ברכות לשר החינוך יואב קיש על ההחלטה כי החל מהשנה הבאה חינוך פיננסי יהיה מקצוע חובה בכל חטיבות הביניים: הדברים נכתבים ללא ציניות. לא מזמן הגשמתי חלום ולמדתי משפטים, ובמהלך ההתמחות עסקתי בין היתר בפשיטות רגל. נדהמתי לגלות עד כמה אנשים לכאורה סבירים מקבלים החלטות בלתי סבירות, שמשפיעות על חייהם ואף פוגעות בעתיד ילדיהם. לא פעם מדובר ב"יהיה בסדר" חסר בסיס: מזלזלים באלף פה, מבזבזים אלף שם, והסכומים מצטברים עד לקריסה. מכאן החשיבות שבהפנמה מוקדמת של עיקרון פשוט: נכסים שאינם מנוהלים באחריות, מתכלים.
לנוכח ההחלטה הנכונה והנבונה הזו, יש להצטער שבתחומים אחרים שבאחריות השר לא ניכרת ראייה ארוכת טווח, שתעצור מהלכים הפוגעים במשאבים ציבוריים ומזיקים לכלל.
להמחשה, בשבוע שעבר משרד החינוך פרסם שתלמידים בבתי ספר יסודיים ברשתות החינוך החרדיות המזוהות עם ש"ס ויהדות התורה מקבלים יותר שעות מתוקצבות מאשר תלמידים במגזרים אחרים, זאת למרות הבעיות הידועות במסגרות הללו, בתכנים בכלל, ובלימודי ליבה בפרט. יהיה מי שיטען כי רבים מהתלמידים הללו באים מרקע כלכלי חלש, ולכן ראוי שהמדינה תסייע להם יותר. אלא שתלמידים מרקע דומה במגזרים אחרים מקבלים פחות, אף שהם לומדים במסגרות מפוקחות, ולמרות שהיעדר השכלה כללית מספקת פוגע בהשתלבות עתידית של חרדים בשוק העבודה. הילדים זכאים כמובן לחינוך, אך כלל בסיסי בהתנהלות פיננסית נאותה הוא להשקיע היכן שיש אפשרות לתשואה גבוהה או סבירה, ולהימנע מהשקעות כושלות. במילים פשוטות: נכון לעכשיו, משרד החינוך משקיע יותר במקום שבו הסיכוי לתמורה ארוכת טווח נמוך.
אדלג להשכלה הגבוהה, בה לומדים כיום כ-300 אלף סטודנטים, מהם מעט יותר במכללות מאשר באוניברסיטאות. מאז שנות התשעים, התרחבות המכללות תרמה להנגשת ההשכלה לציבור הרחב ולשיפור ההכשרה המקצועית בישראל. עם זאת, יוזכר שבעוד המכללות מתמקדות בעיקר בהיבטים יישומיים, האוניברסיטאות הן מוקדי מחקר וחדשנות. תרומתן למשק, באמצעות פטנטים, טכנולוגיות והון אנושי, מוערכת במיליארדים.
שר השוקל שיקולים ארוכי טווח היה פועל לחיזוק שתי המערכות, כל אחת לפי יתרונותיה וצרכיה. אלא שמאז כניסתו של קיש לתפקידו כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), דומה שניתנת עדיפות למכללות. הרכב המל"ג השתנה בהתאם: יש בה יותר נציגי מכללות מאי פעם, ולראשונה אוניברסיטת תל אביב - הגדולה באוניברסיטאות - אינה מיוצגת בגוף הקובע מדיניות ומקצה משאבים. בנוסף, איש מנושאי שלושה התפקידים הבכירים במל"ג לא הגיע אליהם מתפקיד באוניברסיטה.
סביר שיש בכך להשפיע על היכולת של הבכירים הללו לקיים קשרים יעילים עם אקדמאים וחוקרים בעולם. חשיבות הקשרים הללו גוברת נוכח הלחצים והעיצומים, הגלויים והסמויים, שמופעלים על האקדמיה הישראלית מאז שבעה באוקטובר. למרות איומים, לא נפגעה הגישה הישראלית לתוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, מהחשובים והעשירים בשיתופי הפעולה. על רקע זה, תמוה היעד שבכירי המל"ג בראשות קיש בחרו לנסיעתם הראשונה בחו"ל - הונגריה. בהחלטה חריגה כלפי חברה באיחוד האירופי, רבים ממוסדות ההשכלה הגבוהה שם חסומים מתוכנית "הורייזון", זאת בשל העברת השליטה בהם לידי גופים פוליטיים ופגיעה בחופש האקדמי. במקום לעודד את עצמאות האקדמיה בישראל, שהישגיה מועילים לכלל הציבור, בישראל בחרו לשתף פעולה עם המנודים.
אין צורך להסביר מדוע, כדי לשמור על יתרונה האיכותי של ישראל, מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה חייבות להצטיין. שר המתעקש - בצדק - על חינוך פיננסי לשם איתנות אישית, ראוי שיישם אותה ראייה רחבה וצופה עתיד גם ברמה הלאומית. חיוני שיעדיף שיקולים מקצועיים וענייניים על פני אינטרסים פוליטיים קצרי טווח, שעלולים, להביא לפשיטת רגל.
הכותבת היא שגרירה בדימוס