הקרב על "אדמת הזהב" שהצית סערה בשרון: "יפנו חיילים בודדים מביתם"

עיריית רעננה מנהלת בימים אלה מאבק משפטי נגד הסוכנות היהודית, סביב דרישה לפנות את מתחם מרכז הקליטה בעיר - עם תום תקופת חכירה בת 49 שנים שנחתמה בשנות ה-70. כך נודע היום (שלישי) לוואלה. מדובר בקרקע עירונית בשטח של כ-18 דונם, בלב אזור מבוקש בעיר, המוערך בין עשרות למאות מיליוני שקלים, שהועמדה בעבר לצורך לאומי מוגדר: קליטת עלייה.

בעירייה מבהירים כי לטענתם לא מדובר במאבק נגד קליטת עלייה או נגד ערכים ציוניים, אלא בדרישה להשבת קרקע ציבורית שניתנה לשימוש מוגבל בזמן ולמטרה מסוימת, שלטענת העירייה הגיעה לקיצה.

מנגד, הסוכנות היהודית דוחה את הטענות מכל וכל, ומזהירה מפני מה שהיא מגדירה כ"מהלך נדל"ני במסווה של טיעונים תכנוניים", העלול לפגוע ישירות במאות עולים, בהם חיילים בודדים ולוחמים המשרתים בצה"ל.

במכתב חריג ותקיף שהגיע לידי וואלה, תוקף יו"ר הסוכנות היהודית, את הכרזתו של ראש עיריית רעננה, על כוונתו להביא לסגירת מרכז הקליטה בעיר. אלמוג מגדיר את המהלך ככזה החורג מדיון תכנוני או משפטי, ומזהיר מפני פגיעה ישירה בלב העשייה הציונית של העיר.

לדבריו, מרכז הקליטה ברעננה פעיל ומלא חיים: מדי שנה עוברים בו למעלה מאלף עולים חדשים, ועבור כמחציתם זהו ביתם הראשון בישראל. כיום מתגוררים במתחם יותר מ-400 עולים, בהם מעל 200 חיילים בודדים ולוחמים בשירות פעיל.

"פינוי המתחם משמעותו השלכת חיילים אלו מביתם", כתב אלמוג, והזהיר מפני פגיעה בעולים דווקא בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם מלחמה ועם גל עלייה משמעותי - הכולל למעלה מ-57 אלף עולים מאז פרוץ המלחמה.

בסוכנות מדגישים גם את תרומת המרכז להשתלבות כלכלית: אולפן עציון הפועל במקום מוגדר על ידם כ"יצרן הייטקיסטים ורופאים", ולפי הנתונים שהציגו, כ-70% מבוגרי המרכז בוחרים להשתקע ברעננה ולתרום לכלכלתה.

בעיריית רעננה מציגים תמונה שונה בתכלית. הקרקע, כך נטען, הוחכרה לסוכנות היהודית ביולי 1974, אז נענתה המועצה המקומית, בראשות בנימין וולפוביץ, לצורך הלאומי בהקמת מרכז קליטה במרכז הארץ.

במתחם נבנו כ-20 מבני מגורים בני ארבע קומות, לצד מבנה מרכזי הכולל אולפן לעברית, כיתות לימוד ואולם פעילות. אלא שלטענת העירייה מדיניות הקליטה בישראל השתנתה עם השנים, והמעבר לקליטה ישירה בדירות פרטיות הפך את מרכזי הקליטה לפחות רלוונטיים.

ברעננה, לטענתם, הדבר בא לידי ביטוי בהזנחה ממושכת של המבנים, באכלוס חלקי בלבד ובשטחים חינוכיים שנותרו ריקים.

עוד טוענת העירייה כי בניגוד להסכם החכירה, הסוכנות לא שילמה לאורך השנים דמי חכירה, וכי לפי חוות דעת שמאית מדובר בהפסד של עשרות מיליוני שקלים לקופה הציבורית.

עם סיום תקופת החכירה, נדרשה הסוכנות לפנות את הקרקע, שנועדה, לטענת העירייה, לשמש לצרכים חיוניים: דיור לצעירים, דיור לגיל השלישי, הקמת בית ספר ומבנה לתנועת נוער. לאחר שהסוכנות סירבה, הוגשו שתי תביעות לבית המשפט - האחת לפינוי והשבת הקרקע, והשנייה לתשלום דמי חכירה ודמי שימוש.

בסוכנות היהודית דוחים את טענות ההזנחה וטוענים כי בשנים האחרונות הושקעו במתחם מיליוני דולרים בתחזוקה ושיפוץ. לטענתם, צווי הפסקת העבודה שהוציאה העירייה לשיפוצים נועדו לאפשר את פינוי הקרקע - ולא נבעו מדאגה לרווחת העולים.

עוד נטען כי פרסום "קול קורא" עירוני לגבי עתיד הקרקע, המדגיש "יוזמות כלכליות רווחיות" ו"מקסום זכויות הבנייה", מעיד על כך שהאינטרס הנדל"ני גבר על הערך הציוני של קליטת עלייה.

במכרז שפרסמה העירייה נכתב כי מטרתו היא קבלת שירותי ייעוץ לגיבוש הצעות לייעול השימוש בקרקע, ניצול מיטבי של זכויות הבנייה וקידום יוזמות כלכליות רווחיות, לרבות הכנת מכרזים ליזמים, ניתוח פוטנציאל תוספת יחידות דיור ובחינת מצב המבנים הקיימים.

הסוכנות מזכירה גם את תרומתה רבת השנים לעיר רעננה: הקמת עשרות מבני ציבור במימון מלא, בהם בתי ספר וגני ילדים, וכן סיוע כלכלי משמעותי לתושבים מאז שבעה באוקטובר, כולל הלוואות מסובסדות למילואימניקים ותמיכה בעסקים קטנים בהיקף של מיליוני שקלים.

אחד מצירי המחלוקת המרכזיים נוגע לפרשנות הסכם החכירה. בעירייה טוענים כי תקופת החכירה הסתיימה וכי אין לסוכנות זכות אוטומטית להמשיך ולהחזיק בקרקע. הסוכנות, מנגד, טוענת כי ההסכם נחתם מראש במתכונת של 49+49 שנים, וכי האופציה להארכה מומשה כדין בעבר.

החודש צפויים להתקיים בבית המשפט הדיונים הראשונים בתביעות שהגישה העירייה. בינתיים, שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם: בעירייה מדגישים כי "ציונות אינה פטור מחוק וכספי הציבור אינם הפקר", ואילו הסוכנות מזהירה מפני פגיעה קשה במערך הקליטה ובעולים עצמם. "קליטת עולים אינה מטרד נדל"ני. אלא נשמת אפה של הציונות והעיר רעננה", כתב אלמוג.

מעיריית רעננה נמסר: "עם תום 49 שנות חכירה של הסוכנות היהודית לטובת פעילות מרכז הקליטה, פונה העירייה במהלך של השבת הקרקע לצורכי ציבור תושבי העיר, בהתאם לחוק. עיריית רעננה מכבדת פעילות מרכז הקליטה ותרומתו לקליטת העלייה ברוח תקופת פועלו. עם השינוי בצרכים הלאומיים, למבקשת העירייה להקצות הקרקע לצרכים חייוניים לימים אלו".

עוד בעירייה כי "מדובר בזכות הטבעית של תושבי העיר לעשיית שימוש בקרקע לצורכי העיר, ובכלל זאת דיור לצעירים, דיור לגיל השלישי, הקמת בית ספר ומבנה לתנועות הנוער, האמורים לתת מענה לציבור התושבים. יודגש כי בנסיבות הקיימות היוותה הקרקע מקור הכנסה וגריפת רווחים כלכליים עבור הסוכנות היהודית, באופן המנוגד למטרות החכירה המקוריות ולעמדת העירייה הרואה את מטרת השימוש בקרקע מענה לצורכי הציבור ולטובתו. יתירה מכך, לפני כשנתיים, הגיעו נציגי הבינוי של הסוכנות לראש העיר וביקשו ממנו להקים מגדלי דיור במקום".

לסיכום כתבו בתגובתם: "עיריית רעננה היא מהערים המובילות בהתחדשות עירונית, לשם כך נדרש לתת מענה לתוספת יחידות הדיור הבאות עם ההתחדשות העירונית. מתחם הסוכנות מהווה עתודת קרקע משמעותית האמורה לתת מענה לצרכי הציבור".