עובדים במאפיית "Breads Bakery", הסניף הניו יורקי של "לחמים", המוכרת מתל אביב, דרשו "להפסיק את תמיכת החברה", במה שהם מכנים - "רצח העם הפלסטיני". זאת, במסגרת ניסיון להתאגדות עובדים. אלא שדרישה זו הציתה סערה ציבורית רחבה, והובילה למפגן תמיכה יוצא דופן מצד הקהילה היהודית ותומכי ישראל בעיר.
הקריאה של העובדים, שהתאגדו תחת השם "Breaking Breads", עוררה דאגה גוברת בקרב גורמים יהודיים ופרו ישראלים בארצות הברית, הרואים במהלך חלק ממגמה רחבה יותר של חדירת אג'נדה אנטי ישראלית לארגוני עובדים ולשיח הציבורי.
"זה הולך להתפשט", הזהירה דבורה ליפשטדט, לשעבר השליחה המיוחדת של ארצות הברית למאבק באנטישמיות, בציוץ ברשת X. "זה לא ספונטני. זה חלק ממאמץ שיטתי להדיר יהודים ואת ישראל".
אבל האם דרישה פוליטית כזו בכלל אפשרית במסגרת מאבק עובדים? ומה אומר החוק האמריקני?
כדי להבין את המשמעות, רשת JTA - "סוכנות הטלגרף היהודית", כלי תקשורת מוכר בארצות הברית, שוחחה עם שניים מהמומחים הבכירים לדיני עבודה: פרופ' הארי כ"ץ מאוניברסיטת קורנל, ופרופ' סמואל אסטרייכר מאוניברסיטת ניו יורק.
לדברי כ"ץ, מדובר במהלך חריג מאוד. "אני לא מכיר מקרה שבו עובדים הציבו דרישות הקשורות לישראל כחלק ממאבק להתאגדות", אמר. "איגודים כן נוקטים עמדות פוליטיות נגד ממשלת נתניהו, נגד הלחימה בעזה, בעד BDS, אבל לא בתוך מו"מ קיבוצי מול מעסיק ספציפי".
לדבריו, האג'נדה הזו משקפת שינוי עמוק יותר בחלקים מתנועת העבודה המאורגנת בארצות הברית. בדצמבר 2023 הפך איגוד עובדי הרכב UAW שבמסגרתו פועלים גם עובדי Breads, לאיגוד הגדול ביותר שקרא להפסקת אש בעזה, צעד שסימן תפנית חדה בעמדותיו ההיסטוריות.
"זה העסק של המעסיק, לא של העובדים"
גם אם ההתאגדות תצלח - הסיכוי שהעובדים יצליחו לכפות דרישות פוליטיות על ההנהלה כמעט אינו קיים. נכון לעכשיו, הודיעו העובדים כי "מעל 30%" חתמו על טפסי הצטרפות - הרף המינימלי בלבד לפתיחת הליך רשמי. "זה שיעור תמיכה נמוך מאוד", הסביר כ"ץ. "אם זה יגיע לבחירות - יהיה להם קשה מאוד לנצח".
גם אם יוכר איגוד עובדים, החוק האמריקני מחייב משא ומתן רק על נושאים כמו שכר, תנאי העסקה ובטיחות, לא על עמדות פוליטיות. "לעובדים אין זכות להכתיב למעסיק מה לעשות עם כספו או עם עמדותיו לגבי ישראל", אמר כ"ץ. "הנהלה יכולה פשוט לסרב לדון בכך".
המאפייה עצמה הבהירה כי היא רואה במהלך ניסיון להכניס פוליטיקה מפלגתית למקום עבודה. "תמיד היינו מקום שמאחד אנשים מכל הרקעים סביב חדוות האפייה", נמסר. "מטריד אותנו שנושאים פוליטיים מפלגים מוחדרים למרחב הזה".
ברשתות החברתיות קראו תומכי ישראל לפטר את העובדים שהובילו את המהלך, אך גם כאן החוק מורכב יותר. פיטורים בשל פעילות התאגדות, גם אם אין עדיין איגוד מוכר, עלולים להיחשב לא חוקיים. עם זאת, אם עובדים ישבתו או יסרבו לבצע עבודה בשל עמדות פוליטיות, הם עלולים להסתכן בפיטורים חוקיים. "זה העסק של המעסיק, לא של העובדים", אמר אסטרייכר. "לעובד אין זכות להחליט מי הלקוחות של העסק".
אתמול, שישי, הגיעו מאות תושבים לסניף המאפייה באפר וסט סייד, ביוזמת הפעיל הפרו-ישראלי והמרצה המוכר מאוניברסיטת קולומביה שי דוידאי. הקהל עטה מדבקות "Zionist", נופף בדגלי ישראל - ופשוט קנה קפה ובבקה (עוגת השמרים המוכרת).
התור הארוך השתרך סביב הבלוק. משפחות, צעירים ומבוגרים, חלקם דוברי עברית, הפכו את המקום להפגנת סולידריות שקטה אך נחושה. גם תומכי איגודים שהגיעו למקום הבהירו שהקו נחצה. "אני בעד התאגדות", אמר אחד מהם, "אבל הכנסת אנטי-ציונות למאבק עובדים - זה מיותר. זו מאפייה ישראלית. נקודה".
הליך ההתאגדות צפוי להימשך שבועות ואף חודשים. בינתיים, נדמה שהסערה דווקא חיזקה את המותג - והפכה מאפייה מקומית לסמל במאבק הרחב על דמות השיח הציבורי בארצות הברית.