רעידת האדמה הבוקר (חמישי) באזור ים המלח שהורגשה בדרום הארץ ובאזורים נוספים "צריכה להדליק נורה אדומה, שכן רעידות אדמה לא פוסקות מלהתרחש ורעידות חזקות ממנה יורגשו בעתיד", אמר לוואלה ד"ר דגן בקון-מזור, ראש המחלקה להנדסת בניין ב- SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. לדבריו, "היערכות נכונה לרעידת אדמה מפחיתה באופן משמעותי את היקף הנפגעים בנפש וברכוש. חומרת הנזק תלויה כמובן בגודל הרעידה, אבל היא תלויה גם במוכנות העורף, בתכנון ובטיב הבנייה".
אלא שעל פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, היערכות המדינה לרעידת אדמה משמעותית טעונה שיפור מהותי. במסמך נכתב כי ישראל עלולה להיכנס לאירוע כזה כשהיא אינה ערוכה כראוי, אם לא תתקיים מעורבות ממשלתית תקציבית רחבה, הסדרה ברורה של סמכויות ושיפור משמעותי במיפוי המבנים ובבקרה על הרשויות המקומיות.
האזהרה מגובה במסמך עדכון מקיף שפרסם שלשום מרכז המחקר והמידע לקראת דיון קרוב בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הדיון עוסק במוכנות מדינת ישראל והרשויות המקומיות לרעידת אדמה חזקה, או ליתר דיוק באי מוכנות המדינה לתרחיש כזה. המסמך מציג תמונת מצב מדאיגה של פערי היערכות, ריבוי גופים ואחריות מפוצלת, לצד קצב איטי במיוחד בחיזוק מבנים, בעיקר בפריפריה ובאזורי סיכון הסמוכים לשבר הסורי אפריקני.
מדובר בעדכון למסמך קודם שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנובמבר 2025. המסמך המעודכן כולל גם את תגובת משרד ראש הממשלה, שהתקבלה כחודשיים לאחר סגירת המסמך הקודם.
מחברי המסמך, מתן שחק וד"ר נורית יכימוביץ, מציינים כי רעידת אדמה חזקה פוקדת את ישראל בממוצע אחת ל-80 עד 100 שנים, והאחרונה אירעה בשנת 1927. תרחיש הייחוס מדבר על אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים, מאות אלפי חסרי קורת גג ופגיעה נרחבת בתשתיות חיוניות, בהן חשמל, מים, תחבורה ותקשורת, באופן שעלול לשבש את יכולת ההצלה והטיפול באוכלוסייה.
"כ-80 אלף מבני מגורים, וכ-810 אלף דירות - לא עמידות לרעידת אדמה"
אחת הסוגיות המרכזיות העולות מהמסמך היא היעדר גורם אחד בישראל בעל סמכות כוללת לניהול ההיערכות והתגובה לאירוע. רשות החירום הלאומית פועלת כגוף מטה בלבד, ללא סמכויות ביצוע, וסובלת מקיצוץ משמעותי בתקציב ובכוח האדם בשנים האחרונות. במקביל, פיקוד העורף מנחה את הרשויות המקומיות, אף שסמכויותיו כלפי רשויות אזרחיות אינן מעוגנות באופן ברור בחקיקה. גם ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה מתמודדת עם מחסור בכוח אדם ובתקציבים, וללא סמכות מחייבת כלפי משרדי הממשלה.
עוד עולה מהמסמך כי מידע עדכני ושקוף על רמת המוכנות של הרשויות המקומיות כמעט ואינו מתפרסם לציבור. נתונים קודמים הצביעו על כך שרוב הרשויות הוגדרו כמתקשות בהיערכות לחירום, ובחלק מהיישובים לא קיימות תוכניות פינוי וקליטה מסודרות.
בתחום חיזוק המבנים מצוין כי לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון קיימים בישראל כ-80 אלף מבני מגורים בני שלוש קומות ומעלה שנבנו לפני החלת תקן העמידות לרעידות אדמה, ובהם כ-810 אלף דירות. תוכנית תמ"א 38, שנועדה לחזק מבנים באמצעות מנגנון שוק, הובילה בפועל לחיזוק של שיעור קטן בלבד מהמבנים הנדרשים, בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ, ואינה מספקת מענה לפריפריה. גם התוכנית החלופית שאושרה בשנים האחרונות נשענת על אותו מודל כלכלי, ומתקשה לתת פתרון באזורים שבהם אין כדאיות יזמית.