האם הארגון האופוזיציוני יהפוך לזרוע הצבאית של המפגינים נגד המשטר האיראני? בכירים בעבר מכירים היטב את ארגון מוג'אהדין ח'אלק (MEK) שהוקם אי שם בשנות השישים כהתנגדות למשטר השאה ולאחר מכן למשטר האייתולות בשאיפה להקים משטר דמוקרטי-סוציאליסטי המנתק בין המשטר לדת.
בראשית דרכו ביצע הארגון פיגועי חבלה גדולים ומתוחכמים נגד בכירי המשטר האיראני. אך בעשור האחרון, העתיק את המטה למזרח אירופה, הקים "תאים רדומים" ברחבי איראן, עבר ללוחמה היברידית הכוללת התקפות סייבר, מבצעי תודעה (קידום נרטיב אנטי משטרי), ומבצעי חבלה ממוקדים.
בשנת 2016 פורסם בוואלה כי בשנת 2003 פעילים בארגון מוג'האדין ח'אלק דיווחו לגורמים זרים מחוץ לאיראן על הקמת מתקן להעשרת אורניום בין הרי הקרקאס הכהים לנתנז. לאורך השנים הארגון קיים קשרים עם ארגוני ביון מערביים, לפי פרסומים זרים גם עם המוסד, בשל יכולת החדירה שלו למרחבים רגישים ברחבי איראן.
לפי מומחים שעוקבים אחרי הרשתות החברתיות של הארגון האופוזיציוני, פעיליו עברו בימים האחרונים מפעילות תודעה ברשתות והפצת כרוזים ברחובות לפעולות חבלה ואלימות ישירים. לפי הדיווחים הזרים פעיליו חזרו לתקוף עשרות מטות באסיג' בערים: טהרן, משהד, וכרמנשאה, כולל הצתה והרס פסלים של המנהיג העליון האיראני עלי חמינאי ומפקד כוח קודס קאסם סולימני שחוסל על ידי ארה"ב.
לפי הפרסומים בין היתר בחשבון המזוהה עם הארגון (Resistance Units + Mojahedin.org) הם אלו שאחראים לפריצה למערכות השידור של הטלוויזיה הממלכתית האיראנית והשמעת סיסמאות כמו "מוות לחמינאי". גם הצתת בניין רשות השידור ב-8 בינואר באיספהאן.
לכן, המשטר האיראני רואה בארגון הקיצוני איום מוחשי שיכול לנצל את ההפגנות האלימות לפגיעה בבכירי ובסמלי המשטר ותשתיות לאומיות. השאלה הגדולה שמרחפת ברקע היא האם הארגון שיודע לפעול מתחת לסף הרעש, בחשאי, להפעיל תאים רדומים ולבצע פיגועי איכות תוך הטלת אימה על מנגנוני הביטחון השונים יהפוך לזרוע הצבאית של המפגינים ברחבי איראן.