למרות המודעות ההולכת וגוברת לתופעת הניכור ההורי, ולמרות שהמערכת המשפטית מנסה כבר כמה שנים להיאבק במגמה, נראה כי דבר לא מצליח לעצור את התגברותה. בדיון שנערך לאחרונה בוועדה לזכויות הילד בכנסת, התברר כי ההיקף רחב: למעלה מ-2,500 משפחות דווחו כמקרי חשש לניכור הורי, כ-4,300 ילדים מטופלים ב-72 מרכזי קשר ברחבי הארץ, ו-92 משפחות עדיין ממתינות למענה בשל מחסור בכוח אדם מקצועי.
"ניכור הורי יכול להוות עילה נזיקית במצבים חמורים או קיצוניים, עם זאת בתי המשפט נוקטים גישה זהירה ומחמירה בהכרה בעילה זו", מסבירה עו"ד כרמית קופמן, המתמחה בדיני משפחה. "הבעיה היא שהנזק שנגרם לילדים שנופלים קורבן להסתה בא לידי ביטוי לא רק במישור הקשר עם ההורה, אלא גם במישור התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית של הילד עצמו כלפיו וכלפי החברה בעתיד".
הסתה בלי סיבה
"ניכור הורי קיים במציאות שבה סרבנות הקשר היא תוצר של התנהגות מסיתה של ההורה האחר, כאשר הסרבנות אינה מושתתת על סיבה ממשית ומוצדקת", מסבירה עו"ד קופמן. "ניכור הורי בדרגתו החמורה מביא לנתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר, עד כדי שמביא למצב בו הקטין מוחק את זהותו וקיומו של אותו הורה מתודעתו".
לעתים מדובר בהסתה פעילה ואופנסיבית, אך לא פעם המנגנון עובד בצורה עדינה יותר. "ההסתה של ההורה 'המנכר' לא חייבת להיות אקטיבית", מבהירה עו"ד קופמן. "היא עשויה להיות גם פסיבית, ובמהלכה הקטין מזדהה לחלוטין עם מחשבותיו ורגשותיו של ההורה 'המנכר'".
בית המשפט העליון הכיר בתופעת הניכור ההורי כבר בשנת 2002, וקבע כי מצב זה גורם לקטין לחשוב שהורה השני הוא "התגלמות הרוע", ומשכנע אותו שיש למחוק את דמותו כליל. ההורה המשמורן תומך בהצדקות שמספק הקטין לחוסר רצונו לקשר עם ההורה השני, ובכך מסייע לקטין לעמוד על זכותו לנתק קשר אף שאין כל הצדקה עניינית.
מחקרים מראים כי השפעת הניכור ההורי על הילדים חורגת הרבה מעבר לפגיעה בקשר עם אחד ההורים. ד"ר גוטליב במחקרו על תסמונת הניכור ההורי מסביר כי הקטינים המנוכרים לוקים בתסמונת הבאה לידי ביטוי לא רק במישור הקשר עם ההורה המנכר והמנוכר, אלא גם במישור התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית של הילד עצמו.
"במצב דברים כזה", אומרת עו"ד קופמן, "הניתוק שנגרם בין הקטין להורה עשוי לפתח אצל הקטין בעיות רגשיות קשות אשר עשויות להפוך גם לנפשיות. זאת, בשל הטלטלה הרגשית שנוצרת אצלו על רקע המתח בין ההורים".
ההשלכות ארוכות הטווח כוללות פגיעה במישור ההתנהגותי. במישור ההתנהגותי, הילד מגלה חוסר אמפתיה לזולת וחוסר יכולת לראות ולהבין את העובר על האחר. צורת ההתייחסות הזאת גובלת בסוג של אכזריות, והילד מפתח קהות רגשות המפריעות להתפתחותו הרגשית. חמור מכך, הילד מפתח הערכה מופרזת של היכולות והכוח שלו, ולעתים מפגין כוחניות וחוצפה כלפי מבוגרים אחרים.
"לפי מחקרים", אומרת עו"ד קופמן, "ילד שעבר הליך ניכור על ידי אחד ההורים יתקשה בעתיד לפתח זוגיות תקינה. כתוצאה מכך יפתח בין היתר גם תחושת תסכול אשר עשויה להביאו למצבים ולהתנהגויות עבריינות, וזאת בשל החסך הריגשי שנמנע מהקטין מההורה המנוכר על ידי ההורה המנכר. כלל ההשלכות הקשות הללו, הן על ההורים המנוכרים אך בפרט על הילדים, מובילות למסקנה החד משמעית שיש לפעול בשיא הכוח למנוע ולעצור ניכור הורי".
המורכבות החוקית
מבחינה משפטית, נושא הניכור ההורי נע בשטח מורכב. "ככלל, ניכור הורי יכול להוות עילה נזיקית במצבים חמורים או קיצוניים", אומרת עו"ד קופמן. "עם זאת, בתי המשפט נוקטים גישה זהירה ומחמירה בהכרה בעילה זו, תוך דרישה להוכחת נזק ממשי ופעולה זדונית או רשלנית של הצד המנכר".
לדברי עו"ד קופמן, על מנת לעמוד בפני בית המשפט עם תביעת נזיקין בגין ניכור הורי, יש לעמוד במספר מבחנים מצטברים: ראשית, יש להוכיח שקיים פגם בקשר בין הורה לילדו. שנית, יש להוכיח שהפגיעה נובעת מהסתה של אחד ההורים נגד משנהו, כאשר היא אינה מושתתת על סיבה ממשית ומוצדקת. שלישית, יש להוכיח נזק ממשי - הוכחת נזק נפשי או רגשי לקטין ולהורה המנוכר.
עוד היא מציינת, כי החוק מעניק להורים חסינות חלקית מאחריות לנזקים שנגרמים לקטינים במהלך מילוי תפקידי האפוטרופסות, אולם הדבר מותנה בפעולה בתום לב ולטובת הקטין. כפי שמורה סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "הורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אלא אם פעלו שלא בתום לב או לא נתכוונו לטובת הקטין".
בשנים האחרונות מערכת ביהמ"ש מנסה להילחם בתופעה ולהחמיר עם ההורים המסיתים. בפסק דין חשוב משנת 2020 קבע בית המשפט המשפחה בתל אביב כי "התרופה לסרבנות קשר היא בהעברת המשמורת לידי ההורה המנוכר", והדגיש כי "השלכות תופעת הניכור ההורי הן הקשות ביותר לקטין".
בפסיקה אחרת נקבע כי כאשר עוסקים בתביעה נזיקית בגין הפרת הסדרי ראייה, ייתן בית המשפט סעד מתוך דיני נזיקין רק באם מדובר ב"הפרה קיצונית וגסה של הסדרי הראייה אשר נעשתה בזדון ותוך קיפוח מוחלט של טובת הקטין". מבחינה כספית, בתיק אחד נפסק פיצוי של 50,000 שקל בגין עוגמת נפש שנגרמה להורה המנוכר.
ליצירת קשר עם עו"ד כרמית קופמן באתר zap משפטי
מדריך מעשי להתמודדות עם ניכור הורי
עו"ד קופמן מספקת כלים מעשיים להורים המתמודדים עם תופעת הניכור. לדבריה, הורה שחש כי הוא מנוכר מילדיו, עליו לעמוד במספר מבחנים משפטיים. בין היתר, עליו להוכיח פגם בקשר בינו לבין הילד, להוכיח שהפגיעה נובעת מהסתה של ההורה האחר ולהראות נזק ממשי-נפשי לקטין ולהורה המנוכר.
אילו סעדים ניתן לקבל מבית המשפט במקרים של ניכור הורי?
עו"ד קופמן: "ניתן להגיש תביעה לפיצויים כספיים (בפסיקות שונות נפסקו סכומים של עשרות אלפי שקלים), אפשר גם לדרוש באמצעות עתירה לבית המשפט להפחית או אפילו להפסיק בכלל את החיוב במזונות. מעבר לכך, במקרים חמורים ניתן גם לבקש העברת משמורת. אני מבקשת כי הורים לא יעשו כל שימוש בילדים ככלי ניגוח. ילד חייב להיות בקשר עם שני הוריו גם אם ההורים לא מושלמים. הבריאות הנפשית של הילד וההתפתחות התקינה שלו צריכה לעמוד בראש מעיניהם של ההורים".
על הורים המתמודדים עם תופעת הניכור מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי לבחון את האפשרויות העומדות לרשותם ולפעול בהתאם לטובת הילד. "ניכור הורי", מסכמת עו"ד קופמן, "אינו מעשה שהוא עוולה אזרחית בלבד, אלא נכנס לתוך תחומי הברירה הפלילית. עצם קיומו של ניכור הורי נוגד את טובתו של קטין".
משרד עו"ד כרמית קופמן מציע מענה משפטי מקיף במגוון תחומי המשפט האזרחי - דיני עבודה, מקרקעין ונדל"ן, דיני משפחה וגירושין, ייצוג בבתי משפט ועוד. המשרד נמצא ברח' מוטה גור 7 בפתח תקווה. טל' - 055-4357568
הכתבה בשיתוף zap משפטי
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי