תוכנית לקרבות עבר או מלחמות עתיד? ערב תקיפה באיראן, המהלך היומרני של זמיר

הרמטכ"ל אייל זמיר מקדם את התוכנית הרב שנתית (תר"ש) "חושן" לשנים 2026-2023 עם תקציב חסר תקדים שנאמד ב-340 מיליארד שקלים, כשכרגע לא ברור מאין יגיע. מטרת התכנית הרב שנתית היא לעצב מחדש את צה"ל לאחר הטראומה המערכתית שנגרמה עקב טבח ואירועי שבעה באוקטובר.

הרמטכ"ל קבע שלוש רגליים לתוכנית:

• מוכנות למלחמה: הגנה והתקפה במתאר הפתעה, בניגוד לעיוורון של שבעה באוקטובר.
• כשירות: שיקום מלאים ותשתיות לאחר מלחמה עצימה.
• התאמת בניין הכוח לאתגרי העתיד: ברקע התוכנית, מדבר הרמטכ"ל על "חזרה ליסודות", אך לא ברור כיצד יתבצע התהליך וכיצד קובעים את הכיוון הנכון מול שינוי האיומים במזרח התיכון.

הרמטכ"ל זמיר הגדיר את "האנשים" כמאמץ הראשון והחשוב ביותר של צה"ל בתקופת תכנית "חושן". התחושות המורכבות בצמרת הצבא כוללות "בריחת מוחות", אתגר ב"למלא את השורות" וקושי להחתים משרתי קבע ראשוני בפיקודים המרחביים וביחידות השדה לאחר שנתיים של שחיקה גבוהה.

בזמן שצה"ל מדבר על "אנשים כמקור עוצמה של הצבא", קיימת אי בהירות לגבי העלייה בשכר בשנים הקרובות במסלול פנסיה "צוברת" ו"תקציבית" וכיצד ישתפרו תנאי השירות של משרתי הקבע.

בצה"ל מדברים על "מתיחת פנים" לתפיסת ההגנה על בסיס לקחי המלחמה, כולל שדרוג רכיבי ההגנה וכוח האדם בגבולות למניעת חדירות והתבססות כוחות עוינים בקרבת הגבול.

בצבא נותנים דגש לאיומים ב"רום הקרוב לקרקע" כדוגמת רחפנים שחודרים מדי שבוע בגבול מצרים ומבריחים סמים ואמצעי לחימה, אך אין אזכור להתמודדות עם מצנחים ממונעים באמצעותם נחתו מחבלי הנוח'בה בשבעה באוקטובר וביצעו טבח ביישובים.

כמו כן, צה"ל עד היום לא חשף מה היתה עלות הכוללת של פרויקט "מרחב חכם וקטלני" בחטיבה הצפונית באוגדת עזה שכלל רובוטיקה ומה עלה בגורלו.

איראן מוגדרת כאויב מרכזי ונגדו ממקד הרמטכ"ל את מרבית ההיערכות. לצד זאת, דוחף הרמטכ"ל זמיר "חדשנות בקצה".

מדובר בשימוש נרחב בבינה מלאכותית, הקמת מרכזי דאטה חדשים, מעבר לרובוטיקה ואוטונומיה בכלל הזרועות, ושינוי ארגוני חד במרחב החלל. חשוב לציין כי נפילת משטר האייתולות בטווח הזמן הנראה לעין יכולה לשנות את התר"ש כולו.

הרמטכ"ל החליט על הקמת צוות ייעודי לתרבות ארגונית במטרה להטמיע את לקחי הכישלון של שבעה באוקטובר בתוך ה-DNA של הפיקוד ברמות השונות, לשפר את הרציפות התפקודית תחת אש ולייצר מנגנון של "למידה תוך כדי תנועה".

יש עדיין בצמרת צה"ל מחלוקת על תהליך הפקת הלקחים וההטמעה בזרועות, בפיקודים ובאגפים במיוחד כשסוגיית האמון בצה"ל ובמטכ"ל טרם נפתרה מאחר וחלק מהתחקירים טרם הסתיימו.

דור מפקדי השדה צבר מאז תחילת המלחמה ניסיון מבצעי רחב ועשיר בתהליכים שלא משתווה בשום קנה מידה לניסיון הקרבי של המטכ"ל.

מעת לעת מורגש המתח בכנסים ובימי עיון בהשתתפות בכירים מצמרת הצבא. כדי לצמצם את הפערים ולהימנע מתוכנית רב שנתית שתצטייר כ"בועה", הוחלט לשתף בחלק מהסדנאות מפקדי גדודים ומפקדי חטיבות.

לוח הזמנים שנקבע לתכנון התר"ש (סיום תכנון עד ה-1 באפריל) הוא יומרני מאוד, כך חושבים בצמרת הצבא.

הניסיון לבנות תוכנית לעשור קדימה בזמן שהצבא עדיין נמצא ב"מאמץ הפעלת כוח" אינטנסיבי ובמצב ביטחוני חסר יציבות ברוב הזירות, עלול להוביל לתכנון חסר או לבניין כוח שנערך למלחמות עבר שיעכב את תהליכי השיקום הקריטיים שהצבא זקוק להם בדחיפות.