המכון הישראלי לדמוקרטיה בסקר חדש: 55% בציבור הכללי תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, 54% סבורים שנתניהו ידע על קשרי יועציו עם קטאר, רוב מצביעי האופוזיציה היהודים מוכנים לשיתוף פעולה עם רע"ם לאחר הבחירות הבאות - ורוב היהודים סבורים שבטוח יותר לחיות בישראל אך רק שליש מהערבים.
סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, במסגרת מדד הקול הישראלי, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות בהובלת פרופ' תמר הרמן, מציג תמונת מצב עדכנית של עמדות הציבור הישראלי בשאלות פוליטיות, ביטחוניות וחברתיות מרכזיות | כל הנתונים
קטארגייט, ועדת חקירה - ובחירות | הכותרות
המנגנון המתאים לחקירת אירועי 7 באוקטובר: 55% מהציבור הכללי סבורים שוועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט היא המנגנון המתאים ביותר לחקירת אירועי 7 באוקטובר, מדובר בירידה של כ-10% לעומת מדידות קודמות. 22% תומכים בוועדת בדיקה או חקירה שממנה הממשלה, עלייה ממוצעת של כ-7% לעומת סקרים קודמים. בקרב מצביעי הליכוד נרשם כמעט שוויון בין התומכים בוועדת חקירה ממלכתית לבין התומכים בוועדה שממנה הממשלה.
פרשת קטארגייט: רוב בכלל הציבור (54%) סבורים שראש הממשלה בנימין נתניהו היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר, על אף הכחשותיו. 26.5% סבורים כי לא ידע על כך. בימין הדעות - ידע או לא ידע - חלוקות כמעט שווה בשווה, בעוד שבמרכז ובשמאל רוב גדול סבורים שנתניהו היה מודע לקשרים אלו.
שיתוף פעולה עם רע"ם לאחר הבחירות: בתרחיש של תיקו בין הגושים לאחר הבחירות הבאות, רוב היהודים שהצביעו ב-2022 למפלגות שהן כיום באופוזיציה תומכים בהקמת ממשלה שתסתמך על שיתוף פעולה עם רע"ם, בין אם בהכללתה בממשלה ובין אם בתמיכתה החיצונית. מנגד, בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, רוב גדול מתנגדים להקמת ממשלה שתישען על שיתוף פעולה עם רע"ם, כאשר ההתנגדות החריפה ביותר נרשמה בקרב מצביעי הציונות הדתית וש"ס.
היכן בטוח יותר לחיות: כשלושה רבעים מהיהודים סבורים שכיום בטוח יותר ליהודים לחיות בישראל, עלייה קלה ביחס למדידות קודמות במהלך המלחמה. בקרב הערבים רק כשליש סבורים שבטוח יותר לערבים לחיות בישראל, שיעור הנמוך מעט ממדידת מאי 2025 אך גבוה מזה שנמדד בנובמבר 2024. בפילוח לפי מחנות פוליטיים בקרב יהודים נמצאו פערים חדים: בשמאל 41% סבורים שבטוח יותר לחיות בישראל, במרכז 69% - ובימין 83%.
בכלל המדגם ניכרה החודש ירידה של 8% בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי של ישראל. ייתכן שהדבר נובע מהדיווחים בתקשורת על סיבוב שני מול איראן ועל התחזקות חיזבאללה בלבנון. בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל והעתיד הכלכלי שלה כמעט שלא היה שינוי החודש.
כמו כן שיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית בקרב היהודים עולה על זה שבקרב הערבים בכל התחומים. לגבי עתיד הביטחון הפערים ניכרים במיוחד. עתיד הדמוקרטיה (45% לעומת 30%), הביטחון (43% לעומת 13%), הכלכלה (33.5% לעומת 13%) - והלכידות החברתית (22% לעומת 13%).
פילוח הממצאים לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה בשמאל מיעוט קטן של אופטימיים (פחות מחמישית לגבי כל התחומים), כך גם במרכז אם כי שיעורי האופטימיים כאן גבוהים קצת יותר מאשר בשמאל. בימין מצאנו רוב של אופטימיים בתחומי עתיד הביטחון והשלטון הדמוקרטי ומיעוט של אופטימיים - אבל גדול בהרבה מאשר בשני המחנות האחרים - בתחומי עתיד הכלכלה והלכידות החברתית.
בשמאל - רק 10% אופטימיים לגבי עתיד הליכות החברתית והכלכלה, 12% אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי ו-18% בלבד אופטימיים לגבי עתיד הביטחון. במרכז - 9% אופטימיים לגבי הלכידות החברתית, 18% אופטימיים לגבי עתיד הכלכלה, 25% אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי - ו-27% אופטימיים לגבי עתיד הביטחון. בימין התמונה שונה - 28% אופטימיים לגבי עתיד הלכידות החברתית, 43% אופטימיים לגבי עתיד הכלכלה, 57% עתיד השלטון הדמוקרטי ו-52% אופטימיים לגבי עתיד הביטחון.
בהמשך לירידה בשיעור האופטימיים לגבי הביטחון וכן ריבוי אירועי טרור נגד מטרות יהודיות בחו"ל חזרנו על שאלה מהעבר - היכן בטוח יותר ליהודים לחיות? כשלושה רבעים מהיהודים סבורים שבטוח יותר עבורם לחיות בישראל.
בקרב הערבים התמונה שונה מאוד: רק כשליש מהנשאלים גורסים שבטוח יותר לערבים לחיות בישראל. שיעור הסבורים שבטוח יותר לחיות בישראל מעט נמוך יותר בהשוואה למדידת מאי 2025 ומעט גבוה יותר מהשיעור בנובמבר 2024. במילים אחרות, בעוד שרוב היהודים חשים ביטחון קיומי בישראל, הערבים אינם חשים כך, ככל הנראה בשל הפשע הגואה במקומות מגוריהם, בלי מענה שלטוני הולם.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצאו הבדלים משמעותיים: בשמאל רק מיעוט - 41%, סבורים שבטוח יותר ליהודים לחיות בישראל, לעומת רוב במרכז ובימין - 69%, 83%.
בקרב היהודים רוב ברור של 90% סבור שממשלת ישראל צריכה לתמוך בקהילות יהודיות בחו"ל על ידי הפעלת לחץ על הממשלות שם לדאוג לאבטחת הקהילות היהודיות. 80% תומכים בשליחת שליחים מישראל, כ-60% מצדדים במעורבות ישראלית ישירה באבטחת אירועים יהודיים ומחצית בתמיכה כספית בקהילות היהודיות בחו"ל.
בקרב הערבים רק מיעוט (ובפער ניכר מהיהודים, למעט בתמיכה כספית בפעילותן שם הפער קטן יותר) סבורים שממשלת ישראל צריכה לתמוך בקהילות יהודיות בחו"ל בכול אחת מהאפשרויות שנבדקו.
סדר העדיפויות הזה נותר על כנו בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים), אם כי הפערים ביניהם ניכרים: בכל האפשרויות שיעורי התומכים בתמיכה בקהילות יהודיות בחו"ל נמוך משמעותית בשמאל בהשוואה למרכז, ועוד יותר מכך, בהשוואה לימין.
55% מהציבור הכללי (יהודים - 54%, ערבים - 61%) סבורים שוועדת חקירה ממלכתית שבראשה עומד שופט וחבריה ממונים על ידי הנשיא בית המשפט העליון היא המנגנון המתאים ביותר. עדיין מדובר ברוב אבל מסתמנת ירידה של כ-10% בהשוואה למדידות הקודמות (יולי 2024 וינואר 2025).
22% גורסים שוועדת בדיקה/חקירה שהממשלה ממנה את חבריה היא המנגנון המתאים, עלייה של 5.5% בהשוואה למדידה הקודמת. בדומה לעבר, כיום רק 8% חושבים שיש להסתפק בביקורת של מבקר המדינה ובתחקירים פנימיים של הגופים הבטחוניים ומשרדי הממשלה.
הירידה בשיעור המצדדים בוועדת חקירה ממלכתית מאפיינת בעיקר את המזדהים כימין. בקבוצה זו נמדדה ירידה של כ-20% ביחס למדידות הקודמות. לעומת זאת, בשמאל ובמרכז שיעורי התמיכה בוועדת חקירה ממלכתית נותרו דומים לעבר.
בקרב מצביעי הליכוד בבחירות 2022 יש פחות או יותר שוויון בין המצדדים בוועדת חקירה ממלכתית ובוועדת בדיקה שממנה הממשלה (36.5% ו-36%). לעומת זאת, בקרב מצביעי הציונות הדתית וש"ס שיעור המצדדים בוועדת בדיקה הממונה על ידי הממשלה גבוה משמעותית מהמצדדים בוועדת חקירה ממלכתית. ביהדות התורה 38% ציינו שאינם יודעים מהו המנגנון המתאים - השיעור הגבוה ביותר. בקרב מצביעי כל מפלגות האופוזיציה רוב גדול תומכים בוועדת חקירה ממלכתית.
רוב לא גדול (54%) מהציבור הכללי סבורים שראש הממשלה נתניהו, על אף הכחשתו, היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר, ואילו 26.5% גורסים שהוא לא ידע על כך, שיעורים דומים לאלו שנמדדו בחודש מרץ. בימין מיעוט של קצת יותר משליש סבורים שנתניהו היה מודע לקשרי יועציו עם קטאר ושיעור דומה מאמינים שהוא לא ידע על כך. במרכז, ועוד יותר מכך בשמאל, רוב גדול מאוד גורסים שראש הממשלה היה מודע לקשרים אלו.
רק כרבע ממצביעי הציונות הדתית והליכוד בבחירות 2022, כמו גם כחמישית ממצביעי ש"ס ויהדות התורה סבורים שנתניהו היה מודע לקשרי יועציו עם קטאר. שיעורים גבוהים בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, ושוב במיוחד בקרב מצביעי יהדות התורה השיבו שאינם יודעים אם נתניהו היה מודע לכך.
בקרב מצביעי כול מפלגות האופוזיציה רוב גדול מאמינים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר.
במצב של אי הכרעה בין הגושים לאחר הבחירות הבאות, כשני שלישים ממצביעי מפלגות האופוזיציה היהודים תומכים בהקמת ממשלה שתסתמך על שיתוף פעולה כלשהו עם מפלגת רע"ם הערבית, אם בהכללתה בממשלה (50%), אם בתמיכתה החיצונית (14.5%). כרבע מציינים שלא יתמכו בכך.
בקרב מצביעי הקואליציה (יהודים) רוב גדול מאוד מתנגדים להקמת ממשלה בראשות המחנה הפוליטי שלהם אם היא תסתמך על רע"ם אפילו במקרה של אי הכרעה בין הגושים. ההתנגדות החזקה ביותר היא בקרב מצביעי המפלגות החרדיות.
בקרב מצביעי העבודה ויש עתיד (יהודים) בבחירות 2022 רוב גדול מצדדים בהקמת ממשלה שתסתמך על שיתוף פעולה כלשהו עם רע"ם (81.5% ו-70% בהתאמה), בקרב מצביעי המחנה הממלכתי כ-60% תומכים ושליש מתנגדים, ובקרב מצביעי ישראל ביתנו 49% תומכים ו-47% מתנגדים.
בקרב המתכוונים להצביע למפלגות הבאות ישנו רוב התומך בשיתוף פעולה עם רע"ם, אם בהכללתה בממשלה ואם בתמיכתה החיצונית: הדמוקרטים 94.5%, בנט 62% ,יש עתיד 58%, וישר! 52%. המתכוונים להצביע לישראל ביתנו חצויים - 47% תומכים ו-44% מתנגדים. בקרב בוחרי יתר המפלגות, כולן היום מרכיבות את הקואליציה, רוב גדול מתנגדים לשיתוף פעולה כלשהו עם רע"ם.
כמחצית, 51%, מכלל הציבור מדווחים כי בעת ההחלטה למי להצביע, יעדיפו מפלגות שיש בהן ייצוג שוויוני לנשים. זאת לעומת 65% שהשיבו כך בפברואר 2025 בסקר שעסק בנושאי הפרדה מגדרית. הפער בנושא בין המעדיפים כך בין היהודים והערבים קטן: יהודים 51%, ערבים 49%. זוהי ירידה בהשוואה לסקר הקודם אז 62% מהיהודים ו-78% מהערבים השיבו על כך בחיוב.
פילוח לפי דתיות (יהודים) הראה מיעוט בקרב החרדים והדתיים שיעדיפו מפלגות שוויוניות מגדרית (28%, 35%), מחצית בקרב המסורתיים הדתיים (51%), ורוב, אם כי לא גדול, בקרב המסורתיים הלא-דתיים (58%) והחילונים (59).
כמו כן, שאלנו האם המצב של נשים היה טוב יותר לו היו יותר נשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות במשרדי הממשלה? בכלל הציבור בסקר הנוכחי רוב קטן (54%) סבורים שטענה זו נכונה, שוב ירידה בהשוואה לסקר פברואר 2025, אז 65.5% ענו על כך בחיוב. שיעור המעריכים שכך הדבר בקרב יהודים וערבים הוא כמעט זהה (54%, 55%). זו שוב ירידה וסגירת פער בהשוואה לפברואר 2025 אז 64% מהיהודים ו-73% מהערבים הסכימו עם טענה זו.
עם תחילת השנה האזרחית החדשה, ביקשנו לדעת מה הצפי של הציבור במישורים המדינתי והאישי. כבעבר, מתברר שבכל הניתוחים שיעורי המעריכים ש-2026 תהיה טובה במישור המדינתי נמוכים מאשר במישור האישי. במילים אחרות, הציבור צופה לעצמו עתיד מבטיח יותר מאשר למדינה. בכל הפילוחים התחזית ל-2026 הן ברמה המדינתית הן ברמה האישית אופטימיות מאשר ערב 2025.
הפער הגדול יותר בין המדינתי לאישי מצוי בשמאל (רק 14% צופים ש-2026 תהיה טובה למדינה לעומת 80% הצופים כך באשר לעצמם). הפער הקטן ביותר נמצא בימין שם 66% מעריכים ש-2026 תהיה טובה למדינה לעומת 84% שתהיה טובה למשיבים עצמם.
שיעורי היהודים המעריכים ש-2026 תהיה שנה טובה הן במישור המדינתי הן במישור האישי (רוב) גבוה בהרבה מהשיעורים המקבילים בקרב הערבים (רק מיעוט).
נתונים אלה נאספו על ידי פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני , ירון קפלן ואינה-אורלי ספוז'ניקוב.
מדד הקול הישראל דצמבר 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28/12/2025-1/1/2026 רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כולל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכולל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכוןShiluv I²R . לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il .