השר יצחק וסרלאוף ניצל את חסינותו בישיבת הממשלה שהתכנסה הבוקר (ראשון), שם טען כי חיזבאללה פעל באמצעות ערבים ישראלים לרכישת דירות בקרית שמונה בתקופת המלחמה, זאת במטרה לנסות להשתלט על העיר מבפנים.
הבוקר בישיבת הממשלה פנה השר וסרלאוף לראש הממשלה בבקשה לקיים דיון בנושא הטבות בארנונה לבעלי עסקים בעיר, על רקע היעדר שר פנים מכהן. בעקבות זאת התפתח דיון רחב יותר על מצבה של קריית שמונה, ובמהלכו ציין השר וסרלאוף את נסיונות הפיכת קריית שמונה לעיר מעורבת. לאחר מכן דרש וסרלאוף דרש לקיים ישיבת ממשלה ייעודית בקרית שמונה.
במהלך הדיון ציין השר סמוטריץ כי נדרשות הצדקות לאומיות על מנת לקבל החלטות ייחודיות הנוגעות לקריית שמונה. ראש הממשלה השיב כי על פי הדברים שהוצגו על ידי השר וסרלאוף, אין מדובר באירוע לאומי, אלא באירוע בינלאומי.
בהמשך לכך הנחה ראש הממשלה לכנס את ועדת השרים לנגב ולגליל בראשות השר וסרלאוף, ולהציג תוכנית מקיפה לשיקום ולצמיחה של קריית שמונה.
בצה"ל טוענים כי אינם מכירים את האירוע.
ראש עיריית קריית שמונה הגיב לדברים שטען השר יצחק וסרלאוף בישיבת הממשלה. "גם חיזבאללה מבין את המיקום הייחודי והחשיבות האסטרטגית של קריית שמונה, והיה שמח לערער אותה מבפנים ומבחוץ.
ייתכן שהוא ניסה. ממה שאני מכיר, זה לא צלח! תושבי קריית שמונה מוכיחים שוב מאיזה חומר חזק הם עשויים וזו הסיבה", אמר אביחי שטרן. לדבריו, ההפך הוא הנכון. "ההתיישבות בקריית שמונה מתחזקת, ובאופן ברור דווקא מכיוון מגזר הציונות הדתית ומשפחות שמגיעות לעיר מתוך אהבה, שליחות ואמונה, ובוחרות לבנות כאן בית. המציאות של קריית שמונה מחייבת את ממשלת ישראל לפעול עכשיו", אמר.
שטרן טוען כי זה צריך לקרות לא בהצהרות או בעתיד הרחוק אלא בהחלטה ייעודית, מיידית וברורה, זאת בשל משמעותה האסטרטגית לציונות ולביטחון מדינת ישראל. "חיזבאללה מבין את זה וכדאי שגם ממשלת ישראל תבין את זה. אני מודה לשר וסרלאוף על העשייה והמחויבות למען קריית שמונה, אך לצד זאת אומר בצורה חד-משמעית: קריית שמונה חייבת החלטת ממשלה ייעודית עכשיו. כל דחייה נוספת מסכנת את עתיד העיר ואסור שזה יקרה", הדגיש ראש העיר.
בשבוע שעבר ארבעה ראשי רשויות באצבע הגליל התכנסו ודרשו מהממשלה לקדם באופן מיידי החלטת ממשלה לשיקום העיר ולפיתוח הצפון. במפגש השתתפו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, ראש המועצה האזורית הגליל העליון אסף לנגלבן וראש מועצת מבואות החרמון בני בן-מובחר.
ראשי הרשויות תקפו את משרדי הממשלה על מה שכינו "גרירת רגליים" והתנהלות פוליטית שמונעת טיפול אמיתי באזור. "ממשלת ישראל לא משקמת את הצפון, נקודה", אמר אזולאי, והזהיר כי במידה שלא יתקבלו החלטות מעשיות, הרשויות צפויות לעבור "לשלבים מיליטנטיים יותר".
במהלך אחת מישיבות הקבינט הציג שב"כ הערכה שלפיה קיימות תנועות אסלאמיות הפועלות במטרה להפוך ערים נוספות בישראל לערים מעורבות. לטענת הגורמים, מאז תחילת המלחמה זוהו ניסיונות לרכישת דירות בקריית שמונה על ידי ערבים ישראלים שנשלחו בעידוד חיזבאללה. כעת הנושא נמצא בבדיקה של שב"כ ובשיתוף המל"ל.
ראש עיריית קרית שמונה אביחי שטרן הצהיר כי הגיע הזמן לשנות גישה ולפעול לשיקום כולל של העיר. "המלחמה והפינוי לימדו אותנו שאפשר וחייבים אחרת. קריית שמונה מפסיקה לחכות ומתחילה לדרוש", אמר. לדבריו, ראשי הרשויות מאוחדים בדרישה אחת - קידום "חוק קריית שמונה" והבטחת תוכנית מקיפה לשיקום העיר.
בתחילת המלחמה תושבי קריית שמונה נטשו את בתיהם ותוך ימים בודדים רק 2,800 מקרב 24,000 תושבי העיר נותרו בה. באיחור של יותר משנתיים מאז פרוץ המלחמה ופינוי העיר, הגיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקריית שמונה בחודש שעבר כדי לבשר על מה שהיה אמור להיות מובן מאליו: העיר כולה הופכת ל"זכאית לנשק".
עד היום, באופן תמוה, רק רחובות המוגדרים כ"עוטפי עיר" זכו להכרה כזו. מדובר במצב אבסורדי, בעיר שרוחבה הכולל אינו עולה על קילומטר אחד, מה שיצר הבחנה מלאכותית וחסרת היגיון ביטחוני בין רחוב למשנהו בתוך אותה שכונה.