גם אם יפסיד בבחירות: לנתניהו אין שום כוונה לפנות את השלטון

אולי לא במחשכים, אבל בוודאי שבשקט יחסי לאור פוטנציאל הנזק שלה, עברה אתמול ידיעה מטרידה (חשיפה של מורן אזולאי וואינט).

נחסוך מכם את הפרטים הקטנים ונלך היישר אל השורה התחתונה: הכנסת תודיע שפסילת החוק שזכה לכינוי "עילת הסבירות" בטלה וכן תצהיר בהצבעה מיוחדת כי בטלים צווים שהוציא בג"ץ בעניין השינוי בהרכב ועדת השופטים (חוק יסוד).

למי שחושב שמדובר בעוד יוזמה הזויה שמקדמים ח"כים כמו גוטליב, קלנר, שקלים ודומיהם, יובהר כי מאחורי ההצעה עומדים שלושה: שר המשפטים, יריב לוין, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וח"כ אביחי בוארון, כלומר, מהרציניים-יותר שבין חברי הקואליציה. בוארון אף התראיין אמש אצל ברוך קרא ולא הכחיש או הסתיר את הכוונה, אלא להפך - עמד באופן נחרץ מאחורי המהלך הקיצוני.

אפשר היה לנסות לבחון עניינית את הרעיון, לצמצם אותו לשני הנושאים שאליהם הוא מתייחס, לנסות לברר מדוע דווקא עתה, כשאנו ניצבים בפני אינפלציה של מינויים פוליטיים, מחטף של הרגע האחרון שמבצעים מי שחוששים לאבד את השלטון, חשוב למישהו שסיכול מינוי בשל עילת הסבירות יגרום למשבר חוקתי ועוד, אבל האמת היא מרחיקת לכת הרבה יותר.

בטירוף המערכות שחל בעת כהונת הממשלה הנוכחית, נדמה שאין תחתית שלא נגיע אליה, אבל המטרה הפעם היא קיצונית הרבה יותר: מיטוט הדמוקרטיה הישראלית באמצעות כפירה בסמכות בית המשפט העליון להיות החותמת האחרונה והסופית לפירוש חוקי מדינת ישראל.

הפעם על הפרק עילת הסבירות וחוק הייסוד שנועד לשנות את אופן בחירת השופטים בישראל, שני נושאים שעם ישראל, בהכללה, קצת אדיש לגביהם: מבחינתו אלה שני סעיפים במה שנקרא "המהפכה המשפטית", שכבר הפכה מזמן למחלוקת פוליטית לא עניינית.

הבעיה היא שהמטרה אינה תחום כזה או אחר, אלא ערעור עצם סמכותו של בג"ץ - היום בעניין קצת לא נהיר לרוב הציבור כמו "עילת הסבירות", מחר בנושא האיסור לפטר את היועמ"שית, מוחרתיים... ובכן, לא תאמינו עד כמה רחוק מכוון נתניהו, מה גם שלצידו נעמדים (אם כי מסיבות אחרות) גורמים כח"כ משנה גפני, שהודיע כי יש לסרב להחלטות בג"ץ, על שהפריע לו, רחמנא לצלן, להמשיך ולשגשג על חשבון הקופה הציבורית ודמם של חיילי צה"ל.

בחודשים האחרונים מפמפמים ערוצי התעמולה שלו סקרים מוטים בכוונה, שמנבאים לקואליציה ניצחון בבחירות. המטרה, כמו שחושדים הנאיביים, היא לתמרץ את תומכי הממשלה, להראות להם שיש סיכוי - לא רק כדי לבלום את יכולתו של הגוש הנקרא "גוש השינוי" לבצע את אותו שינוי (למשל על ידי דחיקתו להישען על קולות המפלגות הערביות), אלא אף לזכות ברוב מוחלט בכנסת הבאה.

למה חשוב ליצור מצג שווא שכזה? למקרה של הפסד בבחירות. המטרה היא שיהיו בישראל לא מעט אזרחים, תומכי הממשלה, שלא רק יתאכזבו מתוצאות הבחירות אלא אף יחושו מרומים, כר נוח לזרוע עליו את זרעי הפורענות.

הן לפי לא מעט פרסומים, קרוב לשליש מהציבור הישראלי מאמין התיאוריות קונספירציה הזויות לגבי 7 באוקטובר שמייחסות את האשמה לא לדרג המדיני והצבאי שחולקים באחריות למחדל הנורא, אלא ל"בגידה מבפנים". הנתון הזה עצוב, מפחיד ממש, אבל יותר מכך, הוא רק הכנה ליום שאחרי פרסום התוצאות הרשמיות של הבחירות.

תארו לכם מצב שבו הליכוד מובס, כפי שעולה מרוב הסקרים המקצועיים. ועדת הבחירות המרכזית (שגם עליה יש ניסיון השתלטות בוטה) מפרסמת את תוצאות האמת. גורמים תומכי נתניהו מערערים עליהן, אבל בית המשפט העליון סומך ידיו על התוצאות.

או אז מתכנסת הממשלה ומודיעה בשם הרוב שיש לה בכנסת המכהנת, שאינה מכירה בתוצאות הבחירות, שכן לא להן ולא לקביעת בג"ץ יש תוקף בעיניה... נשמע הזוי? בהחלט. היו דברים שנשמעו לכם לא פחות הזויים - שראיתם מתרחשים, בשלוש השנים האחרונות? ייתן על אחד את התשובה לעצמו.

זה לא הכיוון היחידי שבו פועל בנימין נתניהו, האיש שהחליט כנראה - כמו שאמר ידידו, נשיא ארה"ב - שלא תהיה ישראל בלעדיו, כדי שלא לאפשר מצב שינתק אותו מהשלטון.

כיוון אחד הוא בחקיקה, כמו זה שמבקש עתה לבטל את עבירת המרמה והפרת האמונים. כיוון אחר הוא בניסיון לפטר אתת היועצת המשפטית לממשלה ולמנות תחתיה תובע כללי שיבטל את משפטו.

ניסיון אחר הוא להפעיל את הנשיא כדי לזכות במה שמגודר כ"חנינה", אך הוא בעצם הפסקת משפטו בטרם תוכח אשמתו. בזה משולבת גם ההתערבות האמריקנית - פעם בדמות שגריר ארה"ב שמופיע בבית המשפט עם בובת באגס באני, ופעם אחרת בהצהרות מפי טראמפ, שעוד יהפכו לאיומים מפורשים יותר, ככל שיתקדם המשפט.

אם כל אלה לא יעזרו, צריך לקעקע כמה שיותר את אמינות בג"ץ - למשל לאחר שיכריז כי רצון הממשלה שלא לקיים בחירות במועדן בשל מצב חירום (מתוכנן ומתוזמן מראש) אינו חוקי, או כאשר יאשר בחירות שהוכרעו לרעת הקואליציה הנוכחית, או כאשר ידון יום אחד בערעור על הרשעתו בדין.

וזאת האמת העצובה: נתניהו שיודע שההפסד המסתמן בבחירות פירושו הקמת ועדת חקירה ממלכתית, המשך משפטו, חקירה חוזרת בפרשת הצוללות ובירור נוקב הרבה יותר של קטארגייט, נקלע לניגוד אינטרסים חמור עם הדמוקרטיה הישראלית - ואין לו שום כוונה לתת לה להכריע כנגדו, בין אם בבית המשפט ובין אם בקלפי.

למי שנדמה ששלוש השנים האחרונות היו מופת של היאחזות בקרנות המזבח, אפשר שמה שעוד נכון לנו יבוא כתדהמה, שכן כל האמצעים כשרים בעיני האיש שמבחינתו זכאי למינוי לראשות הממשלה לכל החיים.