המלחמה לא הסתיימה בקווי החזית. היא ממשיכה להדהד גם באולמות ההרצאה, בדירות השותפים ובחשבונות הבנק של עשרות אלפי סטודנטים בישראל. שירות מילואים ממושך, פיטורים או הוצאה לחל"ת, אובדן הכנסה מעבודות סטודנטיאליות ועלייה חדה ביוקר המחיה - כל אלה הפכו עבור רבים את הלימודים האקדמיים ממסלול התקדמות למאבק הישרדות יומיומי.
על הרקע הזה, מלגות הלימוד עברו בשנה האחרונה שינוי שקט אך עמוק. הן כבר אינן "תוספת נחמדה" או פרס למצטיינים בלבד, אלא עוגן כלכלי שמכריע שאלות יסודיות: האם להמשיך ללמוד, האם לקחת הלוואה נוספת - או האם לפרוש מהלימודים ולהמתין לימים יציבים יותר.
המדינה, הרשויות המקומיות, עמותות וגופים פרטיים הגיבו למציאות החדשה בהרחבת היצע המלגות, בעדכון קריטריונים ובהכנסת שיקולים שלא עמדו בעבר במרכז - ובראשם שירות מילואים והשלכות המלחמה על חיי הסטודנטים.
אחת התוכניות המרכזיות במפת הסיוע הזו היא מלגת מלגו של המועצה להשכלה גבוהה, אך היא רחוקה מלהיות היחידה.
בתוך 17 ימים בלבד מאז פתיחת ההרשמה למלגת מלגו, הוגשו יותר מ-21 אלף בקשות - עלייה של כ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בסך הכול, מדי שנה מוגשות למלגה למעלה מ-50 אלף בקשות, ומתוכן זוכים מעל 15 אלף סטודנטים.
המספרים הללו אינם רק סטטיסטיקה. הם משקפים שינוי תודעתי. סטודנטים שבעבר כלל לא שקלו להגיש בקשה למלגה - משום ש"הסתדרו איכשהו", פונים היום למערכת בבקשת סיוע. "אנחנו רואים סטודנטים מכל הסוגים", אומר לוואלה יוסי סבג, מאגף התקצוב במל"ג. "כאלה שעבדו במשרה חלקית ואיבדו אותה, כאלה ששירתו חודשים במילואים, וכאלה שהמשפחה שלהם נקלעה לקושי כלכלי בעקבות המלחמה. המלגה הזו הפכה עבורם לרשת ביטחון".
מלגת מילגו מחולקת מדי שנה בהיקף של כ־120 מיליון שקלים, ומיועדת לסטודנטים לתואר ראשון וללומדים במכינות קדם- אקדמיות בכל המוסדות להשכלה גבוהה - אוניברסיטאות, מכללות מתוקצבות ולא מתוקצבות. גובה המלגה נע בין 5,000 שקלים ל־12,480 שקלים, בהתאם לניקוד סוציו אקונומי.
אחד השינויים הבולטים בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, הוא אופן חישוב הניקוד. לצד פרמטרים כלכליים קלאסיים, הוכנסו שיקולים שמנסים לשקף מציאות חיים מורכבת יותר.
שירות מילואים מזכה כיום ב-10 נקודות נוספות, תוספת שעשויה להכריע את הזכאות. במקביל, הוכנס קריטריון של הכנסה לנפש, שמנסה לדייק את מצבו הכלכלי האמיתי של הסטודנט, ולא להסתמך רק על נתונים גולמיים.
"אנחנו לא בוחנים רק כמה כסף נכנס", מסביר סבג. "אנחנו בוחנים מי הסטודנט, מאיפה הוא מגיע, ומהם החסמים שעומדים בפניו".
כך נכנסו לשקלול גם נסיבות חיים כמו נכות, יתמות, הורות, מצב משפחתי ושירות צבאי או אזרחי. לפי נתוני המל"ג, כ-85% מהסטודנטים שזכו במלגה בשנה האחרונה הגיעו מאשכולות חברתיים-כלכליים 1 עד 6 - נתון שממחיש עד כמה המלגות ממוקדות באוכלוסיות מוחלשות.
למרות ההרחבה, המלגה אינה אוטומטית. גם סטודנט שקיבל מלגה בשנה שעברה חייב להגיש בקשה מחדש. בכל שנה נפתחת ההרשמה, וכלל הסטודנטים מדורגים מחדש זה מול זה. "המצב הכלכלי של סטודנט יכול להשתנות, וגם המערכת משתנה", אומר סבג. "נכנסים סטודנטים חדשים, ויש כאלה שמצבם משתפר. ההגשה מחדש נועדה לשמור על חלוקה הוגנת ועדכנית".
ההרשמה למלגת מלגו פתוחה עד 13 בינואר, עם אפשרות להשלמת מסמכים גם לאחר מכן, צעד שנועד להפחית חסמים בירוקרטיים ולאפשר לכמה שיותר סטודנטים למצות זכויות.
"הבירוקרטיה לא פשוטה"
יובל בגין דוד, בן 29 מהמושב אליקים שבצפון, הוא מהנדס חשמל ובוגר תואר ראשון שממשיך בימים אלה לתואר שני באוניברסיטת אריאל, עם התמחות בננו אלקטרוניקה. הוא גדל בבית במצב סוציו אקונומי נמוך, להורים נכים שנפגעו בפעולות איבה, ובכל זאת הצליח להתקדם במסלול לימודים תובעני במיוחד.
"אני בשנה השנייה לתואר השני, לומד פיזיקה ומתמטיקה ברמה מאוד גבוהה, ומבצע מחקרים", הוא אומר. במקביל ללימודים, מאז תחילת המלחמה צבר כ-450 ימי מילואים כקצין בחיל האוויר, עם עיסוק במכניקה ובחקר נפלים שלא התפוצצו, לצד עבודת "חשמל הארד קור" בבסיס. במהלך התואר הראשון הוא הסתמך על מלגות של המועצה להשכלה גבוהה, כולל מלגו, והבין מקרוב עד כמה המלגות יכולות להיות ההבדל בין להמשיך ללמוד לבין לוותר כפי שהוא מעיד שקרה לחבריו.
מתוך כך, נולד מיזם חברתי יחד עם שותף גם הוא ממצב סוציו אקונומי נמוך, שעוזר להגיש מלגות עבור מאות סטודנטים. "מדובר על מיזם שנקרא פחות טפסים, יותר לימודים. המיזם מבוסס אלגוריתם שמכוון סטודנטים למלגות שמתאימות להם באמת ומונע בזבוז זמן על הגשות מיותרות. בשנה שעברה כ-500 סטודנטים הגישו דרכו מלגות, והשנה כבר כ-400, והכל ללא תשלום. "זה לחלוטין בהתנדבות, חינמי לגמרי, פשוט לדחוף סטודנטים להגיש ולהאמין שמגיע להם", הוא אומר, ומדגיש גם את הגב שקיבל לדבריו מאוניברסיטת אריאל: "נתנו לי מעטפת שלמה ועזרה רבה וייאמר לזכותם. בסוף, המלגות עזרו לי מאוד. הבירוקרטיה לא פשוטה, אבל מי שמצליח לקבל, מקבל עזרה אמיתית. תודה למל"ג, להשכלה הגבוהה ולאוניברסיטת אריאל".
מלגת מלגו היא רק קצה הקרחון. בעידן הדיגיטלי, ובמיוחד מאז המלחמה, נוצרה "כלכלת מלגות" שלמה מחוץ למוסדות הרשמיים.
ברשת פועלים היום עשרות אתרים, קבוצות ויוזמות שמרכזים מלגות ממקורות שונים: מלגות עירוניות, קרנות פרטיות, עמותות, יזמים חברתיים, גופים פילנתרופיים וגם מלגות שנולדו אד-הוק בעקבות המלחמה, עבור מילואימניקים, מפונים, בני משפחות שכולות וסטודנטים מהדרום ומהצפון.
חלק מהמלגות המוצעות, עמותת שורדים המסייעת לשורדי שואה, לדאוג לסיוע עבור שורדי שואה, הרוב היברידי מהבית.
כמו גם מלגות מהרשויות המקומיות והמועצות. מלגת אימפקט לחיילים משוחררים מהמערך הלוחם, מלגת שוליך המתאימה ללימודי המדעים, הנדסה, מתמטיקה ועוד, מלגת שאול ווינקה ללימודי תואר ראשון, מלגה ליוצאי תימן, מלגת רש"י לאמהות חד הוריות, מלגת ממדים ללימודים המוכרת, מלגת הישגים להייטק שתיפתח באפריל, מלגת יהושע סלטי לסטודנטים ממוצא יהודי-ספרדי ועוד מלגות.
"שנתיים קשוחות"
פריאל זיגדון בת 26 מנתניה, סטודנטית שנה רביעית בחוג להפרעות בתקשורת-קלינאות תקשורת במכללת אחווה, סיפרה לוואלה: "היו לי שנתיים קשוחות. בהתחלה עבדתי במשרד הביטחון, ובשנה השנייה שירתתי במילואים, אז זה היה מאוד עמוס". במילואים שירתה כסמב"צית רפואה במשך מעל 300 ימים בזיקים.
תוך כדי למדה את התואר, לא הצליחה לעבוד ונתנה את כל מה שהייתה יכולה עבור הצבא. "הלכתי ללימודים כרגיל, הייתי בכל שיעור. אני חושבת שהיום כל סטודנט צריך עזרה. עשיתי מלגה בשנה שעברה ולאורך כל התואר שלי, כי אי אפשר בלי זה".
זיגדון התנדבה במרכז לאומנויות הבמה בנתניה, מול נוער וילדים וליוותה קבוצה שלומדים משחק. "דאגתי להם לכל דבר, בעיקר בפן החברתי וזה כיף לראות את הילדים גדלים ומתפתחים. עשיתי גם מלגה בקריית מלאכי בפרויקט קהילות סטודנטים. אי אפשר לשרוד עם מלגה אחת, זה לא באמת מכסה. חייבים לעבוד, או שמישהו יתמוך בך. ההורים שלי לא יכולים לעזור, חסכתי גם הרבה לפני כי ידעתי שאני הולכת ללמוד. תואר אינטנסיבי ולשלב עבודה זה כמעט בלתי אפשרי".
סטודנטים ששוחחנו איתם מספרים כי דווקא קבוצות פייסבוק וטלגרם הפכו לערוץ המרכזי למציאת מלגות, שלא תמיד מפורסמות דרך האוניברסיטאות, אך יחד מצטברות לסכום משמעותי.
לצד זאת, המל"ג משתתפת בכ-80% מתקציב פר"ח, בהיקף של כ-100 מיליון שקלים בשנה. כ-20 אלף סטודנטים מקבלים מדי שנה מלגת פר"ח, שגובהה כיום כ-7,000 שקלים, כנגד פעילות התנדבותית.
בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופת המלחמה, הפכה ההתנדבות לא רק לתרומה לקהילה, אלא גם לאמצעי הישרדות כלכלי עבור סטודנטים רבים. למרות ריבוי האפשרויות, אחת הבעיות המרכזיות נותרה בעינה: פערי מידע.
"יש סטודנטים שיכולים לשלב כמה מלגות. במקביל הם לא מודעים לכך", אומר סבג. "לא בגלל חוסר זכאות, אלא בגלל חוסר נגישות למידע".
זו גם הסיבה שבשנים האחרונות מושקעים משאבים בהנגשה: טפסים מקוונים, צ'טבוטים, מוקדי סיוע, קמפיינים ברשתות החברתיות ושיתופי פעולה עם אגודות סטודנטים.
כאמור, בעידן של יוקר מחיה, שירות מילואים ממושך וחוסר ודאות מתמשך, מלגה אינה מותרות. עבור רבים, היא ההבדל בין המשך לימודים לבין דחייה או ויתור על החלום האקדמי.
והמספרים, כך נראה, מספרים סיפור ברור: יותר סטודנטים מבקשים עזרה, והמערכת מתאימה את עצמה למציאות חדשה.