפטי מול המרב"ד. בכל מקרה, היא מדגישה, לא להגיע ליום הבדיקה ללא הכנה.
"ברגע שאתה יושב במשך שנים בתוך הוועדה, מדבר עם הרופאים ושואל אותם שאלות, אתה מבין ניואנסים קטנים שעורכי דין אחרים לא חשופים אליהם", מסבירה אלבראנס. כיועצת משפטית לשעבר של וועדת הערר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, היא נחשפה לאלפי תיקים וכיום, בשמונה השנים האחרונות, היא עוזרת לנהגים מהצד השני - להחזיר את מה שנלקח מהם.
בראיון מיוחד, עו"ד אלבראנס מספרת לנו מיהו הגוף הזה שנקרא מרב"ד, מסבירה מדוע המערכת פועלת כפי שהיא פועלת, ומגלה את הטיפים הפרקטיים שיכולים לעשות את ההבדל בין החזרת רישיון לשלילתו.
מהו המרב"ד - המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ובאיזה מקרים נהג מופנה אליו?
"המרב"ד הוא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, גוף אשר מונה על ידי משרד הבריאות, והוא בעצם בודק את כשירות נהיגה מבחינה אישיותית ורפואית.
מגיעים אליו דיווחים ממגוון גורמים מוסמכים:
● דיווחים רפואיים -המגיעים מבתי חולים, רופא משפחה, רופא מטפל אחר, פסיכיאטר, נוירולוגים - בעצם כל דיווח על מקרה רפואי שיכול להשפיע על נהיגה.
● דיווחים של משרד הרישוי - פסילות ניקוד, תאונות דרכים, תיקי סמים ועוד
● נהגים המבקשים רישיונות נהיגה מיוחדים- משאיות, אוטובוסים, ומחויבים לעבור בדיקות במרב"ד
● דיווחים של צבא - דוגמה בולטת, חיילים שמשתחררים מהצבא על סעיף נפשי
● משרד הביטחון- פוסט טראומה, נפגעי משרד הביטחון שמבקשים להגדיל את אחוזי הנכות למעל 40% ועוד
● דיווח משטרתי- לרוב עקב שימוש בסמים.
עו"ד אלבראנס, ספרי לי על המשרד שלכם - מה ההתמחות הייחודית שלכם בדיני התעבורה ובפרט בטיפול בתיקי המכון הרפואי ומדוע נהגים פונים דווקא אליכם?
כיועצת משפטית לשעבר צברתי המון ידע וניסיון. בזכות הידע שהצטבר במהלך השנים אני יכולה היום לטפל ולייצג גם בתיקים המסובכים ביותר. בזכות העובדה שניהלתי את פעילות ועדת ערר של המכון הרפואי וישבתי ממש בחדר הוועדות עם הרופאים, אני מבינה את דרך הפעולה. יחד עם השותף שלי עו"ד איל ז'ורבסקי, נתקלנו יחד במגוון עצום של תיקים שהגיעו מהמרב"ד לועדת הערר, בעיקר המורכבים שבהם, ואני יודעת להעריך היום בצורה די מדויקת סיכויים של נבדק, רק מנתונים הראשוניים שהוא מספק לי אודות מצבו.
איך מתמודדים עם זימון למרב"ד וכיצד ייצוג משפטי יכול לשנות את התוצאה?
"ראשית - צריך לדעת איך לנהל את ההליך מול המרב"ד. יש המון פרמטרים שצריך להכיר.
לדוגמה - אם אדם קיבל התקף אפילפסיה או היה בהתקף פסיכיאטרי, ומזמנים אותו לבדיקות במרב"ד אחרי חצי שנה מיום האירוע עקב דיווח, אסור לו לגשת. הוא לא יודע שהמרב"ד פשוט יפסול אותו, כיוון שקיימת תקנה רפואית שצריכה לחלוף שנה מיום אותו אשפוז ו/או מקרות האירוע הרפואי. אף אחד גם לא יספר לו את זה.
בתיקים "אישיותיים" כמו דיווחי סמים ועבירות תנועה - יש צורך משמעותי בהכנה לבדיקה. הבדיקה היא קצרה מאוד, והגישה של הנבדק מול הבודק יש השפעה גדולה - איך הוא ניגש לבדיקה, צורת הדיבור, מענה רלוונטי לשאלות שנשאל וכד'. הבוחן לא מתייחס רק לרקע התעבורתי והפלילי של הנהג ולדיווח שלו. לכן, אני קודם כל מדריכה את המיוצגים שלי איך להציג את עצמם, ואיך לספר את הסיפור שלהם מול הבודק. לכל פרט עשויה להיות השפעה.
בנוסף חשובים מאוד המסמכים הרפואיים המוגשים למרב"ד - לעיתים מסמך רפואי שהנבדק קיבל מהרופא המטפל שלו ולעיניו המסמך נראה תקין, אני יודעת לזהות האם המסמך בעייתי.
מאוד חשוב להתייחס לפרטים ספציפיים שלא קיימים ו/או קיימים במסמך, או מתוארים בצורה שנתונה לפרשנות. חשוב להדגיש שהמרב"ד אינו גוף עונשי, אלא בא לבדוק מסוכנות נהיגה.
המרב"ד הוא לא בית משפט - הם לא מתייחסים בהכרח לכמות האלכוהול בדם ולחומר הראיות בתיק. המרב"ד מתייחס לדיווח - אם נהגת תחת השפעת סמים או אלכוהול וכבר הורשעת בבית משפט, אתה מתבקש להגיע לבדיקת כשירות נהיגה. אצל נהגים עם עבר פלילי, המרב"ד בוחן את הפוטנציאל שלהם לעבור על חוקי התנועה בעתיד. ההערכה מתבססת על ההנחה שנהג עם רקע פלילי ותעבורתי עשיר ישנה נטייה לחזור ולהפר את החוק, כולל חוקי התנועה, ובכך לסכן נהגים אחרים בדרך. נהגים חדשים עם ריבוי עבירות תנועה - בדיוק כמו שבית משפט מחמיר איתם בעונש, כך גם המכון מחמיר איתם כיוון ורואה שקיימת בהם מסוכנות יותר גבוהה ולכן יותר קשה לו להחזיר אותם לנהיגה."
את מסכימה עם זה?
"אני מבינה את ההיגיון אשר מנחה את המרב"ד הוא הערכת הסיכון בנהיגה. כשלקוחות שואלים אותי 'מה הקשר בין העבר הפלילי שלי לכשירות הנהיגה?', אני מסבירה להם את הגישה הרציונלית של המערכת: המרב"ד בוחן כשירות נהיגה, מטרתו אינה להעניש. המטרה היא להעריך האם לנהג פוטנציאל לסיכון בעת נהיגה בדרכים. יש היגיון במתודולוגיה הזו - על פי המערכת נהג עם נטייה לעבור על החוק בתחומים שונים עלול לחזור על התנהגות זו גם בנהיגה. המערכת מבצעת הערכת סיכון מונעת כדי להגן על הציבור.
עם זאת, יש גם בעייתיות בגישה זו. המערכת לא תמיד מביאה בחשבון שינויים בחיי האדם - שיקום, בגרות, שינוי נסיבות חיים. החיים מורכבים ולכל אדם יש סיפור ייחודי. יש מקרים שבהם ראוי לתת הזדמנות שנייה, ויש מקרים בהם אכן עדיף להגביל נהיגה. הערכה מקצועית ואינדיבידואלית היא המפתח. בתהליך ההכנה ללקוחות, אני עוברת איתם על כל ההיסטוריה - העבר הפלילי, העבר התעבורתי והבעיות הרפואיות. חשוב שהלקוח יבין את הרקע שלו ואיך הוא עלול להיתפס על ידי הבוחנים. הכנה יסודית וכנה היא הבסיס להתייצבות מוצלחת."
לז'ורבסקי אלבראנס - משרד עו"ד המכון הרפואי באתר zap משפטי
לאתר של ז'ורבסקי אלבראנס משרד עורכי דין
תוכלי לשתף בדוגמה?
"באחד התיקים המורכבים ביותר שלנו, טיפלנו בנהג שרישיון הנהיגה שלו נשלל למעלה מ-15 שנה בעקבות מעורבות בתאונת דרכים קטלנית והצלחנו להחזיר לו גם את הרישיון לרכב פרטי ולגם למשאית קלה.
הנהג עבר תהליך פסילה במערכת המשפט, ולאחר סיום תקופת הפסילה פנה למרב"ד ללא ייצוג משפטי ונדחה. המקרה הגיע אלינו למשרד בשלב הערעור. לאחר הכנה יסודית של הלקוח והגשת טיעונים מקצועיים, הצלחנו להחזיר לו תחילה רישיון רכב פרטי. מכיוון שהלקוח היה בעל רישיון משאית קלה בעבר, קבענו תוכנית שיקום שכללה נהיגה ללא עבירות למשך שנה. לאחר עמידה בתנאים, פנינו שוב למרב"ד והחזרנו לו גם את רישיון המשאית הקלה. המקרה הזה מדגים את חשיבות הליווי המקצועי, התכנון האסטרטגי ויישום תוכנית שיקום מובנית."
מה הסיכויים להחזיר את רישיון הנהיגה? מה אחוזי ההצלחה שלכם?
"אני נמנעת מלציין אחוזי הצלחה ספציפיים, שכן על פי כללי האתיקה המקצועית, עורכי דין אינם רשאים להתחייב על תוצאה מסוימת. עם זאת, אני כן מתחייבת בפני לקוחותיי על תהליך מקצועי ומלא. לפני קבלת כל תיק, אני מבצעת הערכה יסודית של הסיכויים. תיקים שלדעתי חסרי סיכוי או בעייתיים מהבחינה המקצועית - אני מסרבת לקבל לטיפול המשרד. אולם כשאני מחליטה לקחת תיק, אני מתחייבת ללוות את הלקוח לאורך כל התהליך עד להשגת התוצאה המיטבי האפשרית, גם אם הדבר דורש זמן ממושך.
מה קורה אם נהג לא מתייצב לבדיקה במרב"ד או מתעלם מהזימון?
"אם הנהג לא התייצב לבדיקה - הוא נכנס להתלייה. כלומר המרב"ד מודיע למשרד הרישוי להתלות את רישיונו, אסור לו לנהוג, הוא לא מבוטח, ובעצם נוהג ללא רישיון נהיגה. יש הרבה שמתעלמים מהזימונים. הם לא חושבים על זה, הרבה נוהגים בלי רישיון. אבל הרגע שהם באים לטפל בזה - זה הרגע שבו הם נאלצים להפסיק להתעלם".
איזה מסמכים רפואיים חיוניים צריך להכין לפני פגישה במרב"ד?
"זה משתנה ממקרה למקרה. לכל מקרה רפואי נדרשים המסמכים הרפואיים הרלוונטיים למקרה הנדון, ישנם מקרים שהמרב"ד יבקש מסמכים רפואיים נוספים וזאת בהמשך למסמכים שכבר הומצאו. למשל, אם מדובר במחלת הסכרת - יש למשל מסמכים המעידים על בדיקות של רמות סוכר בדם. אם אפילפסיה - יש מסמכים אודות אירועים נוירולוגיים. לכל מקרה יש את מסמכים ספציפיים".
מה כדאי לעשות מיד אחרי קבלת זימון למרב"ד - מה השלב הראשון הכי חשוב?
"השלב הכי חשוב בתחילת התהליך זה להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, להבין מה הדיווח ואיך נכון לטפל בזה, לקבל ייעוץ ראשוני, ולהחליט אם לוקחים ליווי מלא."
איך מתכוננים נכון לוועדה במרב"ד ומה חשוב להדגיש במהלך הבדיקה?
זה תלוי במקרה. מאוד חשוב להבין ממה נובע הדיווח, ותמיד להבין אם יש רקע רפואי. גם אם מדובר בדיווח עקב ריבוי עבירות או סמים, המרב"ד מבצע בדיקה יסודית על כל נבדק לגבי רקע רפואי, עבר פלילי ועבירות תנועה. לכן חייב לעבוד בצורה יסודית. אזרח יכול להיות מופנה למרב"ד עקב סיבה רפואית אך להיפסל בשל עבירות תנועה וכך גם הפוך.
באיזה מקרים אפשר להגיש ערעור על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
ועדת ערר היא ועדה שמורכבת מ- 3 רופאים ונמצאת בבית חולים תל השומר. רופאי הוועדה הינם רופאים מקצועיים, מאד מנוסים ומתייחסים לכל תיק בכובד ראש.
"הגשת ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מוגשת תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת המרב"ד ממשרד הרישוי. טכנית, כל אדם שהמרב"ד לקח לו את הרישיון יכול לערער אך חשוב מאוד לבחון את היתכנות הערר, שהרי גם רופאי הוועדה כפופים להנחיות רפואיות. לוועדת ערר סמכויות נרחבות, המאפשרות להחזיר נהגים לכביש תחת מגבלות כאלו ואחרות, אך גם החלטה זו הינה החלטה כבדת משקל, אשר מתאפשרת רק במקרים מסוימים.
אם העירור יצליח - זו כבר שאלה אחרת - שאלה שתלויה בדרך ניהול התיק והייצוג המשפטי אותו בוחרים".
מהם סיכויי ההצלחה בערעור למכון הרפואי?
זה מאוד תלוי בעורך דין וגם בלקוח המיוצג. לוועדת ערר מוקנות לא מעט סמכויות - למשל, יש להם סמכות גם להחזיר רישיון נהיגה תחת מגבלות. במקרים מסוימים המרב"ד פוסל את כל רישיונות הנהיגה שיש לנבדק, לעיתים הוא פוסל חלק מהרשיונות ולעיתים מאשר את כל הרישיונות. בוועדת ערר של המרב"ד ניתן לבקש להחזיר רק חלק מהרישיונות בתנאים מסוימים.
אתן דוגמה - נבדק הגיע להיבדק ויש לו רישיון למשאית קלה, רכב פרטי ואופנוע. בבדיקה במרב"ד נפסלו לו כל הרשיונות. אם מנהלים את התיק נכון ויודעים כיצד לגשת לחברי הוועדה, ניתן לבקש להחזיר את הרישיון לרכב פרטי ורישיון לאופנוע ובהמשך כאשר הנהג, ישפר את דרכיו ויוכיח נהיגה בטוחה בדרכים ואת התנאים הנדרשים עבור רישיון למשאית קלה, נבקש להיבדק שוב ולהחזיר את הרישיון הגבוה יותר.
למה חשוב לפנות לעורך דין תעבורה בזמן ואיך הוא יכול לעזור בהכנת חוות דעת רפואיות משפטיות?
חשוב מאוד להתייחס לבעיה הרפואית או האישיותית ולקבל חוות דעת מתאימה אם צריך. אם זה מקרה רפואי, צריך להתייצב עם מסמך רפואי של רופא מטפל. אבל אם עורך דין שולח בן אדם שנפסל בגלל עבירות תנועה, להביא חוות דעת בתשלום מפסיכולוג פרטי - זה בזבוז כסף ובזבוז זמן. הדרך הנכונה היא לנהל את התיק כראוי, להתחיל את הטיפול מוקדם, להכין את הלקוח כראוי ליום הבדיקה במרב"ד, להכין את כל המסמכים הרפואיים ובכך להגדיל את הסיכויים להצליח במרב"ד ו/או בערר.
איזה טיפים פרקטים תיתני לנהגים שמתבקשים להתייצב במרב"ד?
ראשית לקבל ייעוץ מעורך דין שטיפול בתיקי המכון הרפואי הוא תחום המומחיות העיקרי שלו.
עם קבלת הזימון, להבין מה הסיבה בגינה זומנת, להיערך בהתאם עם המסמכים והתיעוד הרפואי והאישי ולקבל הכנה וסיוע מקצועי
עו"ד רובי אלבראנס, מומחית לתעבורה ולמכון הרפואי (המרב"ד). לשעבר מנהלת ענף וועדת ערר במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ויו"ר ועדת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים של לשכת עורכי הדין. לעו"ד אלבראנס ניסיון בטיפול של אלפי תיקים ומאות ערעורים על מגוון הסוגיות הרפואיות בגינן נשללים רישיונות נהיגה במכון הרפואי.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה באדיבות ZAP משפטי