איראן הכריזה הערב (ראשון) על שלושה ימי אבל לאומי "לכבוד השהידים שנהרגו בהתנגדות נגד ארצות הברית והמשטר הציוני", כך דיווחה התקשורת הממלכתית במדינה. במקביל למתיחות הגוברת, משרד החוץ בטהראן זימן לשיחת נזיפה את השגריר הבריטי, לאחר שמפגין הסיר את דגל איראן מבניין השגרירות בלונדון.
ההודעות הללו מגיעות על רקע הדיווחים על דיכוי אכזרי של המחאות, כאשר ארגון זכויות האדם HRANA, הפועל בארצות הברית, דיווח היום כי מספר ההרוגים במהלך שבועיים של מחאות באיראן עלה ליותר מ-500 בני אדם. על פי הנתונים, נהרגו 490 מפגינים ו-48 אנשי כוחות ביטחון, ובוצעו כ-10,000 מעצרים. סוכנות הידיעות רויטרס ציינה כי לא ניתן לאמת את הנתונים באופן עצמאי.
ההפגנות באיראן נמשכות כבר שבועיים, ובכירי המשטר שחררו היום (ראשון) איומים לעבר ארצות הברית וישראל בעודם מנסים להפריד בין המחאה "הלגיטימית" בשל המצב הכלכלי הקשה לבין התפרעויות של "טרוריסטים".
ובעוד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוקל לתקוף באיראן בשל הדיכוי המחריף, "הטלגרף" הבריטי דיווח שהממשל הוזהר שהצבא זקוק לזמן נוסף כדי להיערך לפעולה שכזו. בכיר איראני איים מוקדם יותר היום כי טהראן תגיב לכל התקפה שכזו כשישראל ומטרות אמריקניות באזור יהיו על הכוונת. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה מפי גורמים ישראליים שהכוננות הועלתה לאור ההתפתחויות.
האינטרנט באיראן מושבת מאז יום חמישי בערב, מה שמקשה על זרימת מידע עצמאי מתוך הרפובליקה האסאלמית. עם זאת, האינפורמציה שזולגת משם מתארת מעשי הרג נרחבים של כוחות הביטחון נגד המפגינים ותיאורים קשים מבתי החולים המלאים בגופות ובפצועים.
קשה לאמוד את מספר הנפגעים, שלפי ארגוני זכויות אדם וגופי אופוזיציה נע בין מאות לאלפים. לפי ארגון זכויות האדם של איראן, שבסיסו בנורבגיה, לפחות 192 מפגינים נהרגו מאז תחילת המחאות בבזאר בטהראן. הרשויות לא נקבו במספר האזרחים ההרוגים, אך דיווחו על הרוגים רבים משורות כוחות הביטחון והתקשורת הרשמית שידרה היום קטעים מהלוויותיהם ברחבי המדינה.
עוד דיווחה הטלוויזיה הממלכתית כי 30 אנשי כוחות ביטחון יובאו לקבורה בעיר אספהאן שבמרכז המדינה, וכי שישה אנשי ביטחון נהרגו בידי "פורעים" בעיר כרמאנשאה שבמערב. כמו כן דווח כי מסגד הוצת בידי "פורעים" בעיר משהד שבצפון־מזרח המדינה בליל שבת. היועץ לביטחון לאומי, עלי לריג'אני, השווה את שיטות ההרג לשל ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש).
משמרות המהפכה האשימו אתמול "טרוריסטים" בתקיפת מתקני ביטחון, ומפקד משטרת איראן, אחמד-רזא ראדן, אמר כי כוחות הביטחון הגבירו את המאמצים להתמודד עם "פורעים". לפי דיווח בפוקס ניוז, איראן ביקשה סיוע מהמיליציות השיעיות בעיראק בדיכוי המהומות.
המחאות החלו בעקבות זינוק חד באינפלציה, אך בהמשך הופנו נגד שלטון הדת השולט במדינה מאז המהפכה האסלאמית ב־1979. הממשלה מאשימה את ארצות הברית וישראל בליבוי המהומות.
אלו ההפגנות הנרחבות ביותר מאז מחאות החיג'אב ב-2022, ואף שבעבר הצליח המשטר לדכא ביעילות הפגנות נרחבות לא פחות, הוא נמצא בעמדת חולשה היסטורית. המלחמה ביוני הותירה אותו חשוף לתקיפות נוספות, ובעלי בריתו באזור נחלשו משמעותית מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
בכיר במודיעין האמריקני תיאר אתמול המצב באיראן כ"משחק סיבולת". לדבריו, האופוזיציה מנסה לשמר לחץ עד שדמויות מפתח בשלטון יברחו או יחליפו צד, בעוד שהרשויות מנסות להטיל די פחד כדי לפנות את הרחובות — מבלי לספק לארצות הברית עילה להתערבות.
ישראל לא אותתה על רצון להתערב, על רקע מתיחות גבוהה בין שתי היריבות המרות סביב חששות ישראליים מתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן.