בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה החלו הבוקר (שלישי) טיעוני הצדדים לעונש בעניינה של קרול פסלר, שהורשעה בדריסתו למוות של רפאל אדנה בן הארבע ובהימלטות מזירת התאונה. ההרשעה ניתנה בחודש אוקטובר 2025, וכללה עבירת הפקרה לאחר פגיעה. עמדת הפרקליטות היא שיש להטיל על פסלר, בת ה-82, עונש מאסר בפועל שנע בין שנתיים לארבע שנים.
במהלך הדיון הדגיש התובע את חומרת המעשים ואת הצורך בענישה מחמירה, ואמר: "עבירת הפקרה היא חמורה ומכוערת ואסור שתהיה ענישה מקלה. כאשר הנפגע הוא רך בשנים, ילד בן ארבע, אשר מצא את מותו הענישה צריכה להיות מחמירה. הענישה המקובלת היא מאסר לתקופה ממושכת. על העונש להלום את התוצאה הנוראית של המקרה".
עוד בפתח הדיון נשמעו באולם דבריהם הקשים של הוריו של רפאל אדנה, שעמדו מול בית המשפט ותיארו את חייהם מאז האסון. זיו, אביו של רפאל, פנה לבית המשפט בדברים טעונים, כשהוא מתאר אובדן, זעם ותחושת חוסר אמון מוחלטת במערכות האכיפה והמשפט, וביקש ענישה מרבית לנאשמת.
"מאז המקרה אני חי-מת", שיתף בכאב זיו, אביו של רפאל. "אני לא יודע באיזה עולם יושבת פה האישה שדרסה את הילד שלי ואני לא יכול לעשות כלום. אני כועס על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט. כולכם שותפים לטיוח של המקרה. איבדתי את כל האמון. אני מבקש לתת לה את העונש המרבי, לא רק בשביל רפאל אלא גם בשביל ילדים אחרים. רפאל סיים את חייו בגיל ארבע ובאותו יום הסתיימו גם חיי וחייהם של כל המשפחה".
בראשית דבריה פנתה האם, שמחה, לבית המשפט ותיארה את הרגע שבו חייה התהפכו. היא סיפרה על בנה רפאל, על הקשר המיוחד ביניהם ועל הבוקר האחרון שבו יצא מהבית, מבלי לדעת שזה יהיה יומו האחרון.
שמחה, אמו של רפאל: "לפני שנתיים ו-8 חודשים החיים שלי השתנו מקצה לקצה, איבדתי את הילד שלי. רפאל היה המרכז של הבית. הוא היה ילד מתוק, לב אחד גדול. היה לנו קשר מיוחד. גם באותו יום ארור הוא אמר לי בבוקר 'אמא אני שרוף עליך' ואמרתי לו בחזרה שאני אוהבת אותו. אם הייתי יודעת שנהגת תדרוס אותו ותקח לו את החיים לא היינו יוצאים בכלל מהבית".
בהמשך דבריה עברה האם לתאר את ההשלכות הקשות על המשפחה כולה, ובעיקר על אחיו הבכור של רפאל, שנחשף לתאונה. היא הטיחה שאלות קשות במערכת המשפט ודרשה ענישה מוחשית ומרתיעה.
האמא שמחה: "הילד הגדול שהיה בן 6 וחצי ראה את אחיו נדרס מול עיניו והוא לא השתקם מזה. הוא שואל בכל יום 'למה היא לא עצרה?' 'למה היא לא עזרה לרפאל?' 'למה היא לא בכלא?' ואין לי תשובות. גם אני שואלת את אותן שאלות. הוא חושב שמותר לדרוס מישהו למוות ולא יעשו לך כלום, כי זה מה שקרה פה. אני אמא שאיבדה את היקר מכל, מגיעה לכאן בכל פעם לראות את הרוצחת של התינוק שלי. למה היא לא משלמת על מה שהיא עשתה? למה אני, אמא שאיבדה ילד, צריכה להילחם על הצדק? זה לא אמור להיות מובן מאליו? אני מבקשת שהיא תשלם על מה שהיא עשתה, שתהיה מאחורי סורג ובריח. היא לקחה חיים של ילד בן 4 ואני מבקשת שהיא תשלם על זה".
גם פסלר עצמה פנתה לבית המשפט וביקשה שלא להטיל עליה עונש מאסר בפועל. בדבריה אמרה:
"אני מבקשת סליחה מההורים, אין יותר טרגי מלאבד ילד. אבל אין לי שום ספק שאני לא אשמה בתאונה. זה כאב שיישאר בתוכי כל חיי. מאז יום התאונה החיים שלי השתנה ב-180 מעלות. ביוני אהיה בת 83 ואני לא בריאה. אני מבקשת מבית המשפט להתחשב בי. אני מתחרטת על התוצאות הנוראיות של התאונה, ואני מקווה שהמשפחה תצליח להשתקם".
אתמול הגיש סנגורה של פסלר בקשה לבית המשפט לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית מטעם הפסיכיאטר המחוזי, בטענה כי מצבה הנפשי מעורר ספק באשר לכשירותה לעמוד לדין. בבקשה נכתב כי "עולה לאחרונה כי חלה הידרדרות קשה ודרמטית במצבה של הנאשמת". עוד נטען כי פסלר, בת 82 כיום, שרויה בדיכאון נוכח ההליך המשפטי המתנהל נגדה, מבולבלת, סובלת מבעיות זיכרון והופעתה מוזנחת.
השופט טל פרי דחה את הבקשה וקבע כי אין בסיס לטענות ההגנה. בהחלטתו עמד על התרשמותו הישירה מהנאשמת וציין: "בשום שלב לא התרשמתי כי יש ספק ולו קל שבקלים בדבר כשירותה של הנאשמת. הנאשמת אישה מטופחת, לבושה בצורה מכובדת, הופעתה אינה מוזנחת (ההיפך הוא הנכון) היא ממוקדת, עניינית וחדה".
בהמשך דחה השופט גם את הטענה כי מצבה הנפשי החריף מצדיק בדיקה נוספת, והבהיר: "אין זה דבר חריג שנאשמת אשר הורשעה בעבירה כה חמורה תהא מודאגת, מוטרדת, בחרדה ובדיכאון מתוצאות ההליך המשפטי. ההיפך הוא הנכון - לו הייתה הנאשמת אינה מוטרדת מההליך המשפטי ומתוצאותיו, הרי שאז היה מקום לדאגה בדבר מצבה".
פרשת דריסתו של רפאל
הפרשה, שטלטלה את הציבור והובילה להפגנות סוערות ברחבי המדינה, החלה בחודש מאי 2023. באותו יום נסעה פסלר בשדרות בן גוריון בנתניה, פגעה בתמיר צגאי ובשני נכדיו, מתן ורפאל, והמשיכה בנסיעה. רפאל, בן ארבע, נפצע באורח אנוש, פונה לבית החולים ובהמשך נקבע מותו.
למחרת התאונה איתרה המשטרה את הרכב וחקרה את פסלר בחשד לגרימת התאונה הקטלנית ובהפקרת הילד. במהלך החקירה טענה כי כלל לא הבחינה שפגעה באדם. בסופו של דבר החליטה הפרקליטות לייחס לה עבירה אחת בלבד, הפקרה לאחר פגיעה.
החלטה זו עוררה זעם כבד בקרב הוריו של רפאל אדנה, זיו ושמחה. השניים הביעו אכזבה עמוקה מכך שפסלר לא הואשמה גם באחריות לגרימת התאונה עצמה, וגם טענו כי מי שנהגה ברכב הייתה למעשה בתה, רופאת השיניים היידי פסלר, וכי יש להעמיד גם אותה לדין. לטענתם, האם המבוגרת נטלה על עצמה את האחריות כדי למנוע פגיעה בבתה. ברשויות החוק טענו מנגד שראיות כמו איכוני טלפונים שללו את החשד נגדה.