היוזמה של נפתלי בנט לסבסוד מלא של מעונות יום לגילאי לידה עד שלוש עבור משרתי מילואים פעילים היא יוזמה חשובה, ראויה ומתבקשת. בתקופה שבה משפחות רבות מתמודדות עם עומס כלכלי חריג לצד חוסר ודאות תעסוקתית יש חשיבות גדולה לכך שהמדינה מכירה בקושי ופועלת להקל.
סבסוד המעונות הוא צעד נכון שמסיר חסם משמעותי מהורים צעירים ומאפשר להם להמשיך לעבוד ולתפקד. אבל אסור לטעות ולחשוב שזה מספיק. סבסוד פותר את שאלת הנגישות אך אינו נוגע בליבת האיכות.
השנים הראשונות בחיי הילד הן הקריטיות ביותר להתפתחות המוח, לבניית קשרים רגשיים ולרכישת יכולות קוגניטיביות וחברתיות. זו אינה קלישאה, אלא עובדה מגובה במחקרים רבים בארץ ובעולם. השקעה בחינוך איכותי בגיל הרך משפרת הישגים ומצמצמת פערים חברתיים במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. זו השפעה חיובית שנמשכת לאורך כל חייו של הילד. מדינות שמבינות את הקשר הישיר בין הגיל הרך לבין צמיחה כלכלית והפחתת אי שוויון משקיעות בתחום באופן שיטתי ועקבי מתוך תפיסה ארוכת טווח.
בישראל המצב הפוך. החינוך לגילאי לידה עד שלוש הוא התחום המתוקצב הכי נמוך בכל מערכת החינוך וההשקעה הממשלתית בו נמוכה פי עשרה מזו המקובלת במדינות המפותחות. הפער הזה מתורגם למציאות קשה ומדאיגה במעונות היום. צפיפות גבוהה פוגעת ביכולת להעניק יחס אישי לפעוטות, שכר נמוך ומעליב מרחיק נשות חינוך איכותיות מהמקצוע ומחסור חמור של אלפי מחנכות יוצר עומס בלתי אפשרי על הצוותים הקיימים. התחלופה הגבוהה פוגעת ביציבות ובתחושת הביטחון שהילדים זקוקים להן בשלב ההתפתחותי הרגיש ביותר. ברוב המקרים המחנכות בגילאים הקריטיים הללו אינן זוכות להכשרה מקצועית מספקת למרות האחריות האדירה שמונחת על כתפיהן.
המשמעות של תת ההשקעה הזו אינה תאורטית. פגיעה באיכות הטיפול מובילה לאי זיהוי של מצוקות רגשיות והתפתחותיות בזמן אמת לנזקים ארוכי טווח ובקצה גם למקרי התעללות. לא במקרה בישראל שיעור הילדים בחינוך המיוחד גבוה פי שניים לעומת מדינות האיחוד האירופי. כשמערכת הגיל הרך חלשה המחיר אינו נחסך אלא נדחה ומשולם בהמשך ביוקר על ידי מערכת החינוך, הרווחה והחברה כולה.
לכן סבסוד מעונות הוא רק הצעד הראשון. בלי השקעה עמוקה ומתמשכת באיכות בכוח אדם ובהכשרה גם ההורים וגם הילדים ימשיכו לשלם את המחיר. אם המדינה כבר בוחרת להכיר בחשיבות הגיל הרך עבור משרתי המילואים, זהו הזמן להרחיב את המבט ולבנות מדיניות לאומית כוללת שתכלול העלאת שכר המחנכות, קביעת הכשרה מקצועית מחייבת, תקינה ראויה וצמצום משמעותי של הצפיפות במעונות.
הגיל הרך איננו שירות משלים להורים עובדים, אלא תשתית לאומית מהמעלה הראשונה. מי שמבין זאת יודע שסבסוד הוא התחלה חשובה אבל עתיד הילדים שלנו והחברה הישראלית כולה דורש הרבה יותר.
הכותבת הינה מנכ"לית עמותת 121, המובילה את שותפות "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך", שבה חברים 60 ארגונים חינוכיים וחברתיים