מתחת לשכבות הקרח העצומות של גרינלנד מסתתר שריד מסוכן מימי המלחמה הקרה: "קאמפ סנצ'ורי" (Camp Century), בסיס צבאי אמריקאי סודי שנחפר בעומק הקרחון בשנות ה-50. בעוד שבמשך עשורים הוא נחשב לקפסולת זמן היסטורית, כעת מדענים משנים את הטון לגביו ומגדירים אותו כפצצה אקולוגית מתקתקת.
ההנחה המקורית של צבא ארה"ב הייתה שהקרח הנצחי של גרינלנד יקבור את הבסיס - ואת כל הזבל שנשאר בו - לנצח. "הרעיון שפסולת יכולה להיקבר לנצח מתחת לקרח הוא לא מציאותי", קובע כעת ג'יימס ווייט, מדען אקלים מאוניברסיטת קולורדו בולדר. "שינויי האקלים לחצו את דוושת הגז עד הסוף, והכל קורה הרבה יותר מהר ממה שציפו".
מה מסתתר מתחת לקרח?
מחקרים עדכניים מעריכים כי הבסיס הנטוש מכיל כמות בלתי נתפסת של רעלים שעלולים להשתחרר לסביבה: 200,000 ליטר של דלק דיזל, כמויות אדירות של כימיקלים רעילים (PCBs - ביפנילים עתירי כלור) הידועים כמסרטנים, ביוב ביולוגי קפוא, והגרוע מכל - פסולת רדיואקטיבית מהכור הגרעיני שסיפק חשמל לבסיס.
כשהבסיס ננטש ב-1967, הפסולת הרדיואקטיבית נקברה כשהיא פולטת קרינה בהיקף שמוגדר כיום נמוך יחסית (שווה ערך לסריקה רפואית). אולם המדענים מזהירים כי הסכנה האמיתית היא ה"קוקטייל" הרעיל: שילוב של הקרינה יחד עם אלפי טונות של כימיקלים ודלק שצפויים לזרום למערכת האקולוגית הרגישה ולהרעיל את שרשרת המזון.
טראמפ, סין והקרב על גרינלנד
הסיפור הסביבתי הזה מקבל תפנית פוליטית חדה על רקע ההצהרות האחרונות מוושינגטון. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חזר השבוע על קריאתו לארה"ב לשלוט בגרינלנד, בטענה ל"צרכים ביטחוניים" מול הנוכחות הגוברת של רוסיה וסין באזור. "אנחנו צריכים את גרינלנד מבחינה ביטחונית", הצהיר טראמפ.
אלא שהמדענים טוענים שהאיום הביטחוני האמיתי כרגע הוא לא סיני או רוסי, אלא אמריקאי לחלוטין. כשהקרח יימס והפסולת תצוף, מי יהיה אחראי לניקיון היקר והמסוכן? ארה"ב שהשאירה את הזבל? או דנמרק שאישרה את הפרויקט (אולי מבלי לדעת על הפסולת הגרעינית)?
"קאמפ סנצ'ורי" עשוי להפוך למקרה המבחן הראשון בהיסטוריה של סכסוך בינלאומי שנגרם ישירות על ידי פסולת שנחשפה עקב שינויי אקלים. בינתיים, השעון מתקתק, והקרח ממשיך להפוך למים.