האם חלון ההזדמנויות לאזרחות גרמנית לצאצאי ניצולי השואה עומד להיסגר?

"התיקונים החדשים בחוק האזרחות הגרמני פתחו צוהר אדיר עבור צאצאי ניצולי השואה וצאצאי יהודים שנרדפו על ידי הנאצים", אומר עורך הדין מיכאל דקר, שותף מייסד במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי. "אבל יש לנו בעיה חמורה: מי שמגיש היום בקשה לאזרחות גרמנית יחכה לפחות שנתיים-שלוש, לעומת שמונה חודשים למי שמגיש בגרמניה עצמה. לצערי, לא מדובר רק בעיכוב אלא במירוץ נגד הזמן, כי החקיקה בעניין יכולה להשתנות בכל רגע".

המציאות שמתאר עו"ד דקר משקפת את המשבר הבירוקרטי שפקד את תהליך הוצאת הדרכון הגרמני עבור ישראלים. מאז התיקון הדרמטי לחוק האזרחות שנכנס לתוקף באוגוסט 2021, יחד עם תיקונים נוספים שנעשו עד 2025, עשרות אלפי ישראלים גילו שהם זכאים לאזרחות גרמנית מתוקף קשר משפחתי לניצולי שואה או ליהודים שנרדפו על ידי הנאצים.

התיקונים הרחיבו משמעותית את מעגל הזכאים. כעת, לא רק צאצאי אזרחים גרמניים לשעבר זכאים לאזרחות אלא גם צאצאי תושבי גרמניה שחיו במדינה במעמד נתינות או תושבות לפני עליית הנאצים. בנוסף, בוטלו אפליות היסטוריות כנגד צאצאי נשים גרמניות וילדים שנולדו מחוץ לנישואין. אולם, הביקוש העצום יצר פקק בירוקרטי שמאריך את ההמתנה לשנים.

הדרך הארוכה לדרכון

סעיף 15 החדש בחוק האזרחות הגרמני יצר מהפכה במעגל הזכאים לצאצאי נרדפי הנאצים. "יהודים רבים עזבו את פולין ומדינות אחרות במזרח אירופה במהלך שנות העשרים והשלושים והיגרו לגרמניה", מסביר עו"ד דקר. "רובם הגדול לא קיבלו אזרחות גרמנית, אלא מעמד של נתינים או תושבים בלבד. בעקבות התיקון לחוק האזרחות הגרמני, גם הם וצאצאיהם זכאים לה באותם תנאים בדיוק".

התיקונים הנוספים שנעשו עד 2025 תיקנו עוולות משפטיות ארוכות שנים. צאצאים של נשים גרמניות שבעבר לא היו זכאים בגלל האפליה המגדרית יכולים כיום להגיש בקשה. כמו כן, ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, שבמשך עשרות שנים נפסלו אוטומטית, זכאים כיום לקבלת האזרחות.

התיקונים בגרמניה הם לא היחידים, שכן, גם באוסטריה נעשה תיקון מרחיב דומה. "צאצאיהם של יהודים שהחזיקו באזרחות אוסטרית, ועזבו את אוסטריה עקב חשש מרדיפת הנאצים בין ינואר 1933 ועד מאי 1945, יהיו זכאים גם הם לקבלת אזרחות ודרכון אוסטרי", מפרט עו"ד דקר. "כמו כן, מי שחי בטריטוריה האוסטרו-הונגרית במעמד אזרח או תושב, ועזב את אוסטריה עד מאי 1955 עקב חשש לרדיפה, יהיה זכאי לאזרחות אוסטרית".

התיקונים בחקיקה הובילו לגל של ישראלים ויהודים נוספים מכל העולם שמבקשים להוציא דרכון גרמני או אוסטרי. לפי הרשות הפדרלית לאזרחות בגרמניה, רק בשנת 2024 הוגשו יותר מ-16,000 בקשות על פי סעיף 15 החדש, לעומת כ-13,000 בקשות על פי סעיף 116 הוותיק. יחד עם זאת, רק 14 פקידים בכל גרמניה אחראים לטפל בכלל הבקשות החדשות. חישוב פשוט מראה שכל פקיד צריך לטפל במאות בקשות, כשכל אחת דורשת מחקר ברמה כזו או אחרת.

"ההערכה המינימלית", אומר עו"ד דקר, "היא שתהליך בחינת הבקשה נמשך בפועל בערך שנה, כלומר כל בקשה ממתינה בממוצע בין שנה לשנתיים עד שתהליך הבחינה מתחיל בפועל".

• האם יש דרך לקצר את הזמנים עד לקבלת הדרכון?

עו"ד דקר: "אנחנו מקווים שיהיה שינוי בקרוב. זמני ההמתנה הארוכים מובילים לתסכול רב בקרב מגישי הבקשות. פעמים רבות, מבקשים חשים שהרשויות הגרמניות מעכבות במכוון את הבקשות שלהם. על רקע המצב שנוצר, החלטנו שלא להישאר אדישים למצוקת הלקוחות והגשנו עתירה רשמית למשרד האדמיניסטרציה הפדרלי של גרמניה, בשיתוף עם ארגונים מקומיים בגרמניה. העתירה מתמקדת בהשפעה הקשה של העיכובים על צאצאי נרדפי הנאצים".

לדברי עו"ד דקר, מטרת העתירה כרגע היא להביא את העיכובים הממושכים לתשומת ליבו של הדרג המדיני בגרמניה. "בסופו של יום", הוא אומר, "הזכאות לקבלת אזרחות גרמנית נועדה להוות פיצוי לצאצאי נפגעי הרדיפה הנאצית. זמני ההמתנה הארוכים חותרים תחת התכלית המקורית של הליך ההתאזרחות".

סיכויי הצלחה גבוהים

למרות הבעיות הלוגיסטיות, הנתונים מעידים על סיכויי הצלחה יוצאי דופן לצאצאי נרדפי הנאצים. על פי הרשות הפדרלית בגרמניה, בין 2021 ל-2024 התקבלו כ-7,800 אישורים להתאזרחות על פי סעיף 15 החדש, בעוד שבאותה התקופה נדחו בממוצע בסך הכול 25 בקשות על פי הסעיף החדש בכל שנה.

אולם, לדברי עו"ד דקר, אחד האתגרים הגדולים בתהליך של הוכחת הזכאות לצאצאי נרדפי הנאצים הוא איתור המסמכים. "הרשות הפדרלית מבצעת מחקר ארכיוני עצמאי ולא מסתמכת רק על המסמכים שהמבקש מביא", הוא מסביר. "זה מאוד מחמיא למקצועיות שלהם, אבל זה גם מאריך את התהליך".

הוא מציין, כי למקרים מורכבים של משפחות שמסמכיהן נאבדו במהלך הרדיפות נדרשים משאבים מיוחדים. "לנו במשרד", מוסיף עו"ד דקר, "יש נציגה בגרמניה שמבצעת חיפושים ארכיוניים ידניים. רבים מהמסמכים לא עברו דיגיטציה, ואז צריך לחפש אותם בצורה ידנית בארכיונים הרלוונטיים בגרמניה".

למשרד עו"ד דקר, פקס, לוי באתר zap משפטי

לאתר של משרד עו"ד דקר, פקס, לוי

עו"ד דקר מדגיש את הדחיפות במקרה של צאצאי נרדפי הנאצים. "החקיקה בעניין הזה יכולה להשתנות", הוא אומר. "ראינו זאת עם הדרכון הפורטוגלי, שחלון ההזדמנויות נסגר לפתע. הסנטימנט העוין למהגרים באירופה תמיד אורב מנגד ומאיים לבטל את הזכאות שנוצרה בחקיקה".

המלצתו ברורה: "מי שמתחיל היום בתהליך מרוויח פעמיים: הן בקיצור זמני ההמתנה שצפויים להתארך בהמשך, והן בשמירה על הזכאות כל עוד היא אפשרית. מומלץ שלא לדחות את מועד פתיחת ההליך".

ישראלים רבים מבקשים להוציא דרכונים זרים, גם לאוסטריה ולגרמניה, כמעין תעודת ביטוח או דרך נוחה יותר לשהות באירופה, הן לתקופות קצרות והן לתקופות ארוכות. רובנו מתייחסים להוצאת האזרחות כאל פרוצדורה בירוקרטית, אבל לא פעם העבר מתדפק על החלון והתהליך עצמו מביא לגילויים מרגשים על העבר המשפחתי של צאצאי נרדפי הנאצים.

"יש לנו לקוחות", אומר עו"ד דקר, "שתוך כדי התהליך למדו על קיומם של קרובי משפחה נוספים שבמקרה גם היו בתהליך אצלנו, והתברר שהייתה להם סבתא משותפת בגרמניה. על הדרך, נוצר סיפור היכרות בין קרובי משפחה אבודים. זה מאוד מרגש ומייצר תחושה של איזו סגירת מעגל".

הוא מספר גם על מקרה של אישה שבדקה את זכאותה לדרכון אוסטרי ותוך כדי בדיקה ארכיונית גילתה פרטים שאחד הסבים שרד את מחנות ההשמדה. "בסופו של דבר, היא החליטה לקדם הוצאת דרכונים אוסטרים לכל המשפחה - 35 דרכונים בסך הכל", מוסיף עו"ד דקר.

למרות האתגרים הבירוקרטיים, עו"ד דקר נחוש בדעתו להמשיך במאבק. "השינוי האמיתי יבוא רק כשהדרג המדיני בגרמניה יבין שמדובר לא רק בעומס אדמיניסטרטיבי, אלא בצדק היסטורי", הוא אומר. "אנחנו לא מוותרים על אף לקוח ועל אף בקשה. אלפי ישראלים - צאצאי ניצולי השואה וצאצאי יהודים שנרדפו על ידי הנאצים - ממתינים לא רק לדרכון, אלא לסגירת מעגל היסטורי: השבת הזכויות שנשללו מאבותיהם. וזה משהו שאנחנו לא מוכנים לוותר עליו, לא בגלל עומסים ולא בגלל בירוקרטיה".

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי

הכתבה בשיתוף zap משפטי