שנים ארוכות נהנו ישראלים מתור זהב של דרכונים אירופיים. מדינות שונות באיחוד פתחו מסלולים ייעודיים לבעלי זיקה משפחתית, והאזרחות האירופית הפכה לנכס מבוקש עבור עשרות אלפי צאצאים של יוצאי אירופה. אך בשנים האחרונות התמונה משתנה באופן דרמטי: פורטוגל סגרה את השערים כמעט לחלוטין, פולין מקשה דרך פרשנות משפטית מחמירה, וכעת גם רומניה מצטרפת למגמה עם דרישת ידיעת השפה החדשה. האם שעון החול אוזל גם כאן?
עו"ד ונוטריון דניאל הרשקו, שמשרדו מתמחה בהוצאת אזרחות ודרכון רומני לישראלים, מסביר את השינויים החדשים, חושף מי פטור לחלוטין מדרישת השפה, ומציע מסלול נוח ללימוד מהבית עבור אלה שכן נדרשים למבחן.
עו"ד הרשקו, אנחנו רואים מגמה של סגירת שערים באירופה. מה קורה עם פורטוגל ופולין?
"הסיפור הפורטוגלי הוא דוגמה קלאסית לשינוי מדיניות דרמטי. במשך שנים, הדרכון הפורטוגלי היה הלהיט הבלתי מעורער בקרב ישראלים. החוק היה מקל והדרישות מינימליות. אבל לפני קצת יותר משנה, הממשלה הפורטוגלית החליטה לעשות סוף לפרצה הזו. הפרלמנט אישר ברוב גדול את חוק האזרחות החדש וביטל את הסעיף שאִפשר לצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל לקבל אזרחות בתנאים מקלים.
זה לא נולד ביום אחד - למעלה ממאה אלף בקשות מישראל לבדה יצרו עומס עצום ותחושה שהחוק חרג מכוונתו המקורית. כיום, מי שרוצה אזרחות פורטוגלית צריך להוכיח זיקה ממשית: ידיעת השפה, שהייה ממושכת במדינה וקשר כלכלי."
ומה לגבי פולין?
"במקרה הפולני המצב שונה אבל לא פחות בעייתי. פולין לא שינתה את החוק, אלא החמירה את הפרשנות והאכיפה של חוקים היסטוריים. המוקש המרכזי נוגע לשאלת רציפות האזרחות. לפי הדין הפולני, מי ששירת בצבא זר ללא אישור השלטונות - בעיקר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ולפני חקיקת חוק האזרחות של 1951 - עשוי היה לאבד את אזרחותו הפולנית.
בשנים האחרונות הרשויות בפולין החלו לבחון את הסוגייה הזו ביתר קפדנות, והגיעו למסקנה ששירות בצה"ל באותן השנים מהווה שירות בצבא זר. המשמעות עבור ישראלים רבים היא פסילת הזכאות של הדור השני והשלישי - לא בשל היעדר שורשים, אלא בשל פרשנות משפטית שמנתקת בדיעבד את רצף האזרחות."
מה לגבי רומניה? האם גם שם השערים נסגרים?
"הוצאת אזרחות ולדרכון רומני זה סיפור שונה. נכון להיום ההליך לקבלת אזרחות רומנית עדיין אפשרי ומתבסס על עקרון השבת אזרחות שנשללה בעבר. זה לא מסלול קצר או פשוט - הבקשות עוברות דרך מערכת בירוקרטית מורכבת, הכוללת בדיקות מעמיקות של מסמכים, רצף דורות והוכחת אזרחות קודמת.
אבל בהשוואה למסלולים שנסגרו או הוקשחו בפורטוגל ובפולין, התנאים ברומניה עדיין ברורים יותר והמסגרת המשפטית נותרה יציבה יחסית. עם זאת, רומניה של 2026 אינה אותה מדינה שנתפסה בעבר כחלשה או פריפריאלית. היא חיזקה את מעמדה הכלכלי והפוליטי, והרשויות החלו להדק את הפיקוח על הליכי קבלת האזרחות."
לעו"ד דניאל הרשקו באתר זאפ משפטי
לאתר של עו"ד דניאל הרשקו
מה השינוי המרכזי שחל לאחרונה ברומניה?
"במסגרת תיקון 2025 לחוק האזרחות הרומנית, נוספה לראשונה דרישה רשמית להוכחת ידיעת השפה הרומנית כתנאי לקבלת אזרחות במקרים מסוימים בלבד. אני יודע שהדרישה הזו הפכה את נושא השפה לאחד הנושאים המרכזיים בתהליך, ויצרה לא מעט סימני שאלה בקרב ישראלים רבים שבוחנים את הזכאות שלהם.
אבל אני יכול להרגיע ולספר שני דברים מרכזיים: הראשון הוא שהצורך הזה אינו חל באופן גורף על כלל הזכאים לדרכון רומני. הדבר השני הוא שמבחן השפה הרומנית הוא בסך הכול דרישה להציג תעודה המעידה על ידיעת השפה ברמה B1 - ידיעה ברמה בינונית, לא אקדמית, כזו המאפשרת ניהול שיחה בסיסית והבנה של טקסטים פשוטים, לא מעבר לכך."
אז מי בדיוק פטור מהדרישה לדעת את השפה הרומנית?
"יש כמה קטגוריות של פטורים. ראשית, במקרים שבהם האזרחות של ההורים או של הסבים לא נשללה בעבר, אלא נשמרה ברצף משפטי - אין כל דרישה לידיעת השפה הרומנית ואין כל מגבלת דורות. שנית, במקרים שבהם האזרחות נשללה, חובת ידיעת השפה הרומנית אינה חלה על מי שהוא עצמו נולד ברומניה, מי שמעל גיל 65 במועד הגשת הבקשה לאזרחות, וכן על צאצאים קטינים מתחת לגיל 18. לכן השלב הראשון והחשוב ביותר הוא בדיקה משפטית והיסטורית מדויקת של התיק."
ומה לגבי אלה שכן נדרשים למבחן השפה? זה נשמע מאתגר.
"רק במקרים שבהם מתברר כי קיימת חובת שפה, נכנס שלב ההכנה עצמו. גם כאן, לא מדובר במכשול בלתי עביר. כדי להפוך את האתגר הזה לנגיש ופשוט, יצרנו במשרד מעטפת שכוללת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות מובילות ברומניה. אלה מוסמכות להנפיק את תעודת ה-B1 הנדרשת על פי החוק לידיעת השפה הרומנית.
במסגרת הזו אנו מציעים ללקוחותינו קורס אקדמי מקוון ומקיף בן 100 שעות, שמועבר כולו בזום על ידי מרצים מוסמכים, כך שניתן ללמוד בנוחות מהבית בישראל. הליווי שלנו הוא מלא, מהשיעור הראשון ועד למבחן הסופי שנערך על ידי האוניברסיטה עצמה. הניסיון שלנו מראה שמי שנכנס למסלול הזה מצליח בלי בעיה מיוחדת לעבור את מבחן השפה המדובר."
אז מה המסר המרכזי שאתה רוצה להעביר למי שבוחן את האפשרות של אזרחות רומנית?
"השינויים בחוקי ההגירה באירופה מזכירים דבר פשוט - שום דבר לא נשאר קבוע לנצח. מסלולים שפעם נראו מובנים מאליהם הופכים עם הזמן מורכבים יותר, וזו כבר מגמה ברורה ביבשת כולה. לכן אין כאן עניין של לחץ, אלא של תזמון נכון. כל עוד האפשרות קיימת, כדאי לפעול כדי להשאיר לעצמנו ולמשפחה כמה שיותר אפשרויות פתוחות לעתיד."
אודות עורך דין ונוטריון דניאל הרשקו
משרד עו"ד ונוטריון דניאל הרשקו הינו מבין המשרדים המובילים בישראל בתחומי אזרחות רומנית, ליטיגציה אזרחית מסחרית ומקרקעין. עו"ד הרשקו, בעל ניסיון עשיר של מעל 18 שנה, הינו מגשר מוסמך ומכהן כבורר במינוי של יו"ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. בוגר שני תארים מאוניברסיטת חיפה - תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות יתרה, מקום שלישי במחזור) ותואר שני במשפט וטכנולוגיה (בהצטיינות). המשרד מתמחה בטיפול מקיף בקבלת אזרחות ודרכון רומני, ליטיגציה אזרחית, דיני נדל"ן, תכנון ובניה ועוד.
לקבלת פרטים חשובים נוספים, צרו קשר עם עורך דין דניאל הרשקו בטלפון: 054-5008538
לעיון במדריך המקיף להוצאת אזרחות רומנית
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה באדיבות זאפ משפטי