בלילה שבין חמישי לשישי, בשעה 2:58 לפנות בוקר (שעון החוף המזרחי של ארצות הברית), פרסם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פוסט חריג וחריף ברשת החברתית Truth Social. הפוסט, שעסק ישירות באיראן ובמחאות המתנהלות בה, נתפס בעיני רבים כקריאת אזהרה חריגה בעוצמתה והפך לנקודת הפתיחה של גל שמועות וחרדה ציבורית בישראל.
"אם איראן תירה ותהרוג באלימות מפגינים שלווים, כדרכה, ארצות הברית של אמריקה תבוא לעזרתם. אנחנו דרוכים, חמושים ומוכנים לפעולה", כתב טראמפ, והוסיף: "תודה על תשומת הלב לנושא זה".
האמירה הלילית, בניסוח צבאי מובהק ("locked and loaded"), הכתה גלים מיידיים ברשתות החברתיות ובשיח הציבורי בישראל. עבור קהל שמורגל בקריאת רמזים בין השורות של נשיא אמריקני בלתי צפוי, הדברים נשמעו כלא פחות מהכנה לאפשרות של עימות ישיר עם טהרן.
הלילה, בטיסה חזרה ממאר א-לאגו לבית הלבן, טראמפ חיזק את הרושם הזה בדברים שאמר לעיתונאים: "אנחנו עוקבים אחרי זה מאוד מקרוב. אם הם יתחילו להרוג אנשים כמו שעשו בעבר, אני חושב שהם ייפגעו מאוד על ידי ארצות הברית".
טראמפ לא פירט כיצד תיראה אותה פגיעה, אך הבהיר כי מדובר בקו אדום ברור מבחינתו. בתווך שבין האמירות הללו נכנסה גם לכידתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, ובעיקר ההתבטאויות החריפות של שר החוץ האמריקני מרקו רוביו. בריאיונות ובהופעות פומביות אתמול ושלשום, שבהן שב רוביו והדגיש כי משטרים עוינים בעולם אינם צריכים לפרש את טראמפ כמי ש"משחק משחקים".
בתוכניות האקטואליה של יום א' בארצות הברית, אמר שר החוץ רוביו: "במאה ה-21, תחת ממשל טראמפ, לא תהיה מדינה כמו ונצואלה בחצי הכדור שלנו שתימצא בתחום ההשפעה ותשמש צומת עבור חיזבאללה, איראן וכל גורם עוין אחר בעולם".
בדבריו חיבר רוביו במפורש בין איראן, חיזבאללה ומשטרים הנתפסים בוושינגטון כ"נרקו טרוריסטיים", והבהיר כי מבחינת ארצות הברית מדובר באותו מארג השפעה עוין, שאין לאפשר לו להתבסס לא במזרח התיכון ולא ביבשת אמריקה.
בשבת, במסיבת עיתונאים, חזר רוביו שוב ושוב כמעט באובססיביות על מסר אחד: טראמפ, לדבריו, לא מסתפק במסיבות עיתונאים, לא שולח מכתבים - ואם הוא אומר משהו, הוא גם מבצע.
הציבור הישראלי, ששמע את הדברים הללו, חיבר אותם להתפתחויות נוספות: התגברות המחאות באיראן, דיווחים בכלי תקשורת בינלאומיים כולל בניו יורק טיימס שלפיהם בכירים איראניים מתארים את המשטר כמי שנמצא ב"מצב הישרדות", וזיכרון טרי מדבריו של טראמפ עצמו לאחר פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בתשובה לשאלת וואלה, התייחס אז טראמפ לאפשרות של פעולה ישראלית ואולי אף אמריקנית במקרה שיאומת מידע על התקדמות בתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן או חזרה לפיתוח פרויקט הגרעין. "מהיר - במקרה הבליסטי, מיד - במקרה הגרעיני", השיב הנשיא.
לכל אלה נוספו גם דיווחים לא מאומתים מאיראן עצמה על תרגילי הגנה אווירית ושיגורי טילים, לצד קולות נפץ שנשמעו במספר אזורים שם. אף שדיווחים לא מאומתים סבורים שמדובר בתרגילים צבאיים, כאלה שאיראן עורכת גם בשגרה, עבור הציבור הישראלי הם שימשו עוד נדבך בתחושה שמשהו חריג מתרחש מאחורי הקלעים.
ואז הגיע גם האלמנט הכמעט פולקלוריסטי: "מדד הפיצה". ברשתות החברתיות הופצו טענות על זינוק חד בהיקף משלוחי הפיצה באזור הפנטגון מדד לא רשמי שמזה שנים מיוחסת לו משמעות סמלית, ולפיה עלייה חדה בהזמנות מצד מרמזת על אירוע ביטחוני או מדיני גדול, המחזיק בכירים במשרדים עד שעות הלילה המאוחרות.
כל זה מתרחש במקביל לכך שבישראל כונס הקבינט המצומצם. על סדר היום, לפחות באופן רשמי: עדכון של ראש הממשלה על שיחותיו עם טראמפ, דיון בשלב הבא בלחימה בעזה, וכן גם הסוגיה האיראנית.
צירוף כל הגורמים הללו - הפוסט הלילי של טראמפ, דברי ההמשך שלו, הרטוריקה התקיפה של רוביו, המהומות באיראן, הדיווחים הצבאיים והכינוס בירושלים - היה די והותר כדי לתדלק בציבור הישראלי את התחושה ש"הנה זה קורה".
אולי גם משום שהציבור בישראל למוד ניסיון עבר, שבו דיבורים, רמזים וציוצים קדמו לאירועים דרמטיים. יש מי שמזכירים כי דקות לפני פתיחת מבצע "עם כלביא" צייץ שגריר ארצות הברית בישראל: "התפללו לשלום ירושלים". יש מי שתוהים, בחצי אירוניה ובחצי חשש, האם המלחמה הבאה עם איראן תתחיל דווקא בציוץ דומה.
ואם בציוצים עסקינן, רק תכניסו לקלחת את שר החוץ האמריקני וראש ה-CIA בעבר, מייק פומפאו, שצייץ עם התגברות המהומות בין שישי לשבת: "שנה טובה לאיראנים ברחובות - וגם לסוכני המוסד שלצידם".