הבליץ החקיקתי שמובילה ממשלת ישראל במטרה להחליש את מערכת המשפט ולחסל את עצמאותה המקצועית אינו פוסח גם על צה"ל. השבוע אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה לקדם את הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים (ליכוד) להכפיף את הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) לרמטכ"ל גם מבחינה מקצועית, ולא רק מבחינה פיקודית. אם תאושר הצעת החוק, אלה חדשות רעות לא רק לשלטון החוק, אלא גם לצה"ל ולמשרתים בו, שיהיו חשופים לסיכונים משפטיים מוגברים בחו"ל ולפגיעה בזכויות היסוד שלהם במסגרת שירותם הצבאי.
לפי דברי ההסבר, הצעת החוק נועדה "לחזק את שרשרת הפיקוד בצבא, לשמור על אחריות פיקודית ברורה ואחידה, ולהבטיח שמערכת הצבא תפעל באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי בגורמים חיצוניים". במילים אחרות - הצעת החוק נועדה לבטל את הכפיפות של הפצ"ר להנחיה המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה, שנקבעה לפני עשרות שנים בפסיקה של בית המשפט העליון ומעוגנת כיום בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
יותר מכך, ההצעה נועדה גם לאפשר לרמטכ"ל לקבוע מדיניות ולפעול בניגוד לעמדתו המשפטית של הפצ"ר, כלומר - בניגוד לחוק. חשוב להבין: בהתאם להוראת הפיקוד העליון ששרירה וקיימת כבר עשרות שנים, הפצ"ר הוא הגורם המוסמך לקבוע לגבי רשויות הצבא מה חוקי ומה לא חוקי. למרות כפיפותו הפיקודית של הפצ"ר לרמטכ"ל, בעניינים מקצועיים "אין עליו אלא מרותו של החוק". השמירה על העצמאות המקצועית של הפצ"ר כ"שומר סף" ואי-תלותו ברמטכ"ל היא גם הסיבה לכך שהחוק קובע שמינויו לא ייעשה על-ידי הרמטכ"ל, כיתר החברים בפורום מטכ"ל, אלא על-ידי שר הביטחון לפי המלצת הרמטכ"ל. כעת מבקשת הממשלה להכפיף את שיקול הדעת המקצועי של הפצ"ר לרמטכ"ל, ובכך להעניק לו רישיון לפעול בניגוד לדין. הרמטכ"ל יוכל גם להנחות את הפצ"ר לפעול באופן מפלה בהחלטותיו על הגשת כתבי אישום נגד חיילים, ולהעדיף חיילים מסוימים או כאלה הנמנים עם קבוצה מסוימת, על-פני אחרים.
ח"כ שקלים טוען שבא לפתור "מצב אבסורדי של התערבות מערכת המשפט בשרשרת הפיקוד הצה"לית". הוא נתלה כמוצא שלל רב בפרשה החמורה הנחקרת שבה הייתה מעורבת הפצ"רית לשעבר (הגם שאין כל בסיס להאשמה בדבר מעורבות היועמ"שית בפרשה), וברוח הזמן קורא כי "הגיע הזמן למשילות - גם בצבא". אבל החוק שהוא מציע הוא בדיוק ההיפך ממשילות. זו הזמנה לבלגאן. במקום אחדות ועקביות בייעוץ המשפטי לרשויות המדינה, אם תעבור הצעת החוק יש, למשל, סכנה שהפצ"ר יכשיר משפטית לבקשת הצבא פעילות מבצעית שהיועמ"ש ייעץ לממשלה ולקבינט שהיא בלתי-חוקית.
אנחנו צפויים לבלגאן גם בהפעלת סמכויות האכיפה הפלילית. למשל, אם הפצ"ר יימנע מהעמדה לדין של חייל משיקולים לא ענייניים, היועמ"ש לא יוכל להורות לו לפעול אחרת. כדאי לזכור, עקרון הכפיפות המקצועית של הפצ"ר ליועמ"ש נקבע לפני כ-30 שנה בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת אביבית עטיה. בפרשה ההיא פנתה משפחתו של חייל שנהרג בשוגג בדרום לבנון מירי כוחותינו ליועמ"ש בבקשה שיורה לפצ"ר להעמיד לדין את מפקד המחלקה המעורב ולא להסתפק ברישום הערה פיקודית. לו תתקבל הצעת החוק של ח"כ שקלים, משפחות במצב דומה יוותרו ללא סעד. לחלופין, מחלוקות בין רשויות המדינה ובין יועצים משפטיים יתגלגלו חדשות לבקרים לפתחו של בית המשפט. הזו משילות?
למעלה מכך, אם תעבור הצעת החוק, המשרתים בצה"ל יהיו חשופים לפגיעות חמורות בזכויותיהם, מהזכויות לחיים ולחירות ועד הזכות על גופם והזכות לפרטיות. במסגרת צבאית כופה, שמעצם טבעה מפקיעה מן המשרתים רבות מן הזכויות שלהם, עלולים החיילים והמפקדים להיוותר חסרי הגנה, נתונים לשרירות לב מפקדיהם. צה"ל יהפוך לבועה של חוסר חוקיות, ומודל צבא העם, הנשען על אמון המשרתים ומשפחותיהם בצה"ל ובמפקדיו, עלול לקרוס. חסרי הגנה יוותרו גם אחרים הנתונים למרות צה"ל, באזור יהודה ושומרון או בשדה הקרב.
ולבסוף, ביטול העצמאות המקצועית של הפצ"ר תגביר משמעותית את החשיפה של חיילי ומפקדי צה"ל לסיכונים משפטיים בחו"ל. המגן האפקטיבי ביותר מפני סיכונים כאלה כיום הוא קיומה של פרקליטות צבאית עצמאית מבחינה מקצועית, הן בייעוץ המשפטי שהיא מספקת לפעילות המבצעית והן בהחלטותיה על חקירה של טענות להפרה של דיני הלחימה. כבר כיום מדינת ישראל חריגה בכך שהצבא שלה "חוקר את עצמו" כשעולות טענות להפרה של הדין, להבדיל מהנהוג ברבות ממדינות המערב, שם הסמכות לכך נתונה למערכת המשפט האזרחית. ההקפדה על עצמאות הפצ"ר היא שמאפשרת לנו לדבוק במודל הקיים ולהגן על חיילינו. ח"כ שקלים מבקש ליטול מצה"ל וממשרתיו הגנה זו. המהלך של הממשלה לבטל את עצמאותו המקצועית של הפצ"ר ושל הפרקליטות הצבאית מסוכן לשלטון החוק, מסוכן לצה"ל ומסוכן למשרתים בו. אסור להמשיך לקדמו.
הכותב משמש כמנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שירת למעלה מ-20 שנה בפרקליטות הצבאית ועודנו מתנדב לשירות מילואים במסגרת היחידה